בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בין חדר המיטות למסלול הריצה

הכדורים לשיפור ביצועיו המיניים הובילו להשעייתו של מריט והפכו אותו מקור לבדיחה. עכשיו האלוף האולימפי בריצת 400 מ' מתכונן ללונדון

תגובות

אחרי שעשה את העבודה הקשה והמתישה שנדרשה כדי להחזיר למסלול את הקריירה והמוניטין שלו, הגיע לשון מריט לחדר הכושר כדי לחזק את שרירי הבטן. האלוף האולימפי בריצת 400 מטר הניף מוט מעל ראשו כמי שנמצא ברכבת הרים, אחז ברצועות כדי להרים את רגליו בנפיצות, ואז נשען על ספסל והשליך כדור במשקל שבעה קילו, הטורסו הכחוש שלו נע קדימה בעוצמה. "לשון, מעולם לא ראיתי אותך עובד כל כך קשה", צעק חבר ערב אחד, "אצטרך להתקשר לשירותי החירום".

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות מספורט הארץ ישירות לפייסבוק שלכם

החבר התבדח. מקרה החירום בקריירה של מריט סוף סוף הסתיים. בגיל 25, הוא הצליח להחיות את האפשרות להתחרות במשחקים האולימפיים בלונדון 2012, אחרי שפתר מקרה של סימום מקרי מהסוג הנדיר בספורט. כזה ששילב כדורים לשיפור ביצועים מיניים וסיוע של מוכרת בחנות נוחות.

רויטרס

כל כך הרבה תירוצים נשמעו מספורטאים שטענו כי השתמשו ללא כוונה בחומרים אסורים ששיפרו את ביצועיהם. משהו הוחדר למשחת השיניים. עוגת החתונה חובלה. את הדם החשוד העניק תאום נסתר שמת ברחם. כל התירוצים הללו בוטלו כרמאות מכוונת.

אבל מה קורה כשספורטאי באמת צורך חומר אסור ללא כוונה? והאם ביכולתו להוכיח זאת לשביעות רצונם של האחראים למלחמה בסמים? והאם הוא מוכן לומר את האמת לגבי החומר שצרך, גם אם ההודאה בכך תחשוף את חייו הפרטיים לציבור ותמיט עליו בושה ולעג? זה מה שקרה ללשון מריט. שלוש פעמים בין אוקטובר 2009 לינואר 2010 נחשפו בבדיקות סמים שעבר סטרואידים בשם DHEA ופרגננולון. אבל - וזה אבל גדול - החומרים לא נועדו לשיפור ביצועיו האתלטיים. הם נכללו במוצר לגברים בשם ExtenZe, שנרכש ללא מרשם בחנות רגילה.

ספורטאים אולימפים אחראים למה שהם מכניסים לגופם, ולא משנה כיצד זה קרה. אבל בשנים האחרונות, אנשי המלחמה בסמים והבוררים הפכו מתוחכמים יותר בהבדלה בין רמאים לבין קלי דעת, בייחוד במקרים הקשורים בתוספי תזונה שלא סומנו כהלכה. העונשים משקפים את ההבדלים הנוגעים לכוונה ולאחריות, ואינם שמים מישהו כמו מריט בסל אחד עם מריון ג'ונס, למשל. "אנחנו כאן כדי לעצור את אלה שמרמים בכוונה", אומר טראוויס טייגארט, מנכ"ל הסוכנות האמריקאית למלחמה בסמים, "אבל צריך להבין שזה נדיר שספורטאי מציג הוכחה משכנעת שזה לא היה במתכוון. החוקים מספיק גמישים כדי לקחת זאת בחשבון".

במקום לספוג השעיה ל-24 חודשים, עונש המקסימום למי שנתפס בצריכת סטרואידים בפעם הראשונה, מריט הושעה ל-21 חודשים, עונש שהסתיים בסוף יולי. הדבר איפשר לו להתחרות כעבור מספר שבועות באליפות העולם באתלטיקה בדגו, דרום קוריאה. "זה הרגיש כמו כרטיס היציאה שלי מהכלא", אמר.

