אמיר ענבר
אמיר ענבר
אמיר ענבר
אמיר ענבר

השנה החדשה של מארק קאבנדיש נפתחה בגדול. את יום ראשון האחרון החל כשהוא מפרסם בטוויטר תמונה ראשונה במדי קבוצתו החדשה סקיי עם פסי "הקשת בענן", המציינים את היותו אלוף העולם במירוצי כביש. אחר כך יצא לרכיבת אימון, בסיומה צייץ ברכות אופיינית: "לאמא טבע היתה כנראה חגיגה גדולה בערב השנה החדשה. היא השתינה כפי שעושים אחרי הנגאובר עצום, ב-90 הדקות האחרונות של הרכיבה שלי".

כזה הוא קאבנדיש, קצת בוטה. הוא גם זה שעם תום השנה הגדולה בחייו, לא ייקח אפילו יום חופש אחד בתחילת הבאה אחריה. בכל זאת, מדובר בבחור שמתעקש שהתווית של כל מוצר במקרר תופנה כלפי חוץ, כדי שלא יוציא בטעות דבר שאינו רוצה. "כך אני גם באופניים", סיפר לאחרונה בראיון ל"טלגרף", "מנסה לסלק כל היבט אפשרי לכישלון".

בשנה החולפת, השיטה שלו עבדה באופן מושלם. שני ניצחונות בקטעים בג'ירו ד'איטליה במאי היו רק הכנה לבאות. בטור דה פראנס זכה לא רק בחמישה קטעים אלא גם בחולצה הירוקה, כמאיץ המצטיין. כעבור חודשיים חזר מקופנהאגן עם חולצת הקשת בענן, אחרי שהוכתר גם לאלוף העולם במירוצי כביש.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות מספורט הארץ ישירות לפייסבוק שלכם

קאבנדיש בפוזה מוכרת. "לייצג את מדינתך בביתך זה משהו גדול" צילום: אי-פי

אחר כך הגיעו זכיות חשובות פחות, לכאורה, אך משמעותיות כל כך עבורו. בנובמבר קיבל מידי המלכה תואר כבוד. כעבור חודש זכה להכרה מכל הציבור הבריטי. בבריטניה אולי העבירו ביקורת על העובדה שבין עשרת המועמדים לפרס ספורטאי השנה מטעם BBC לא נמצא מקום ולו לספורטאית אחת, אבל על הזוכה הראוי לא היתה מחלוקת. קאבנדיש קיבל 49.4% מקולות הציבור והביס יריבים כמו דארן קלארק, אלוף בריטניה בגולף, ומו פארה, אלוף העולם בריצת 5,000 מטר.

עבור קאבנדיש בן ה-26, זה היה הישג עצום. "אני מעולם לא משלם על ארוחה בבלגיה. שם, ילדים הולכים עם חולצה של קוויק סטפ (קבוצת אופניים) כמו שילדים בבית לובשים חולצות של מנצ'סטר יונייטד", סיפר בעבר לעיתונאי על תסכולו מהיעדר ההכרה בענף בבריטניה. עתה זה השתנה. "העובדה שיותר אנשים עושים את זה ומתעניינים בכך חשובה לי יותר מהכל", אמר, "זה לא רק הטור, אנחנו מתחרים 100 ימים בשנה ואנשים יודעים מה זה לרכוב מרחקים כאלה בזמנים כאלה ומה נדרש לשם כך. אני מחייך בכל פעם שאני רואה משפחה רוכבת, בכל פעם שאני רואה ילד שרוצה לרכוב".

חרף הישגיו והעובדה שיהפוך באפריל לאב, יש שעדיין רואים בו ילד. נטייתו לומר מה שהוא חושב - לעיתונאים, ליריבים - סיבכה אותו לא אחת. אלן פייפר, מנהל מקצועי בקבוצתו הקודמת, HTC-היירואד, אמר כי קאבנדיש "לוקה בדיפלומטיה ומאמין שהוא קורבן לקונספירציות. זה כאילו שיש לו תסביך רדיפה". מריו צ'יפוליני, מאיץ העבר האיטלקי, טען כי העובדה שגדל במדינה בעלת תרבות אופניים מוגבלת השאירה לו פער לסגור. "עדיין יש לו הרבה דברים ללמוד", טען צ'יפוליני, "כבוד לעצמו, למקצועו וליריביו".

