בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יוליה גולשקו: "הבנתי שצריך לתת את כולי לטניס"

אלופת ישראל מקווה שהזכייה בתואר היא רק צעד נוסף במסלול עלייה ארוך. אחרי שהשתפרה פיסית ("רזיתי מאוד") והתבגרה נפשית ("אני לא נלחצת במאני טיים"), מסמנת השחקנית בת ה-21 את 100 הראשונות בעולם כמטרה הבאה: "הטניס שלי שם, אני רק צריכה לחבר את הדברים"

2תגובות

הניצחון הגדול על שחר פאר ביום שישי, הזכייה באליפות ישראל והאושר העילאי שהגיע לאחר מכן היוו מטען רגשי כבד עבור יוליה גלושקו. אתמול בערב, בסיומו של יום בו התרוצצה בין האימונים לבין אולפני הטלוויזיה, היא קרסה ורותקה למיטה. כמעט 39 מעלות חום, גרון בוער, כאבי ראש וצינון בלתי נגמר - כך נראית טניסאית בת 21 אחרי ההישג הגדול בקריירה.

"זו ירידת מתח", היא מספרת ל"ספורט הארץ", "זאת לא הפעם הראשונה. גם אחרי אליפות ארצות הברית חזרתי לארץ ובום, חליתי. לפני המשחק מול שחר פאר לא חשבתי על ניצחון או הפסד, אבל בתוך תוכי האמנתי שאני מסוגלת. בשנה שעברה הייתי ממש קרובה וזה נתן לי ביטחון. אחרי הנקודה האחרונה לא חשבתי ולא ידעתי מה לעשות, רק צעקתי 'או מיי גוד' כמה פעמים ורעדתי. בהחלט אחד הרגעים המרגשים בקריירה".

לא מעט שנים מסומנת גלושקו כפוטנציאל גדול, אבל עד עכשיו, למרות הבלחות אקראיות, לא הגיעה הפריצה המיוחלת. כעת, ממרומי המקום ה-206 בדרוג העולמי, היא מרגישה בשלה מתמיד לתפנית. "היום הירידות שלי במהלך משחק הן במשך כמה נקודות ולא לאורך משחקונים שלמים, אני הרבה יותר יציבה בראש והתבגרתי", היא קובעת, "זה מתבטא בסבלנות ובקבלת החלטות, אני לא נלחצת במאני טיים ומשחקת עד הסוף. דברים קטנים שמתחברים ביחד למשהו גדול שעושה את ההבדל".

שרון בוקוב

"יוליה לא רצתה ששחר תיתן לה את המשחק, אלא לקחה אותו במו ידיה", מנתח שלמה צורף, שאימן בעבר את גלושקו וכיום מסתפק בייעוץ חיצוני, "היא לקחה סיכונים וזה מראה על בגרות מנטלית ומעיד שהבחורה עברה שלב בראש".

להכות בברזל

אתמול, בארוחת הערב לרגל ההישג, סעדו זה לצד זה כ-20 אנשים. רובם המכריע נמנה על הצוות הרחב שנרתם, לעתים בהתנדבות, לפרויקט גלושקו. ביניהם המאמנים אסף אינגבר ואביחי צהלה, מאמן הכושר קוסטה מטוסביץ', מדריכת הפילאטיס מאיה אמיתי ופסיכולוגית הספורט מיכל יערון.

"קיבלתי הרבה ביטחון מהעובדה שכל כך הרבה אנשים מאמינים בי", מתארת גלושקו את השינוי המנטלי, "זה השפיע על הלויאליות והמחויבות שלי לטניס. הבנתי שצריך להיות שם במאה אחוז, להיות טוטאלית ולתת את כולי. בגיל ההתבגרות היו המון חברים, חברות והסחות, ואני חושבת שעברתי את השלב הזה. בנוסף התחזקתי מבחינה פיסית, רזיתי מאוד והעבודה הקשה משתלמת".

עכשיו, כשביצועיה נותנים סיבה לאופטימיות לקראת העתיד, גלושקו אינה חוששת לחזור לאחור ולציין תקופות נעימות פחות. "ברור שלא כל החלטה שעשיתי היתה נכונה, אבל למדתי מטעויות ואני לא מתבאסת מזה. לפני שנתיים היו לי רגעים קשים ואני מנסה לשכוח את התקופה הזו. עשיתי הפסקה של חודשיים ואני נמצאת היום במקום אחרי לגמרי, יש לי המון מוטיבציה. אני צריכה לשים את כל הפוקוס על טניס ואם זה יקרה, אין סיבה שלא אצליח. אני מספיק טובה גופנית והטניס שלי מספיק טוב. אם אתן הכל, רק דברים טובים יקרו לי".

