עין הנץ, מופלאה עד שהיא מזייפת - ענפים נוספים - הארץ

עין הנץ, מופלאה עד שהיא מזייפת

השחקנים רגועים יותר, השופטים פעילים פחות, האוהדים פשוט מאוהבים. שש שנים מאז הגחתה למגרשי הטניס, מערכת עין הנץ מתקבלת בברכה על ידי מרבית המעורבים, אך פתחה פתח לבעיות מסוג אחר. כי 3.6 מילימטר יכולים לעשות את כל ההבדל

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
אמיר ענבר
אמיר ענבר

סיבוב שני באליפות אוסטרליה השנה, 8-8 במערכה החמישית ונקודת שבירה לזכות דויד נלבנדיאן. ג'ון איזנר חובט הגשה שנייה והקוונית מכריזה שהכדור בחוץ, רק כדי ששופט הכיסא יתקן את ההחלטה. נלבנדיאן מסתובב במגרש, בוחן את מקום נחיתת הכדור ולבסוף מרים יד כמקובל כדי לערער. כפי שהתרגלו הטניסאים בשנים האחרונות, מיד תספק מערכת עין הנץ את הכרעתה ותסיר את כל סימני השאלה.

את תשובתו קיבל נלבנדיאן רק בסיום המשחק. הכדור של איזנר אכן נחת בחוץ, אלא שעין הנץ כלל לא זכתה להכריע בעניין. שופט הכיסא פסק שהארגנטינאי חיכה זמן רב מדי עד לערעור ולא איפשר אותו. כל הוויכוחים של נלבנדיאן לא עזרו. לבסוף הוא הפסיד 8-10 והודח. "לא הבנתי", אמר אחר כך בזעם וביקר את השופט: "במצב הזה, 8-8, נקודת שבירה... האם אפשר להיות כל כך טיפש שתעשה דבר כזה ברגע כזה?".

באנר ספורט

תשובה מסוימת הגיעה אתמול. בשובר השוויון במערכה הראשונה הפסיק רפאל נדאל נקודה קריטית וביקש לערער, רק כדי לשמוע שעשה זאת מאוחר מדי ולאבד אותה. הוא זעם, הפסיד במערכה, אבל לפחות ניצח במשחק מלא קריאות קוונים בעייתיות. עין הנץ היתה עסוקה מאוד אתמול.

אז למה האוהדים אוהבים את עין הנץ? צפו בדוגמא

פדרר בדעת מיעוט

שש שנים מאז הצגתה בטניס המקצועני, קיים קונצנזוס כמעט מלא לגבי עין הנץ. שחקנים, שופטים, אוהדים - רובם מקבלים בברכה את המערכת, שמונעת עיוותי צדק. אחד, עם זאת, נותר מתנגד קולני, ואירועי המשחק של נלבנדיאן סיפקו לו אפשרות נוספת לדבר בגנות מוסד הערעורים בטניס.

"זה היה מטורף והיו אי הבנות", אמר רוג'ר פדרר, "אתה לא יכול לצעוק מצד אחד של המגרש כדי לפנות לשופט, עליך להגיע אליו, אבל הוא עשוי לחשוב שמדובר במשיכת זמן ולא לאפשר ערעור. היו מקרים בעבר בהם חשבתי שיריביי בזבזו כמות זמן מטורפת עד שהחליטו לערער".

פדרר חובב המסורת מעולם לא אהב את עין הנץ, עד לרמות קיצוניות. בגמר ווימבלדון 2007 אף ביקש מהשופט לנטרל אותה וצעק שהיא "הורגת" אותו. ערעור של רפאל נדאל, אחרי שפדרר כבר חשב שזכה במערכה השלישית, שינה את קריאת הקוון. באתר של עין הנץ טרחו מאוחר יותר להרחיב לגבי ההחלטה וציינו כי "סביר" שהכדור שחבט נדאל נחת מילימטר בפנים.

המקרה המופלא של מראט סאפין

בניגוד לדעה הרווחת, עין הנץ אינה מציגה את מקום נחיתתו של הכדור. התמונות שמעבירות למחשבים עשר המצלמות המקיפות את המגרש מאפשרות לשחזר את המקום בו סביר שנחת לפי מסלולו ומהירותו. המערכת לא מתיימרת לדייק לחלוטין, והטעות הממוצעת מוערכת ב-3.6 מילימטר. אולי אפשר להבין מדוע התרגז פדרר בעקבות החלטה שהוכרעה על מילימטר.

"הכרחי להדביק למערכת אזהרה, בגלל שמה שעין הנץ מראה אינו תמיד זהה למה שקרה", אמר הארי קולינס, פרופ' באוניברסיטת קרדיף, שביצע מחקר על המערכת, "זה מאוד מטעה לחשוב שיש לנו פתרון טכנולוגי לאי הסכמות אנושיות בטניס. כשעין הנץ אומרת שהכדור היה מילימטר בפנים, יש לומר ש'זה היה מילימטר בפנים, אנחנו חושבים'".

