בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המתחרה הישראלי של וטל שב למסלול

ארז ליבן כמעט השאיר את ימי המירוצים לצד סבסטיאן וטל מאחור, עד שקיבל הזדמנות להחיות את חלום הפורמולה בתחרות שתתקיים ביומיים הקרובים באילת. "כשעליתי על המכונית", הוא מספר, "הרגשתי כאילו מעולם לא ירדתי"

3תגובות

לפני שבועיים, בפעם השנייה ברציפות, עלה הגרמני סבסטיאן וטל על הפודיום והוכתר רשמית לאלוף העולם במירוצי פורמולה 1, והוא רק בן 24. וטל רשם עוד פרק קטן בהיסטוריה של הענף, אחרי שבשנה שעברה הפך לנהג הצעיר ביותר שזכה בתואר. מרחק אלפי קילומטר משם, ישב באשדוד אחד, ארז ליבן, עם תחושת גאווה מהולה בהחמצה.

ליבן, 26, היה שם כשווטל עשה את צעדיו הראשונים בדרך לקריירה מפוארת. ב-2003 חלקו השניים חדר במסגרת קורס מתקדם לנהגים צעירים, חרכו את אותם מסלולים והביטו אחד לאחר בלבן של העין בסבב המרוצים לנוער של פורמולה BMW. אלה היו ימים בהם חלם ליבן בגדול, על נחיתה במסלולים היוקרתיים של פורמולה 1.

"הדרך של וטל היתה סלולה לצמרת כבר מגיל חמש", מספר ליבן, "רד בול נתנו לו חסות ומיכאל שומאכר דאג לדחוף אותו קדימה. היה ברור שהוא יגיע לטופ". תמיכה כזו, טוען ליבן, עמדה בינו לבין החלום. העלויות העצומות הכרוכות בהתקדמות בענף הכריעו אותו.

מורי חן

"כדי להשתתף באותה עונה ועבור הזכות לנהוג במכונית של BMW, נאלצנו לשלם 150 אלף יורו", מספר ליבן, "איש עסקים אחד הסכים להירתם לזה, BMW נתנו מלגה של 50 אלף יורו, אבל המעמסה הכלכלית היתה עצומה. ידוע שהספורט המוטורי הוא לעשירים בלבד. ניסיתי לגייס ספונסרים, נותני חסויות, אבל אף אחד לא גילה התעניינות".

אחרי העונה האמורה, אותה סיים בין ה-15 הראשונים מתוך 30 נהגים, נאלץ ליבן לדומם מנועים ולעלות על מסלול חיים שונה לחלוטין. "זה היה מפח נפש גדול, שיברון לב רציני", הוא מספר, "השקעה של שנים נשרפה בגלל עניין שולי שנקרא כסף".

כמעט שמונה שנים חלפו מאז הימים שהעביר לצד וטל. בינתיים הספיק להתגייס לצה"ל, ללמוד באוניברסיטה ולנהל חנות בגדים באשדוד, "אבל חלום הילדות שלי אף פעם לא נעלם", מספר ליבן, "השתחררתי מהצבא אחרי חודש וחצי כי רציתי להמשיך עם הפורמולה, אבל לא מצאתי מימון לזה. החלום עדיין קיים אצלי, רק בפרופורציות יותר ריאליות".

לפני חודש הוצת הדמיון של ליבן שנית. הוא הצטרף ל-29 נהגים ישראלים בנסיעה לצרפת, לצורך קורס מיונים מתקדם לקראת תחרות פורמולה ישראל, שתיפתח היום באילת. "לשבת שוב בכלי המפואר הזה זו הרגשה עילאית שקשה לתאר", נזכר ליבן, "מאז 2003 לא הרגשתי את זה. האדרנלין זרם והחזיר אותי אחורה. הכל חזר בשנייה אחת. גם יכולות הנהיגה שלי לא נעלמו. זה כמו לרכוב על אופניים. כשעליתי על המכונית, הרגשתי כאילו מעולם לא ירדתי". יש לו יומיים, היום ומחר, לחיות שוב את החלום.

וטל? "חנון כזה"

החיבור של ליבן לספורט המוטורי, ולמירוצי המכוניות בפרט, הגיע מהבית. בגיל 13 נשלח לראשונה לטעום את מסלולי הקארטינג והתאהב. הביצועים לא הותירו ספק, כולם ראו שיש לו את זה. "זה התחיל כתחביב", מספר ליבן, "והפך לרציני יותר כשהתחלתי להתחרות. ראיתי שאני טוב בזה, מנצח תחרויות, זוכה בתארים. זה גרם גם למשפחה להבין שיש לי פוטנציאל".

עד גיל 16 הספיק לזכות מספר פעמים באליפות הקארטינג בישראל וחש כי מיצה את הביצה המקומית. הדרך להשתתפות במירוצי קארטינג בהולנד היתה סלולה הודות לאזרחות האירופית שלו. שם נתקל לראשונה בנחיצות הגב הכלכלי. "המשפחה הלכה עם החלום הזה בגלל הכישורים שלי", הוא אומר, "הייתי פרויקט משפחתי. הם רצו בהצלחתי לפחות כמוני והחליטו להשקיע כל מה שאפשר. ליוו אותי מהיום הראשון עד האחרון, אבל זה לא היה קל. נאלצתי להפסיק את הפעילות לשנה אחת כי לא עמדנו בעלויות. עוד לא נשברתי, רק לקחתי הפסקה. חיפשתי ספונסרים, אבל הספורט המוטורי בארץ לא עניין כמעט אף אחד באותה תקופה".

ליבן נחת בוולנסיה והצטרף לקורס לנהגים מוכשרים, כר פורה לסקאוטים ומגלי כישרונות. מתוך 70 נהגים, דורג ליבן בשמינייה הראשונה, לצד וטל. "הוא לא הבנאדם הכי סימפתי שיש", מעיד עליו ליבן, "יצר התחרותיות שלו מאוד חזק. הוא היה קצת אנטיפת, מחוצ'קן עם גשר בשיניים, חנון כזה. כמעט לא תיקשר עם האחרים, מרוכז בעיקר בעצמו. הוא בחור מאוד קר ומופנם. הוא לא בנוי להיות כוכב נערץ כמו שומאכר".

אחרי אחד המירוצים באותה עונת פורמולה BMW, פגש ליבן בווטל ליד לוח התוצאות. שמו של ליבן דורג מעל הגרמני, עם תוצאה טובה יותר בכמה עשיריות השנייה. "תראה איפה אתה ואיפה אני", הקניט ליבן, אך את וטל זה הצחיק פחות. "הוא התעצבן וחש פגוע", נזכר ליבן, "הוא לא התברך בהומור". בכישרון וכסף, שחסר לליבן כל כך, דווקא כן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#