במקצה המוקדמות, הוא קבע את התוצאה המהירה ביותר השנה ב-400 מטר, 44.35 שניות. בגמר, עדיין לא חד לחלוטין אחרי היעדרות ארוכה, איבד יתרון במטרים האחרונים וסיים שני. אחר כך, באוקטובר, השיג אחד מהניצחונות החשובים שלו. לא על המסלול, אלא ב-CAS, בית הדין לבוררות ספורט בשווייץ. הבוררות ביטלה חוק מעורר מחלוקת שקבע הוועד האולימפי הבינלאומי, לפיו ספורטאי שהושעה לשישה חודשים ומעלה בגלל ענייני סמים, לא יורשה להתחרות באולימפיאדה הבאה, גם אם ריצה כבר את עונשו. מעשית, המגבלה היוותה עונש כפול על עבירה אחת. עתה, כשהוא רשאי להתחרות בלונדון, ינסה מריט להפוך לגבר היחיד מלבד מייקל ג'ונסון (1996, 2000) שישמור על תואר אולימפי ב-400 מטר. "ראיתי את רשימת עשרת התירוצים המגוחכים ביותר לבדיקת סמים חיובית", אמר טייגארט, "זה כנראה היחיד ברשימה שהוכח כאמת בבית משפט".

כוח הגברא

הדפיקה על הדלת נשמעה ב-6 או ב-7 בבוקר. בוחני סמים. זה קרה באוקטובר 2009. עונת האתלטיקה במסלול כבר הסתיימה. מריט נהנה מחופשה אמיתית ראשונה מזה שנתיים. הוא היה בבית, ישן.

הוא זכה במדליית הזהב באולימפיאדת בייג'ין 2008 בגיל 22, גובר על יריבו העיקרי, אלוף 2004 ג'רמי וורינר. בגובה 1.89 מטר ובמשקל 83 קילוגרם, מריט היה גבוה וחזק מרוב רצי ה-400. והיתה לו מהירות טבעית, עם שיא אישי של 19.98 שניות ב-200 מטר. מה שלא היה לו זה ניסיון רב. אבל היו לו הביטחון, הבגרות, החריצות הטבעית והעליונות הטכנית כדי להביא את 100 המטר האחרונים בריצה שלו לכדי שלמות. הוא צפה בקלטות שעות, למד לשמור על תנוחת הכתפיים והסנטר בישורת האחרונה, כדי למנוע מזרועותיו ומרגליו לצאת משליטה, לשמור על המבנה שלו עד לקו הסיום. בבייג'ין עשה זאת ב-43.75 שניות, הזמן המהיר בחייו. יתרונו על המקום השני היה 99 מאיות השנייה, הפער הגדול ביותר באולימפיאדה מאז 1896.

לפעמים לפני ריצה, מריט הביט סביב האיצטדיון, בוהה באורות. זה נתן לו תחושה של ציפייה ושייכות. על אדני הזינוק, הוא נגע עם אצבעותיו בשפתיו והצביע לשמים. הריטואל היה מחווה לאחיו הגדול והמנטור שלו, אנטואן, שמת בגיל 18 ב-1999 כשקפץ מחלון בקומה השמינית במעונות באוניברסיטת שואו כדי לחמוק מקטטה.

אי-פי

מות אחיו ריסק את מריט, אבל גם נתן לו השראה להתחיל לרוץ. בשנתו האחרונה בתיכון הוא רץ 400 מטר ב-44.93 שניות, שיא עולם לנוער. בגיל 18 הפך למקצוען. בגיל 22 היה לאלוף אולימפי. בגיל 23 שוב ניצח את וורינר, באוגוסט 2009 בברלין, והפך לאלוף עולם. "זה כאילו שכבר אינך רץ עבור אדם אחד", אמר מריט על אחיו, "אתה רץ בשביל שניים".

כשבוחני הסמים העירו אותו כדי שיספק דגימת שתן באוקטובר 2009, ראה זאת מריט כעוד הפרעה שגרתית. אתלטים ברמה אולימפית חייבים להודיע על מיקומם בכל עת. בדיקות סמים רנדומליות ללא התראה הן הדרך האפקטיבית היחידה. בקלות ניתן לעוות תוצאות של בדיקות הנעשות בתחרויות.

חמישה חודשים מאוחר יותר, במארס 2010, נכנס מריט להלם. בשלוש בדיקות סמים נמצאו בגופו DHEA ופרגננולון, חומרים אסורים שמסייעים בבניית השרירים. סיבוך בהליך הבדיקה הוביל לעיכוב בהודעה על התוצאות. מריט אמר שאינו יודע מה הם החומרים הללו וכיצד צרך אותם. בתחילה חשד במשחה לעור בה השתמש לטיפול בפצעים. המשחה נבדקה, אך לא נמצא בה DHEA.

