זה יסתיים בגראנד סלאם?

אחרי שנים של משחקי פלייסטיישן, בחר אנדי מארי למנות למאמן את איוון לנדל, מהשחקנים הגדולים והקשוחים בהיסטוריה. כך או אחרת, יהיה פיצוץ

אלעד זאבי
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אלעד זאבי

ב-1994, כשאנדרה אגאסי חיפש מאמן שיחזיר אותו לטופ העולמי, הוא נפגש עם בראד גילברט - אז שחקן מזדקן על סף פרישה - וביקש לדעת מה הוא חושב עליו. גילברט פתח פה שלא נסגר במשך 15 דקות, בהן קרע את צורת משחקו של עמיתו לגזרים. "באותו רגע, ידעתי שהוא האיש שלי", כתב אגאסי שנים לאחר מכן.

לאנדי מארי נדרש יותר זמן, אך לבסוף גם הוא השתכנע כי איוון לנדל הוא האיש הנכון בשבילו. גם כאן, כנות ברוטלית הכריעה את הכף. מארי, שבשנתיים האחרונות הקיף עצמו בחברים ו"יס מנים" שדאגו בעיקר לאושרו ולעושרם, שמע לפתע נקודת השקפה מרעננת בישירותה מאדם שמעולם לא נודע באישיות מלבבת.

"הרמתי אליו טלפון ושאלתי מה הוא חושב עלי כשחקן", סיפר מארי ל"סקיי" בתחילת השבוע, "הוא בחור מאוד כן וזה חשוב, כי לא כולם כאלה. הרבה אנשים אולי נחמדים מדי, לא רוצים להרגיז אותך או לומר את הדבר הלא נכון, אבל הוא היה מאוד פתוח לגבי מחשבותיו".

מאריצילום: רויטרס

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והעדכונים מספורט הארץ ישירות אליכם

פרטי השיחה נותרו בין השניים, אבל סביר להניח שלנדל אמר למארי דברים דומים לאלה שהשמיע עוד במארס שעבר, כשהציע לו לראשונה את שירותיו: כדי להפוך משחקן בטופ העולמי לשחקן משמעותי בו, אתה זקוק לעזרה.

כזו, אגב, לא היתה לו כבר 18 חודשים, מאז נפרד ממאמנו האחרון, מיילס מקלאגן. גם השידוך עם שחקן העבר אלכס קוצ'רה, ששימש בעיקר כיועץ, הסתיים מהר. מארי, שלוקה ב"תסמונת החברים", העדיף לדבוק בידידו ושותפו לאימונים דני ואלוורדו, אתו היה חובט גם על המגרש הווירטואלי בפלייסטיישן בתום האימון. לעתים היו מצטרפים אליהם שאר חברי צוות מארי - פיסיותרפיסט, שני מאמני כושר ותזונאי. הדברים הללו, מן הסתם, הולכים להשתנות.

"במשך שנה וחצי מארי הסתובב עם חבורה של בחורים נחמדים, מצוינים במה שהם עושים, שהפכו לחברים טובים ולבני לוויה נהדרים. אבל לקבוצה הזו מעולם לא היה מנהיג וזה יהיה השינוי הגדול", מסביר ג'ונתן אוברנד מ-BBC, "אני בספק רב אם לנדל לקח את התפקיד כדי ליצור חברויות, לשחק משחקי וידאו ולהסתובב עם חבורת בני 20 ומשהו. לנדל קיבל את האתגר כי הוא מאמין שהוא מסוגל לעזור למארי לזכות בתארי גראנד סלאם".

לאורך כל הדרך

זו גם הסיבה היחידה להבעת הנכונות מצד מארי, שהחל את השנה שעברה בנקודה שווה פחות או יותר לג'וקוביץ' וסיים אותה רחוק שנות אור ממנו, מנדאל ומפדרר. איש לא יכול לקרוא לשנה של חמישה תארים, שלושה חצאים וגמר בגראנד סלאמים עונה חלשה, אבל בגיל 24 מארי רוצה יותר. כדי להשיג זאת, הוא זקוק לערך מוסף. לכן לקח לו זמן לבחור את המאמן המתאים, ולכן - לטענתו - הוא מאוד מחויב לתהליך.

"שינויים מהירים זה הדבר הגרוע ביותר שאפשר לעשות", אמר מארי ל"טלגרף", "לא רציתי למנות מישהו ואז להחליפו באמצע העונה. בשלב הזה בקריירה, אני מחפש מישהו שיהיה אתי ארבע-חמש שנים, לא שישה חודשים. חיפשתי מאמן שיחיה אתי את השגרה היומית, שיראה אותי באימונים. דיברתי עם מספר שחקני עבר גדולים, אבל רובם לא התלהבו מלהיות בדרכים 25 שבועות בשנה".

