ניר צדוק
ניר צדוק

1. איש השנה, לפחות איש העונה הסדירה, הוא ג'ים הארבו, שבעונת הבכורה כמאמן ראשי ב-NFL הפך את סן פרנסיסקו (3-13) מהחוליה הכי חלשה בבית הכי חלש בליגה, לקבוצה שתזכה לשבוע חופש בתחילת הפלייאוף ורחוקה ניצחון ביתי מגמר החטיבה.

ליגה של תקרת שכר וחלוקת כישרון לפי מפתח הפוך של הצלחה (מקום אחרון מקבל את זכות הבחירה הראשונה בדראפט) נעה לפי מחזורי חיים; למעלה ולמטה, רק פרק הזמן שאתה מעביר בכל תחנה משתנה. כך מצאה עצמה גם דטרויט, בוגרת עונה שלמה ללא ניצחון לפני שלוש שנים, בפלייאוף.

מה שמייחד את המהפך שעברו הניינרס היא הדרך שמצא הארבו למקסם את היתרונות ואת האיכות האישית של החלק הטוב שבסגל שלו מבלי לבטל, או להילחץ, מצדדיו הפחות חזקים. רבים פקפקו בהחלטה להמשיך להפקיד את עתיד הקבוצה בידי הקוורטרבק אלכס סמית', בחירה ראשונה בדראפט שהכזיבה, אך הארבו השכיל להבין שגם בחולשה יש יתרון. כך, אם פרנק גור מהווה רץ אחורי לתפארת וסמית' הוא קוורטרבק בינוני במקרה הטוב, פשוט נמסור פחות ונרוץ יותר, ונעשה כל דבר בשעתו.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות מספורט הארץ ישירות לפייסבוק שלכם

קרוז קולט עוד כדור עבור הג'איינטס, בדרך להדחת דאלאס. הופיע משום מקום, יילך עד הסוף?צילום: רויטרס

הזרוע המפוקפקת של סמית' שירתה את משחק הריצה. זה, בתורו, איפשר לסמית' לתפוס לא פעם את הגנות היריב רדומות ולשחרר מסירה ארוכה לרסיבר מייקל קרבטרי, עוד פרויקט שיקום מוצלח של הארבו, או למצוא את הטייט-אנד ורנון דייויס בשטח המת שהופקר על ידי הגנת היריב, שחיפשה פעם אחר פעם לעצור את משחק הריצה.

בניגוד למגמה ההתקפית השולטת בליגה, כשהמציאות משתכללת וכמעט משלבת ידיים עם משחקי הווידאו, הניינרס מרוויחים את לחמם בשוחות ומציגים לפרקים פוטבול בשחור-לבן. יארד ועוד שניים על הקרקע ושריפת שעון כשצריך, בעיטות שדה מוצלחות, קבוצות ספיישל טים איכותיות, חוליית הגנה רצחנית בפיקודו של פטריק וויליס - כולם קובעים שהמטרה מקדשת את האמצעים.

2. אם סן פרנסיסקו ניצבת בקצה אחד של הסקאלה, בצדה השני נמצאות שתי הקבוצות בעלות המאזן הטוב בליגה. 22.4 ו-21.3 הם, בהתאמה, ממוצעי הנקודות למשחק שאיפשרו הגנות האלופה גרין ביי (1-15), בעלת המאזן הטוב בליגה, וניו אינגלנד (2-14), מוליכת ה-AFC. לשם השוואה, מיאמי, שניצחה בשישה משחקים בלבד, ספגה לאורך העונה כולה 39 נקודות פחות מהפטריוטס. סיאטל, שניצחה שמונה פעמים פחות מגרין ביי, מרשה בממוצע למשחק 3 נקודות פחות מהאלופה.