אז צצה בראשו האפשרות שאולי האשם בכדורים לשיפור כוח הגברא שרכש ב"סוון אילוון". הוא קנה חפיסה נוספת וקרא את הכתוב עליה. החומרים האסורים צוינו בבירור. השעיה מתחרויות בלתי נמנעת. לבו שקע.

מריט המובך לא היה מסוגל לומר לסוכנת שלו מה צרך. במקום זאת, הוא שלח לה הודעת טקסט. הסוכנת, קימברלי הולנד, מעולם לא שמעה על המוצר. היא חיפשה אותו באינטרנט והחלה לבכות. היא ייצגה את מריט מאז היה נער. הם מאותו אזור בווירג'יניה. הקריירה שלו בסכנה, הוא יהיה קורבן לבדיחות, לעולם לא ישכחו לו את זה. כשמריט סוף סוף התקשר, הוא היה הרוס. "אני רוצה למות", אמר להולנד.

לבסוף ניצבו בפניו שתי אפשרויות, לא מוצלחות במיוחד. הוא יכול להימנע מניסיון להגן על שמו ולקבל על עצמו השעיה לשנתיים ותווית של רמאי. או שיספר את האמת, משפילה ככל שתהיה, וינסה לשכנע את אנשי המלחמה בסמים שעשה טעות. "תמיד הייתי בחור הגון", הוא אומר, "אני אנושי, עשיתי טעות. זו האמת. פשוט היה עלי להיות מוכן לספוג את מה שיקרה".

באפריל 2010 פרסם מריט הודעה בה אמר כי עשה טעות "מטופשת, לא בוגרת ומנופחת אגו" כשלא קרא את התווית והשתמש במוצר לשיפור כוח הגברא שכלל חומרים אסורים. הוא קיבל על עצמו השעיה זמנית מתחרויות עד שהתיק יוכרע, ביקש סליחה ממשפחתו, חבריו ואוהדיו, והוסיף: "כל עונש שאקבל על מעשיי לא יאפיל על הבושה וההשפלה שאני חש".

תודה למוכרת

התגובה הראשונית בענף הפגינה, כצפוי, חשדנות וחוסר הזדהות. דאג לוגאן, אז מנכ"ל איגוד האתלטיקה האמריקאי, אמר ל"שיקגו טריביון" שמריט נהג באנוכיות, "הכתים את הקריירה שלו ויצר לעצמו סטיגמה עמה יצטרך להתמודד עד סוף חייו".

מאוחר יותר ספג לוגאן ביקורת על דבריו. עם זאת, באותה עת הם סיפקו סיבה נוספת לפקפק בגרסה של מריט. "הדברים הקלו על אנשים לחשוב שלשון הוא בוודאי רמאי", אמר הווארד ל. ג'ייקובס, עורך דינו.

העול להוכיח אחרת הוטל על מריט. סקפטיזם לא חסר, גם מצד הסוכנות האמריקאית למלחמה בסמים. כמעט איש אינו מודה בשימוש בחומרים אסורים, ואם הסוכנות פשוט תאמין לספורטאים, המאמצים שהיא משקיעה יהיו חסרי ערך. "אי אפשר להגיע למצב שבשתן שלך יימצאו סטרואידים ואתה תטען 'אין לי מושג איך זה הגיע לשם, תניחו לי'", אמר טייגארט, מנכ"ל הסוכנות, "יש ספורטאים שמשקרים בשבועה. קשה לבטוח בהם".

הסוכנות דרשה שמריט יושעה ל-24 חודשים, העונש המקסימלי. הוא ביקש להסתפק ב-12-15 חודשים. התיק הגיע לארגון האמריקאי לבוררות. בדיון ב-12 ביולי 2010 אמרו הבוררים שמספר דברים פועלים לטובתו. הוא לא נכשל בבדיקת סמים קודם לכן. הוא וספורטאים אחרים לא הוזהרו מפני הימצאותם של חומרים אסורים בתכשירים לשיפור הביצוע המיני, בניגוד לאזהרות הנוגעות לתוספי תזונה. מריט צרך אותם בעת חופשה ולא בתקופה של תחרויות. לכן, נראה שלא ניסה להשיג יתרון תחרותי.