מארי, אתמול. "חיפשתי מישהו שיחיה אתי את השגרה היומית"צילום: אי-פי

לנדל, יליד צ'כוסלובקיה שהפך לאזרח אמריקאי ב-1992, אמנם פתח באוגוסט אקדמיית טניס בדרום קרוליינה, אבל זמן היה לו בשפע. את שני העשורים האחרונים העביר בעיקר על מדשאות הגולף. לאחר שגידל את ילדיו ומצא רופא שהעלים את הכאבים בגבו, הרגיש כי הוא מוכן להרפתקה. ניסיון באימון ברמות הגבוהות אמנם אין לו, אבל ניסיון בטניס יש הרבה, וגם קווי דמיון למעסיקו הנוכחי: לפני שזכה בשמונה תארי גראנד סלאם, הראשון בגיל 24, הפסיד לנדל ארבע פעמים בגמרים. למארי בן ה-24 יש שלושה הפסדים. אם המשך הקריירה שלו יהיה רק קרוב למה שהשיג לנדל, המטרה תושג בענק.

"איוון הוא אחד מהגדולים בכל הזמנים, יש לו הרבה ידע וניסיון, במיוחד בטורנירי גראנד סלאם", אמר מארי, "הוא עבר הרבה מהדברים שאני עברתי ויוכל לעזור לי בכל מיני דברים, לא רק טקטית, גם מנטלית".

מקום לאגדה אחת

תקדימים של שחקני עבר שמאמנים כוכבי הווה מצביעים על לא מעט תוצאות חיוביות, אבל בעיקר כשהמאמן הוא רק טניסאי ממוצע במיל' ולא אגדת טניס. גילברט, שאימן גם את מארי ואנדי רודיק; טים גליקסון ז"ל, שעבד עם פיט סמפראס; ופול אנאקון, שהדריך את הנמן, סמפראס וכיום את פדרר - כולם היו והינם מאמנים מצוינים, אבל הישג השיא של שלושתם כשחקנים בגראנד סלאם הוא רבע גמר. דארן קייהיל, מאמן מוערך שעבד עם אגאסי ולייטון יואיט, הגיע לחצי גמר.

השידוך של לנדל ומארי מזכיר יותר מכל את ההחלטה של רודיק למנות למאמנו את ג'ימי קונורס ב-2006, לאחר שהידרדר אל מחוץ לטופ 10. כמו לנדל, גם קונורס הציג רזומה של שמונה תארי גראנד סלאם, אבל במהלך 20 חודשי עבודה משותפת לא הצליח להוביל את חניכו לאחד משלו. עם זאת, הוא סייע לו להתניע מחדש את הקריירה ולהתקדם למקום השלישי בעולם.

לחצו להגדלה

"כשהתחלנו לעבוד ביחד הייתי גמור, והוא הצית בי את הניצוץ והחזיר אותי לטופ", אמר רודיק לאחר הפרידה, אותה תלה ב"סיבות לוגיסטיות" שמנעו מקונורס לנסוע אתו כפי שרצה, "אולי לא השגנו בדיוק את התוצאות שרצינו, אך למדתי המון - ולא רק על טניס".

למרות שהדעה הכללית היא שמדובר בשידוך מוצלח על הנייר, איש לא באמת יודע כיצד יסתדרו טיפוסים כמארי ולנדל. הראשון ידוע בעקשנותו. לאחר, אחד הטניסאים המקצוענים ביותר בהיסטוריה, יצא מוניטין של איש קשה ולא נחמד במיוחד. "מחוץ למגרש לא הצלחנו לתקשר", סיפר ג'ון מקנרו, מיריביו המרים של לנדל בשנות ה-80', "הוא אהב להתבדח על חשבון אחרים, והעובדה שלא היה מצחיק לא הזיזה לו".

בהנחה שמארי לא מחפש להתלוצץ אלא לנצח, לנדל דווקא עשוי לעזור. "זה מהלך נפלא", משוכנע טוני רואץ', שאימן את לנדל, "מעטים בענף עבדו קשה כמו איוון או יודעים על טניס כמותו. מארי מצא זהב". גם אגדת הטניס רוי אמרסון, שאמר לאחרונה כי תפקיד המאמן מוערך יתר על המידה במקרה של הטניסאים הבכירים, מיהר לסייג: "זה סיפור אחר כששחקן עבר גדול מאמן אותך. זה כבר יתרון ענק, כי הוא היה במצבים דומים".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