היורש המפתיע של ג'ו מונטנה וסטיב יאנג

ג'ו מונטנה התחיל בכך, סטיב יאנג הלך בעקבותיו. אתמול, למרבה ההפתעה, הצטרף אלכס סמית' האנמי בדרך כלל למיתולוגיית "התפיסה" של סן פרנסיסקו וסחב את קבוצתו עד לגמר ה-NFC

ניר צדוק
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ניר צדוק

סן פרנסיסקו - ניו אורלינס 36-32

סן פרנסיסקו היא עיר נהדרת להיות בה קוורטרבק, אם קוראים לך ג'ו מונטנה או סטיב יאנג - שתי אגדות שגרמו לרבים להרגיש שאפשר למסור כדור מכל מקום ולכל פינה, ותמיד יהיה מין ג'רי רייס שיתעופף ויסרב לרדת לקרקע בלעדיו. הצרה עם קוורטרבקים גדולים היא שמגיע יום פרישתם. מישהו, דרכו של עולם, צריך להיכנס לנעליהם. לאלכס סמית', שעושה זאת מ-2005, קוראים רק אלכס סמית', בחירה ראשונה בדראפט שהכזיבה.

16 משחקים הוא היה שם בעונה הסדירה החולפת, נוכח-נפקד, מתעקש לא להפריע יותר מדי לקבוצה שמרוויחה את לחמה בהגנה ובמשחק הריצה. משחק טוב של סמית', אמרו רבים, הוא כזה שבמהלכו תשכח שהוא בכלל שם. את מה שעשה אתמול, אף צופה לא ישכח. 150 השניות האחרונות במשחק מול ניו אורלינס הספיקו לו כדי להפוך פיגור ליתרון. פעמיים.

אלכס סמית' משאיר את ניו אורלינס מאחורצילום: רויטרס

לפתע הפך סמית' לפליימייקר, עד שנדמה היה כי לו התעקש דרו בריס להמשיך להקשות, ייתכן שהקולגה מסן פרנסיסקו היה מהנדס גם קאמבק שלישי, ורביעי, עד אין סוף. עד שגם לו יהיה מקום, גם אם קטן, בצלם של שניים מגדולי הרכזים בתולדות המשחק.

בפעם הראשונה, 2:11 דקות לסיום, הגיח סמית' עם הכדור לתוך האנדזון בכוחות עצמו, מהלך הריצה הארוך ביותר שלו כל העונה, רגע לפני שאין יותר עונה. 29-24 לסן פרנסיסקו. אחרי שחשב שיש בכך מספיק כדי להפוך ראוי באמת לקסדה הזהובה, רק כדי למצוא עצמו בפיגור 29-32 בתוך 34 שניות, עשה זאת סמית' שוב. הוא הריץ את הניינרס במורד המגרש, מצא פעמיים את ורנון דייויס - האחרונה, תשע שניות לסיום, בתוך האנדזון - וזכה להפוך לחוליה השלישית בשרשרת מפוארת של מסירות היסטוריות בקנדלסטיק פארק.

"התפיסה", בה"א הידיעה, קראו למסירה המנצחת של מונטנה לדווייט קלארק, בדיוק לפני 30 שנה, בגמר ה-NFC מול דאלאס. "התפיסה 2" - יאנג לטרל אואנס, שלוש שניות לסיום מול גרין ביי - הגיעה 17 שנה לאחר מכן. 13 שנה עברו, עד אתמול. 13 שנה הן הרבה יותר מדי בשביל קבוצה כפורטי-ניינרס.

החברים מקיפים את סמית'צילום: רויטרס

ניו אינגלנד - דנוור 45-10

הדרך להתמודד עם דנוור היא ליצור פער גדול מספיק, מוקדם מספיק, כדי שאפילו אלוהים לא יוכל לעשות דבר כדי להדריך את טים טיבו בחזרה דרך האפלה. איש לא חשב שטום בריידי ייקח את ההמלצה עד כדי כך ברצינות, וכבר במחצית הראשונה ימסור לחמישה טאצ'דאונים בדרך ליתרון 28 נקודות בהפסקה. רוב גרונקווסקי, המטרה המועדפת עליו, זוג הידיים המסוכנות בליגה, נכנס שלוש פעמים עם הכדור לתוך האנדזון.

גרונקווסקי הוא האיש הקשוח בנמצא. אביו, בעברו שחקן קו התקפה במכללת סירקיוז שלא עלה לגדולה, נהג לזרוק כדורי טניס מטווח קצר על רוב וארבעת אחיו. זה מחשל, חשב. עדיף לתפוס אותם מאשר שיפגעו בך, חשב רוב.

בולטימור - יוסטון 20-13

פחות משלוש דקות לסיום, בפיגור 7 נקודות ובמרחק 72 יארד מהאנדזון, התחילה התקפת יוסטון במהלך שחייב להסתיים בטאצ'דאון. אין הרבה משימות מסובכות מזו ב-NFL. הגנת בולטימור אימתנית. הרבה פרצופים רעים שכבר פגעו בבני אדם גם בלי קסדות ומגנים. מנגד, טי.ג'יי ייטס, הקוורטרבק של יוסטון, הוא רוקי אלמוני שמשחק עקב פציעות של שני חבריו הבכירים יותר וכבר נחטף פעמיים.

לפתע משחרר ייטס שתי מסירות מוצלחות ומכסה קרוב למחצית המרחק. רחש בקהל ובניידת השידור. שוב האמריקאים עושים את זה, מתסרטים הכל מראש - האנדרדוג בוגד בהגדרות התפקיד. עכשיו השטח שנפרש בפניו מצטמצם ואתו גדל המקום לטעויות. את המסירה הבאה שוב השליך ייטס לידי מגן בולטימור. נגמר. פוטבול הוא לעתים פשוט משחק, לא סרט קולנוע.

חצי גמר NFC

* סן פרנסיסקו פורטי-ניינרס - ניו אורלינס סיינטס 36-32

* גרין ביי פאקרס - ניו יורק ג'איינטס 37-20

חצי גמר AFC

* ניו אינגלנד פטריוטס - דנוור ברונקוס 45-10

* בולטימור רייבנס - יוסטון טקסאנס 13-20

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