חופשי זה לא רק משחה

15 מדליות זהב? השחיין אוסמה מלולי מתרגש יותר מההתרחשויות במדינתו, תוניסיה: "אתה מאמץ ערכים מדהימים - חופש, דמוקרטיה, שוויון"

אמיר ענבר
אמיר ענבר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אמיר ענבר
אמיר ענבר

כאשר הוציא את הראש מהמים והביט בלוח התוצאות, מיד לאחר שנגע בקיר, מצא אוסמה מלולי את שמו במקום בלתי שגרתי - שני. הרביעייה המצרית הקדימה בשלוש עשיריות אותו ואת חבריו לנבחרת השליחים התוניסאית במשחה 4x100 מעורב, ולצווארו נענדה מדליית הכסף. הוא פשוט ייאלץ להסתפק ב-15 מדליות הזהב שקטף קודם לכן.

לשליטה החריגה של מלולי בששת הימים בבריכה בדוחא אין משמעות רבה מבחינה מקצועית. אחרי האכזבה שחווה ביולי באליפות העולם, יידרש הרבה יותר ממשחקי מדינות ערב ה-12 כדי לבשר על חזרתו ליכולתו הגבוהה. מכל בחינה אחרת, המשחקים שננעלו בסוף השבוע שעבר בקטאר היו הכל. עבור תוניסיה, עבור מלולי. הזדמנות לצאת לאור אחרי מהפכת היסמין.

"השנה הזו היתה רכבת הרים של רגשות עבורי", מספר מלולי, "למה שקרה בבית היתה השפעה עלי, על משפחתי, על כל המדינה שלי. זה היה אתגר לנסות להתמודד עם זה ולהישאר מרוכז. לא הרבה אנשים יודעים, אבל אני מעין נושא הדגל עבור כל הספורט במדינה וזה גורם להרבה לחץ. זו היתה הסחת דעת להתמודד עם כך".

מלולי מציג את השלל בדוחא. "לראות את ים האנשים עם דגלי תוניסיה היה בלתי ייאמן"צילום: רויטרס

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות מספורט הארץ ישירות לפייסבוק שלכם

אולי זה הגורם למה שקרה לפני חמישה חודשים, בבריכה בשנחאי. לאליפות העולם הגיע מלולי כאלוף האולימפי ואלוף העולם ב-1,500 חופשי, רק כדי לצאת מסין בידיים ריקות. ב-400 חופשי הסתפק במקום השביעי, ב-800 חופשי דורג רביעי. ב-1,500 חופשי, מקצה הדגל שלו, כלל לא הגיע לגמר. כל שנותר לו היה לצפות בסון יאנג, הלהיט החדש של סין, מנצח ומשפר את שיא העולם של גרנט האקט; אותו שיא אחריו רדף התוניסאי בשנים האחרונות, ללא הועיל.

בגיל 27, שוב נאלץ מלולי להתמודד עם ספקות. כששחיין מתחיל להפגין סימני חולשה, לעולם אין לדעת אם יתאושש. עד לא מזמן התוניסאי היה חלק מהדור הבא, שרדף אחרי האקט. עתה מאיים הדור הבא להשאירו מאחור.

אבל מלולי כבר מכיר את הספקות. הם רדפו אותו במקומות הכי גבוהים. לאולימפיאדת בייג'ין 2008 הגיע שלושה חודשים אחרי שסיים לרצות השעיה בגין שימוש בסמים. הוועדה שדנה בעניינו קיבלה את טענתו כי בלע גלולה, מבלי לדעת שהכילה את החומר האסור, כדי להישאר ער לשם הכנת עבודה במסגרת לימודיו באוניברסיטת דרום קליפורניה. הוא איבד מדליות זהב וארד בהן זכה באליפות העולם 2007, אבל הושעה ל-18 חודשים במקום ל-24 השגרתיים וזכה להתחרות בבייג'ין. הנשמות הטובות לא שתקו כשהפתיע את האקט וזכה בזהב האולימפי הראשון של תוניסיה בבריכה.

