בקיץ 2007, אחרי שלוש שנים בלי אליפות, הנחיתה הפועל ראשון לציון את סער פרנקל כמאמן ראשי. איציק פרנקל, יו"ר הקבוצה למעלה מ-30 שנה, יצא ממעגל מקבלי ההחלטות כדי לפנות לבנו את הדרך. אבישי סמולר התקדם לבונדסליגה, עידן מימון הושבת בשל פציעה, הקבוצה נכנעה ליריבותיה בצמרת והלחץ במערכת התובענית החל לבעבע. "היו דיבורים כמו 'אולי הוא לא מספיק טוב ולא בשל', שקלו לפטר אותי או למנות מישהו לצדי", נזכר פרנקל, שלבסוף קיבל גיבוי. בסיום העונה טרף עם שחקניו את הקלפים וזכה באליפות מפתיעה על חשבון היריבה העירונית.

בעונת 2008/09 החזירה לעצמה מכבי את הכתר. "אחרי שתי עונות, שהיו רחוקות מכישלון, קיבלתי מההנהלה את כל הרמזים שאני ממשיך", אומר פרנקל. לא חלפו אלא ארבעה ימים מתום העונה, וההודעה שקיבל היתה על סיום תפקידו. "התאכזבתי וכעסתי, כי לדעתי ההחלטה לא היתה הוגנת ולא מקצועית נטו. בשלבי הכעס הראשונים לא חשבתי שאחזור לשם, ולא הייתי רחוק מחתימה באחת המתחרות הגדולות של הפועל".

פרנקל חזר להדריך את בני הרצליה, עמה הגיע אשתקד עד לחצי גמר הפלייאוף. בקיץ האחרון, אחרי נתק של שנתיים, הוצע לו לשוב לקבוצת נעוריו, שנותרה בעונה החולפת מחוץ לגמר הפלייאוף לראשונה מזה 22 שנים. "כאב והציק לי, אבל אני לא שומר טינה, לא מסמן איקסים על אנשים וארגונים, והכל קורה לטובה", מספר פרנקל על פתיחת הקדנציה השנייה כמאמן הפועל ראשל"צ. "ניקינו את הדף ויצאנו לדרך חדשה. היתה לי הרגשה שאני חוזר הביתה".

פרנקל. "יש לי הזכות לעשות את מה שאני אוהב"צילום: שרון בוקוב

כן טראומה, לא פאניקה

פרנקל, שבתקופת כהונתו בהרצליה החל לשמש גם כעוזרו של שלמה הופמן בנבחרת הלאומית ובנבחרת העתודה, ידע שהפועל זקוקה לטלטלה. "רציתי לבצע מהפכה בסגל, ניקוי אורוות, וחתרתי להצערת הקבוצה. לא ייתכן שמחלקת הנוער זוכה בכל כך הרבה אליפויות, והשחקנים המוכשרים לא יקבלו במה. רציתי שמלבד עידן מימון וזרים איכותיים ו-ותיקים, לא יהיה כאן אף שחקן שמתקרב לגיל 30. בקדנציה הקודמת היו במערכת שחקנים שמוסר העבודה שלהם לא היה מספיק טוב, ולא העריכו מספיק את החולצה של הפועל ראשל"צ. רציתי לתת לילדים צ'אנס ולבנות קבוצה בריאה להרבה שנים, עם הגנה חזקה ומעבר מהיר להתקפה, גם במחיר אובדן תארים בעונה הנוכחית".

הרגשת שהמערכת חוותה טראומה?

"היתה טראומה והיה קשה לאנשים, אבל לא היתה פאניקה. מהר מאוד הבינו שהכי קל לשקוע. מועדון גדול יודע לחיות גם ברגעים קשים כאלה. היה לי ברור שהם ממשיכים לחשוב בגדול. ההצערה, הרענון וההתחברות של הקהל לחבר'ה הצעירים שגדלו בנוער, גירו את כולם וסיפקו תיאבון והנאה מחודשים. אני מרגיש התעוררות. מהמקומות הכי נמוכים צומחים. דווקא הטראומה של אי עלייה לגמר הפלייאוף יכולה לחזק את הקבוצה ולעשות שינויים שבסיטואציה אחרת אולי לא היו קורים. אם הפסדת, לפחות אל תפסיד את השיעור".

עד כמה שביתת השופטים הפריעה להכנה שלכם?