חשוב מכך, נמצא מי שיאשר את סיפורו - המוכרת בחנות בה רכש ExtenZe. היא לא הכירה את מריט ונראה שלא היתה מודעת להישגיו, אבל למדה להכיר את מנהגי הקנייה של לקוחות קבועים. בעדותה סיפרה שחשה משועשעת מהשגרה שפיתח - רכישת מיץ תפוזים וכרטיס לוטו, עזיבה, ואז חזרה כדי לקנות קונדומים וגלולות לשיפור הביצועים. זה קרה 4-5 פעמים בין דצמבר 2009 לינואר 2010.

אי–פי

עדות המוכרת היתה "משכנעת ביותר", קבעו שלושת חברי ועדת הבוררות בדו"ח שלהם. הם הוסיפו כי הם "משוכנעים ששיפור הביצועים הספורטיביים היה הדבר האחרון שעבר בראשו של מריט כשרכש ExtenZe". הסוכנות האמריקאית למלחמה בסמים הכירה בכך שהחומר האסור נבע מצריכת הכדורים הללו. בבדיקות הסמים התגלו חומרים הייחודיים למוצר.

עדיין, מריט הפגין רשלנות בכך שלא קרא את התווית. היו מספיק מקורות - האתר של הסוכנות למלחמה בסמים, קו טלפון לשאלות - בהם יכול היה לגלות כי ExtenZe מכיל חומרים אסורים. ב-18 באוקטובר 2010 הוא הושעה ל-21 חודשים, עונש שתחילתו נקבע ליום בו נכשל בבדיקה הראשונה, 28 באוקטובר 2009. השעייתו תסתיים ב-27 ביולי 2011. עד אז, הקריירה שלו תקועה. גם כשיחזור להתחרות, זכותו להתחרות באולימפיאדה תהיה בספק. "ספורטאי ברמה הזו היה צריך לנהוג אחרת", אמר טייגארט.

הפסיקה לפחות איפשרה למריט לראות את האור בקצה מנהרת ההשעיה הארוכה. הוא השקיע הכל באימונים. בתמיכת הסוכנת שלו, גם החל ללמוד עסקים באוניברסיטת נורפולק סטייט. "התכוונתי לעבוד קשה ולחזור מאותה נקודה בה הפסקתי", הוא אומר.

ועדיין, הספקות כרסמו בו. הוא לא יכול היה לעסוק במקצועו. לא היתה לו הכנסה. נייקי, החברה המאמצת, הפסיקה לשלם לו בתקופת ההשעיה. הוא חש לכוד, הפך לשורת המחץ בבדיחות. לעתים רצה לוותר על הקריירה באתלטיקה. הוא שקל אפשרויות אחרות - פוטבול, אפיקים עסקיים שהציעו חברים. "זה יותר מדי עבורי", אמר לעתים לעצמו או לסוכנת, "אני לא מסוגל לעשות זאת". הוא התפלל והפציר בפני אחיו: "זה לא יכול להיות הסוף של מה שעבדתי כל כך קשה בשבילו, טעות פשוטה".

לבסוף, בעזרת תמיכה רבה שקיבל בעיר הולדתו פורטסמות', וירג'יניה, החזיק מריט מעמד, שמר על כושר והתחייב לחדש את הקריירה. "אלוהים בירך אותי בכישרון", אמר, "לא הייתי יכול לחיות עם מצב בו לא הייתי מפתח ומנצל את הכישרון הזה לחלוטין". משוחרר מהשעייתו לקראת סוף הקיץ, קבע מריט את תוצאת השנה במוקדמות 400 מטר באליפות העולם, זכה במדליית הכסף בגמר והוסיף לה מדליית זהב עם נבחרת השליחים האמריקאית. נראה שלא היתה לו ברירה אלא לחזור בצורה כה מרשימה. "אם היה חוזר בכושר פגום ונכשל, כולם היו אומרים שהוא תמיד היה מסומם", אומר ג'ייקובס, עורך דינו.

באוקטובר הוסר מדרכו המכשול האחרון. החוק של הוועד האולימפי, שמנע ממנו ומספורטאים אחרים להתמודד במשחקי לונדון, בוטל. "בלונדון אהיה בכושר הטוב בחיי", מבטיח מריט, "העניין הוא להגיע לגמר ולשחרר הכל, כשאני מודע לכל העבודה שהשקעתי, לדעת שאני שייך. בוא נשיג את הזהב השני, זו התכנית. אני לא מרגיש שעלי להוכיח דבר. העניין טמון ברצון להיות גדול".

עד אז, ג'ייקובס העביר למריט בקשה קצרה אך דחופה למקרה שיהיו לו שאלות לגבי דברים שבכוונתו להכניס לגופו: "תתקשר".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#