את המדליה מיהר מלולי להקדיש לנשיא תוניסיה דאז, זין אל-עאבדין בן עלי, והודה לו על הסיוע לספורט ולספורטאים בתוניסיה. אלה, הוא אומר עתה, היו ימים אחרים, בהם פשוט חייכת והשמעת את הדברים הנכונים. הרי האנשים הללו עשו מה שרצו. שיתוף הפעולה הוביל לקידומם של הוריו בעבודה. אביו, איש כוחות הביטחון, הועלה בדרגה. אמו, מורה במקצועה, מונתה למנהלת. עכשיו הכל יוצא החוצה.

"אחרי שזכיתי בזהב, אבי קיבל שיחות ממשרד הספורט מדי יום", סיפר מלולי השנה, "הרגשתי לחץ. היה עליך לתמוך בממשל הישן ולא יכולת לומר לא. לא היתה לך ברירה. אנשים ביקרו אותי בגלל זה, אבל קל לעשות זאת כשאינך חי את זה. כשאתה סטודנט בן 24 שמתמודד עם אנשים בעלי כל הכוח במדינה קטנה כזו, זה יכול להיות מפחיד מאוד. נהדר שכל זה נעלם".

הנשיא מעורב

מלולי יודע היטב שהחיים יכולים להיראות אחרת. בגיל 15 הוא עבר להתאמן בצרפת למשך שנתיים. כבר תשע שנים שהוא מתגורר בארצות הברית, לשם הגיע ב-2002 כדי להתאמן וללמוד. הרשויות בתוניסיה דואגות למימון, הוא דואג להתקדם מקצועית עם מאמניו באמריקה. "הם נתנו לי חופש כי אני היחיד שעשה את פריצת הדרך", מסביר השחיין, שדובר אנגלית מושלמת.

"אין לכם מושג איך המהפכה הדליקה בי אש". מלוליצילום: אי-פי

בהצלחות, כמובן, תמיד היו לו שותפים. כבר לפני עשור הן החלו לזרום, כשזכה במדליית כסף במשחקי הים התיכון. כעבור שנתיים בברצלונה הגיעה המדליה הראשונה באליפות העולם, ארד ב-400 מעורב, ואחריה עוד סדרת הישגים. זאת, למרות שחש כי בכירי עסקנות הספורט בתוניסיה - לרוב מקורבים לנשיא - שאפו בעיקר ליצור קשרים בעולם. "הספורטאים היו אחרונים בסדר העדיפויות. לספורטאים תוניסאים אין חינוך ברמה גבוהה, ואם תיתן להם 200 דינר בחודש הם מוכנים להקריב את חייהם".

רבים אכן עשו זאת השנה למען המהפכות בעולם הערבי. מלולי חווה זאת מרחוק. "בפעם הראשונה הקשבתי לחדשות באמריקה והן היו על תוניסיה", הוא מספר, "זה היה מדהים, ייחודי. כשאתה מקבל עיתון ורואה את ים האנשים מול משרד הביטחון עם דגלי תוניסיה... זה היה לא ייאמן. בפעם הראשונה אתה גאה להיות תוניסאי כי אתה מרגיש שאתה מאמץ ערכים מדהימים - חופש, דמוקרטיה, שוויון".

רבים הגיעו מתוניסיה כדי לצפות במלולי במשחקי מדינות ערב. "זה מה שהניע אותי, בגלל שארבעה משחים ביום זה מתיש מנטלית ופיסית", הוא אומר. 15 מדליות הזהב שקטף הביאו את תוניסיה למקום השני בטבלת המדליות, אחרי מצרים ולפני המארחת - בדיוק המטרה שסימן לעצמו.

בעתיד, אומר מלולי, אולי ייכנס לפוליטיקה. גם הוא יודע כי האביב הערבי אמנם הוביל לשינוי במספר מדינות, אך עוד לא ממש ברור אם מדובר בשינוי לטובה. "אני מקווה שכל האנשים יקבלו חופש ודמוקרטיה", סיפר, "איננו יודעים מה טומן העתיד למדינה שלנו, אבל זה נותן לנו תקווה".

המטרה הגדולה הבאה, כמובן, היא אולימפיאדת לונדון. את 75 אלף הדולר שקיבל עבור הכתרתו לספורטאי המצטיין במשחקים, ישקיע בהכנות. "אני מקווה לייצג היטב את העם התוניסאי בעולם", הוא אומר, "האם אהיה על הפודיום? אני מקווה. אין לכם מושג איך המהפכה הדליקה בי אש. אני מקווה שזה יימשך גם בשנה הבאה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