ב-ITF, התאחדות הטניס הבינלאומית, מודעים לכך שהמערכת אינה מושלמת. הם אישרו אותה לשימוש רק אחרי מאות ניסויים, וכשהתברר שהיא עומדת בתקינה שקבע הארגון - טעות של לא יותר מחמישה מילימטר. לגבי הצעתו של קולינס, אומר סטיוארט מילר, ראש אגף המדע והטכנולוגיה ב-ITF: "כל מה שתעשה זה לתת לאנשים משהו לריב עליו. זה יוביל ליותר מחלוקות מאשר יפתור אותן".

בידור להמונים

עין הנץ נוצרה על ידי פול הוקינס, בריטי בעל תואר בבינה מלאכותית. את השימוש הראשוני בה עשו בקריקט וברשתות טלוויזיה ששידרו טניס. סדרה של שגיאות לרעת סרינה וויליאמס, שהביאו להדחתה מאליפות ארה"ב ב-2004, דחפה לשימוש במערכת בענף עצמו. "אנחנו תמיד מהססים לומר ש'זו היתה נקודת ההכרעה", אומר דייויד ברואר, סגן מנהל האליפות, "אבל כנראה שזו היתה נקודת ההכרעה".

כיום ניתן למצוא את המערכת ברוב הטורנירים הגדולים, אם כי בדרך כלל מדובר רק במגרשים הראשיים, גם בגראנד סלאמים. באינדיאן וולס חרגו בשנה שעברה והתקינו את עין הנץ בכל שמונת המגרשים שלהם. ברולאן גארוס, שם ניתן לבחון את מיקום נחיתת הכדור על החימר, עדיין לא חשים צורך במערכת.

"אני חושבת שזה ממש עוזר", אומרת קרולין ווז'ניאקי, "רק לבדוק, להוציא את ההחלטות מהראש שלך". רבים בסבב חשים כמותה. יש המאמינים כי הדבר עזר להרגיע שחקנים חמי מזג. במהלך שידור אמר פעם הפרשן דארן קייהיל לעמיתו ג'ון מקנרו, טניסאי העבר הסוער במיוחד: "הלוואי שהיתה לכם את המערכת הזו כששיחקת". מקנרו הודה: "הייתי חוסך הרבה אנרגיה". הוקינס מספר כי בטורניר ותיקים בו נוסתה המערכת, הפגין מקנרו עצבים טיפוסיים במשחקים מהם נעדרה. כשיכול היה להשתמש בה, הוא היה רגוע הרבה יותר.

אלא שנדמה כי כל עוד מעורבים בעסק בני אנוש, השערוריה הבאה תמיד מעבר לפינה. ברנרד טומיק היה מעורב באחת במהלך ניצחונו על אלכס דולגופולוב בסיבוב השלישי, כשהרים ידו לערעור אחרי שכבר החזיר כדור של יריבו, בטענה שנחת בחוץ. השופט לא הבחין בכך, דולגופולוב כן, ואת הכדור הבא חבט החוצה במתכוון בהנחה שהנקודה הופסקה, רק כדי שטומיק יכחיש שביקש ערעור ויזכה בה. גם אין חוק הקובע עד מתי ניתן לערער לאחר הפסיקה הבעייתית, אלא שהדבר ייעשה תוך "זמן הגיוני".

אחת התלונות כלפי שופטי הכיסא היא שעין הנץ הפכה אותם לפעילים פחות. במקום לשנות החלטות קוונים בעצמם, הם מחכים שהשחקן יבקש זאת. "ייתכן שהשופטים והקוונים לא חדים כבעבר בגלל שיש להם את עין הנץ", אמר אנדי מארי. בעיה אחרת היא מתי להחליט על נקודה חוזרת בעקבות כדור שהוכרז "בפנים" ומתי להעניקה לשחקן החובט בטענה שליריב לא היה סיכוי להחזיר אותו. "היו צריכות להיות לי זרועות של תנין כדי לא להגיע לכדור הזה", התלונן פעם אנדי רודיק על החלטה כזו.

השופט לארס גראף מסכים עם התלונות, אך משוכנע: "עין הנץ שינתה את תפקיד השופט בצורה חיובית מאוד. זה נהדר ששחקן יכול לערער על פסיקה בנקודת משחק ושאם הוא יזכה, המשחק יימשך. יש גם ערך בידורי נהדר לקהל".

מחיאות הכפיים והקריאות מהיציעים בזמן שהמערכת מופעלת לא מותירות ספק בדבר. חרף תקלות בודדות לאורך השנים - בחינת קפיצה לא נכונה של הכדור, מערכת שלא פעלה בזמן אמת בגלל צל על הקווים - אין ספק שעין הנץ כאן כדי להישאר. "נהדר שמשחקים גדולים לא מוכרעים על טעות", אומר קייהיל, "זה יוצר קצת מתח כשאתה מערער, והפך את הטניס לספורט טוב יותר עבור הצופים והטלוויזיה".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