"היו עליות וירידות בראש, היא היתה מאוד ילדותית", מחדד צורף, "ברגע שהיא מאוזנת, היא יכולה לנצח כל שחקנית בעולם מפני שיש לה טכניקה מעולה, עוצמות בלתי רגילות, היא חזקה והכי חשוב - יש לה את החוצפה, היא לא מתחשבנת. היא צריכה שהדברים האלה יתחברו לה גם בסבב העולמי במשך חודש רצוף ולא פעם בחודשיים. עכשיו זה הזמן להחזיר את ההשקעה הכספית בקריירה שהחלה בגיל 4. אם היא לא תפרוץ השנה, היא לא תפרוץ בכלל. היא חייבת לפרוץ, זה הזמן להכות בברזל. לא יהיו לה בעיות כספיות משום שיו"ר האיגוד החדש, אסי טוכמאיר, נותן גיבוי".

בת 15, בת 40

לצד האופטימיות, אלופת ישראל הטרייה והמחבט מספר 2 בארץ עדיין נטולת ספונסר שיעניק לה את הריפוד הראוי. "זה ענף יקר ואני צריכה אתי מאמן כל הזמן", היא מדגישה, "כדי לבצע את הקפיצה ברמות האלו, אני לא יכולה להיות לבד. אני מקווה שאנשים ראו באליפות את הפוטנציאל שלי ואולי תגיע יותר עזרה".

מבחינת הדרוג העולמי, את נמצאת במקום בו את צריכה להיות?

"ממש לא. אני רוצה להתחיל טוב את השנה, לעבור את המוקדמות באליפות אוסטרליה, לשחק בהגרלה הראשית של טורנירי גראנד סלאם ולסיים את השנה הבאה בסביבות המקום ה-100. אני יודעת שהטניס שלי שם ואני רק צריכה לחבר את הדברים. אני צריכה כמה ניצחונות טובים שיתנו לי דחיפה וביטחון. אני באה לשנה החדשה מאוד חיובית והשמים הם הגבול".

את מרגישה ששחר פרגנה לך על הזכייה?

"אנחנו חברות, אתמול דיברנו ואנחנו בסדר. שאלו אם לא התאכזבתי שהיא דיברה בסיום בעיקר על הטעויות שלה, אבל זה נורמלי שהיא תרגיש כך. כולנו יודעים שהיא עברה תקופה לא קלה. אני לא חושבת שההפסד ישפיע עליה ומקווה שתהיה לה שנה נהדרת. אני מכירה אותה, יודעת איך היא מסוגלת לשחק ומבינה שהיא עשתה יותר טעויות מבדרך כלל, אבל כן חושבת ששיחקתי טוב והייתי אגרסיבית".

מה את מרגישה בעקבות הקרנבל התקשורתי?

"זה לא ממש מרגש אותי, משהו שחוויתי גם בגביע הפדרציה. זה נחמד, אבל אני יודעת שזו התרגשות של יומיים ואז עוברים הלאה, לא משהו שעושה לי פרפרים בבטן. הלוואי שאשחק כך כל השנה וזה יהיה ככה כל הזמן. אם לא אנצח, זה לא יהיה שם. כל הפוקוס ששחר מקבלת מגיע לה והיא סמל בארץ, אבל אני מתרכזת בעצמי וזה ממש לא מפריע".

צורף מודע להבדלים בין שתי הטניסאיות הבכירות בארץ. "יוליה בחורה לא קלה, אבל ידעו איך להתנהג איתה ולשמור עליה מפני שהבינו מה הכישרון שלה שווה. לשחר יש בעיות בטכניקה, אבל בכל הדברים מסביב היא מושלמת. אצל יוליה זה בדיוק ההפך. יש לה טכניקה מושלמת, היא רק צריכה להביא את עצמה ואת הראש שלה למשחק. כמו מכונית מירוץ - צריך לעשות לה כוונונים קטנים ואז היא תטוס".

גלושקו עצמה חווה תנודות בין העבר הילדותי למציאות התובענית. "לעתים אני מרגישה בת 15, אבל לפעמים חושבת שאני בת 40. אנשים בגילי לא עוברים את כל הדברים האלה - לחצים, עליות, ירידות ואתגרים מנטליים. בגיל הזה הם מסיימים צבא ועושים טיול, אבל המצב שלי מיוחד וכייפי. אני אוהבת את זה, אלו חיים שלא הייתי מוותרת עליהם בתמורה לשום דבר. אני חולמת לקחת גראנד סלאם, ובעיקר להסתכל אחורה בסוף הקריירה ולדעת שעשיתי כל מה שיכולתי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#