הגנות עדיין מנצחות משחקים, בטח אם לוקחים בחשבון את 14.3 הנקודות בממוצע למשחק שאיפשרה הגנת סן פרנסיסקו - רק מעט פחות. בליגה שממשיכה לגרד את קצה גבול היכולת האתלטית (ובכך מציעה יותר ויותר פתחי מילוט לזורקים, רצים ותופסים מדויקים, מהירים וזריזים יותר), ונפגעה בעיקר במישור ההגנתי בעקבות תחילתם המאוחרת של האימונים, התקפה היא דרכם של הטובים באמת להציג את איכותם.

וכך, כשארון רוג'רס זוכה למנוחה מוחלטת במשחק האחרון של גרין ביי מול דטרויט, הבליט מחליפו מאט פלין, במשחקו השני בלבד בקריירה כקוורטרבק פותח, את חוזקה של המגמה - 480 יארדים אוויריים ו-6 מסירות לטאצ'דאון בדרך ל-45 נקודות על הלוח. המכונית הזו נוסעת גם בלי מנוע. ההגנה, מנגד, הרשתה 41 נקודות ולא פחות מ-520 יארדים למאט סטאפורד.

גרין ביי ו-35 הנקודות שהיא צוברת בממוצע למשחק (כמו ניו אינגלנד עם 32.1) אומרת בעצם דבר אחד: הגנה היא למי שלא מסוגל לשים את הכדור באנדזון באותה תדירות כמונו.

3. שלוש הקבוצות הללו, כמו גם ניו אורלינס (3-13) המהפנטת, מוערכות לפי החלקים החזקים שלהן. אלא שפלייאוף בו מופיעות למעלה משליש מקבוצות הליגה מכיל בתוכו גם קבוצות חזקות פחות, הרבה פחות, המוגדרות דרך חולשתן.

לחצו להגדלה

לא בכדי הפכו דנוור (8-8) וטים טיבו לדיון תיאולוגי על מידת התעניינותו של אלוהים, הבן ורוח הקודש בספורט המקצועני יותר מאשר לקבוצת פוטבול איכותית. אין שם כלום. במהלך העונה הם העלו על הלוח 81 נקודות פחות מאשר ספגו. אתמול השיגו 3 נקודות בלבד בהפסד הביתי לקנזס סיטי, השלישי ברציפות, ובכל זאת מצאו עצמם בפלייאוף משום שאוקלנד הפסידה בבית לסן דייגו.

טיבו לא מוסר (6 מסירות מוצלחות מ-22 ניסיונות ל-60 יארד מול הצ'יפס) כי הוא לא יודע איך, ורץ בגלל שאין לו ברירה. זה נראה נורא, זה באמת נורא, וזה יסתיים כבר בשבוע הבא מול פיטסבורג. גם משום שכדי לנצח את דנוור מספיקות לפעמים עשר נקודות, ובעיקר בגלל שגם המוג'ו נוטש מתישהו.

4. 255 שחקנים נבחרו בדראפט 2010, אך ויקטור קרוז לא היה ביניהם. הג'איינטס צירפו אותו כשחקן חופשי, ובשלושת השבועות הראשונים של העונה הקודמת - עד לפציעה שהשביתה אותו עד סופה - הוא לא תפס ולו כדור אחד.

את העונה הנוכחית סיים קרוז בהתעלות אישית - 178 יארדים בניצחון 14-31 על דאלאס - וכאשר ברשותו מספר שיאי מועדון יוקרתיים. קלווין ג'ונסון מדטרויט ו-ווס ווקר מניו אינגלנד השיגו יותר יארדים מקרוז, אך איש מהם לא היה חיוני להצלחת קבוצתו (או צבר למעלה מ-1,500 יארד ב-82 תפיסות בלבד) כמוהו, ולבטח לא הופיע, ככה פתאום, כמו משום מקום.

ישנן ארבע דרכים עיקריות לנצח בפוטבול: בעזרת הגנה כמו של סן פרנסיסקו, התקפה כמו של גרין ביי וניו אינגלנד, או קארמה כמו של דנוור. הרביעית היא בזכות פליימייקר כמו קרוז עם כישרון מיוחד להיות תמיד באזור בו הכדור צולל. אחת מהדרכים הללו תוביל את אחת מהקבוצות עד לגביע לומברדי בפברואר.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