נתראה בבקינגהאם

כבוד למקצוע בוודאי יש לו. קאבנדיש מעריץ את המסורת של הענף. חרף היותו האיש שבניצחונות זוכה לכל התהילה, הוא גם שחקן קבוצתי, כזה שמעריך את תרומת עמיתיו להצלחתו. "לפני מירוץ הוא יגיד ‘בחורים, אם תוכלו לעשות כך וכך, אנצח במירוץ בשבילכם'", מספר דייב בריילספורד, ראש קבוצת סקיי, "זו לא הצהרה כוזבת, כך בדיוק יהיה. פתאום אתם רואים את הביטחון של הרוכבים האחרים גובר, מתוך ידיעה שיש להם תפקיד גדול לשחק ושאם יעשו את חלקם, ההצלחה תבוא".

בריילספורד מכיר את הרוכב היטב בזכות עבודתם בנבחרת בריטניה. עתה גייס אותו לסקיי, הקבוצה הבריטית שהוקמה לפני שנתיים וכמובן מחפשת כמה שיותר ניצחונות. השנה, זהו רק חלק מהאתגר. שישה ימים אחרי סיום הטור כבר יתחרה קאבנדיש במירוץ הכבישים באולימפיאדת לונדון, בשאיפה להיות הספורטאי הבריטי הראשון במשחקי לונדון 2012 שזוכה במדליית זהב.

קאבנדיש כבר הספיק לדון באולימפיאדה עם המלכה ("דיברנו על כך שהתחרות תסתיים ליד ארמון בקינגהאם, אמרתי לה לעודד כשנעבור ליד"). הוא יודע שהאתגר הכפול עצום. "כרוכב מקצועני, הטור הוא הדבר הגדול ביותר שאוכל לעשות, הבמה הגדולה באופניים", אמר, "כספורטאי בריטי, ללבוש את החולצה הלאומית ולייצג את מדינתך במשחקים בביתך זה משהו גדול, אבל בפן אחר. לדעתי ניתן להצליח בשני הדברים. לכן אנחנו מכוונים גם לטור מוצלח וגם לאולימפיאדה מוצלחת".

גורם משמעותי בשני הדברים הוא בראדלי וויגינס, רוכב בריטי נוסף של סקיי. לשניים היסטוריה ארוכה. במשך ארבע שנים הם התחרו יחד במירוץ המדיסון באופני מסלול (אולם) וב-2008 הוכתרו לאלופי העולם. בהמשך השנה, באולימפיאדת בייג'ין, זכה וויגינס בשתי מדליות זהב לפני שהגיע למדיסון מותש. השניים סיימו במקום התשיעי, ולקאבנדיש נדרש זמן להתגבר על התסכול.

באולימפיאדה יהיה וויגינס חלק מהצוות המסייע לקאבנדיש, יומיים לפני שישתתף גם במירוץ נגד השעון. הבעיה בסקיי מורכבת יותר. "הצטרפותו חיזקה את הקבוצה. אתה יודע מה תקבל ממנו - ארבעה, חמישה, שישה ניצחונות בקטעים", אמר וויגינס. הבעיה שוויגינס נחשב למתמודד על החולצה הצהובה בטור. מאז 1996 לא זכתה קבוצה הן בחולצה הצהובה והן בחולצה הירוקה באותו מירוץ. האם יוכלו שבעת הרוכבים הנוספים שיבחרו בסקיי לסייע מספיק לצרכי שניהם?

"לא הייתי כאן לו חשבתי שזה בלתי אפשרי", אמר קאבנדיש כשהוצג השבוע בקבוצתו החדשה, "בסקיי יש לנו כמה מהרוכבים הטובים בעולם, לבטח הטובים בכל הנוגע למשימה הכפולה. אני לא בעסק כדי להצליח לבד, אלא כדי שיעזרו לי להגשים כל מה שאני יכול. אני כאן כדי להיות חלק ממשהו מצליח". גרנט תומאס, חבר לקבוצה, בטוח: "ברגע שיתחיל לנצח במירוצים זה יתפשט לקבוצה וידחוף את כולם קדימה".

את כל זה יעשה קאבנדיש תוך שהוא לובש את חולצת הקשת בענן. צ'יפוליני כבר רואה בו אחד משלושת המאיצים הגדולים אי פעם, לצד ריק ואן סטנברחן וריק ואן לואי, ובכל זאת טוען ש"לעתים הוא מבזבז את כישרונו". הבריטי מקווה להוכיח לו אחרת, בדרכו.

"רבים משיגים משהו ואז נהנים מכך, אבל אני מעולם לא עשיתי את זה", אמר קאבנדיש, "תסמן מטרה, תשיג אותה ואז תסמן עוד מטרה ותמשיך לסמן אותן. כך מתקדמים". המטרות השנה ברורות למדי. ואחר כך? "זה לא משנה אם אזכה בקטע נוסף בטור או ב-20. אנסה לזכות בכמה שיותר. אין מספר. יש לי ספר עם כל הגדולים של האופניים. אני רוצה ששמי יהיה בו".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