"כל שביתה פוגעת והמצב לא היה אידיאלי. זה המצב העובדתי, וקבוצות יידעו להסתדר. אני יכול להעיד על עצמנו ששמרנו על מתכונת אימונים טובה, אבל לא ראיתי את הקבוצה יחד כבר הרבה זמן אז אני לא יכול לחזות מה יהיה. גם הספקנו לצרף זר חדש בפגרה (הפיבוט האסטוני מריוס לפ), אבל אני מקווה שמכאן נתחיל להתחבר".

העונה החל הקפטן מימון לשמש גם כעוזרו של פרנקל. בתחילה קיבל מימון קרדיט רב על המגרש, למרות רצון לתת לו הרבה יותר מנוחה, ובינתיים שיתוף הפעולה בין השניים מניב תוצאות טובות. "במשחק מול אס"א קיבלנו יחד החלטה לשנות את סוג ההגנה", משחזר פרנקל, "זה קרה תוך כדי שעידן ירד מהתקפה להגנה, התייעצות של חצי שנייה, זרקנו מלה אחד לשני והלכנו על זה. בדיעבד, זו כנראה ההחלטה שניצחה לנו את המשחק. גם סיעור המוחות באימונים מפרה את שנינו. רציתי שהוא יהיה עוזר מאמן כדי להוריד ממנו לחץ, והוא באמת יותר רגוע".

גם אתה השתנית בקדנציה הנוכחית?

"חלק מהאנשים בהנהלה אמרו השבוע שעברתי שינוי מהותי, ששפת הגוף שלי משדרת משהו אחר כלפי השחקנים. אני לא מרגיש כך, אבל שמח לשמוע פרגונים. אין יום שאני לא לומד בו, אין לילה שאני לא גומר עם צפייה של לפחות שעה בקלטת כדוריד. בכל הקבוצות בהן אימנתי, הרגשתי שאני מאמן שמשחקים בשבילו מתוך הערכה שיש לשחקנים כלפי הנתינה, הרצינות והמחויבות שאני מביא אתי ודורש גם מהם. אף פעם לא אגיד שהניצחון הושג בזכותי, אשתדל תמיד לתת את הקרדיט לשחקנים, כי הבמה שלהם".

דרבי קודם לבדיקת בחנים

פרנקל בן ה-36 נשוי ואב לשתי זאטוטות, עבר לא מעט. כשחקן נוער הוא לא הבריק. מאז, הספיק לשרת ביחידה קרבית, שימש במשך שלוש שנים כמאבטח של אל על בניכר, היה שותף בתפעול פאב ספורט ואפילו שדר קווים בצ'רלטון. בין לבין השלים תואר בתקשורת ובמדעי החברה, כולל לימודים בבית ספר לעיתונות, הוציא תעודת הוראה והוסמך בבית הספר למאמנים במכון וינגייט. היום, פרט להיותו מאמן כדוריד, פרנקל משמש מורה להיסטוריה בתיכון מקיף ט' בראשון לציון, שם הוא גם מדריך את קבוצות הכדוריד. "לקראת הדרבי הייתי צריך לצפות בקלטות של מכבי ראשון, אז התנצלתי בפני התלמידים שאני מאחר ביומיים בהחזרת המבחנים", הוא מחייך.

לקרב העירוני והיוקרתי מחר בנאות אשלים תגיע קבוצתו מפסגת הטבלה, אבל לא תשמעו ממנו הצהרות על יחסי הכוחות. "מכבי היא הדאבליסטית, ורק כשהדברים ישתנו ברמת התארים נוכל לדבר כפייבוריטיים. ברור לכולם שאנחנו קבוצה חדשה וצעירה, שיהיו בה עליות וירידות. עבור הרבה שחקנים מדובר בדרבי ראשון. אני רוצה לקוות שנהיה רעבים יותר, לוחמנים יותר ושתהיה לנו יותר שמחת חיים. יש התרגשות, אבל עוד יהיו השנה משחקי דרבי הרבה יותר חשובים.

"ביום שבו הקבוצה לא תציב לעצמה זכייה בתארים כמטרה, זו לא תהיה הפועל ראשל"צ", הוא מדגיש, "נעשה את זה במקביל לדרך שהתחלנו בקיץ. מכבי עובדים נכון, אבל המועדון שלנו יודע לקחת תארים לא פחות טוב. אני חולם קודם כל להחזיר את הפועל ראשל"צ להיות קבוצה הישגית. אחר כך, אני מקווה שהחיים ינתבו אותי לאחת משתי דרכים - אימון הנבחרת ובהמשך בחו"ל, או שארצה להתקדם בתחום הניהולי של מערכת החינוך. יש לי את הזכות לעשות את מה שאני אוהב".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