כולם עוד ישמעו על המשחק הזה

ויקטוריה אזרנקה (91.4 דציבלים) ומריה שראפובה (98) ייפגשו מחר במלבורן לגמר נשים קולני במיוחד

אמיר ענבר
אמיר ענבר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אמיר ענבר
אמיר ענבר

גמר נשים | ויקטוריה אזרנקה (3) - מריה שראפובה (4) | מחר, 10:30, יורוספורט

לעולם אי אפשר להתחייב על כך, אבל האיכות של שתי הטניסאיות שיופיעו בו מחר אמורה לייצר גמר נשים איכותי באליפות אוסטרליה. והנה דבר לגביו כן אפשר להתחייב: זה משחק שיעשה רעש, הרבה רעש.

"הגניחות היו נושא השיחה הבולט כאן בימים האחרונים", מדווח ממלבורן סיימון קמברס, הכותב עבור האתר "טניס ספייס", "אפילו בעל חנות שאל אותי בנושא, והוסיף שורה שלא אוכל לחזור עליה". את השורה הזו אפשר כנראה לקשר לטור ההומוריסטי בעיתון "דה אייג'", שם כתב ריצ'רד הינדס כי "יש הטוענים שהגניחות הומצאו במעבדת הטניס של ניק בולטיירי, שם השמיע המאמן המפורסם פסקול של סרטי פורנו ליד המבחנות בהן התפתחו השחקנים".

מריה שראפובה, חוזרת לגמר אחרי 4 שנות היעדרותצילום: אי-פי

כן, הגניחות בטניס הן מקור לבדיחות, אלא שלא כולם צוחקים. אחרי שהפסידה השבוע לוויקטוריה אזרנקה, הלינה אגניישקה רדוונסקה: "זה מציק ופשוט רועש מדי. לא הכרחי לצרוח כל כך חזק". במפתיע, כוונו הדברים בעיקר למריה שראפובה ולא לאזרנקה. שראפובה, שנשאלה בעניין כמה שעות מאוחר יותר, הגיבה בצורה אופיינית: "מתי היא אמרה את זה, היא לא חזרה כבר לפולין? אף אחד חשוב מספיק לא אמר לי לשנות משהו או לעשות דברים אחרת".

מי יודע אם הגמר מחר לא ישמש זרז לכך. אזרנקה ושראפובה נחשבות לשתיים מהשחקניות הקולניות בסבב, כנראה הקולניות ביותר מבין הבכירות. ערוץ 7, שמשדר את האליפות באוסטרליה, מדד ב-"וו! מטר" שלו את הגניחות של שראפובה ב-98 דציבלים ואת אלו של אזרנקה ב-91.4. במהלך משחקיה של האחרונה, אף היו צופים שחיקו אותה.

השאלה, אומרים רבים, היא אחרת. "גניחות הן רמאות, חד וחלק", קבעה מרטינה נוורטילובה, בטענה שהקולות הללו מונעים מהיריב לשמוע את קול הכדור שיוצא מהמחבט ובכך לקלוט את עוצמתו ועומקו. בשלהי 2011 יצאה גם קרולין ווז'ניאקי נגד עמיתותיה וטענה שיש שחקניות ש"עושות זאת בכוונה. הן לא עושות את זה באימון, אבל במשחקים הן גונחות".

חזרתן התכופה של הגניחות לכותרות מקושרת תמיד לנשים, הגם שאינן בודדות בשטח. יש הטוענים כי מי שהיה הראשון להגביר את הדציבלים הוא בכלל ג'ימי קונורס בשנות ה-70'. בטניס המודרני יותר, נחשבת מוניקה סלש לראשונת הגונחות. בראשית שנות ה-90' היא זינקה לצמרת עם עוצמות אדירות - בחבטה ובקול. בעיני רבים, העובדה שהיתה תוצר האקדמיה של בולטיירי בפלורידה אינה מקרית. משם יצאו גם שראפובה ומישל לארשר דה בריטו הפורטוגלית, שבמהלך משחק ברולאן גארוס ב-2009 התלוננה יריבתה על גניחותיה הקולניות, שנמדדו ב-109 דציבלים.

אזרנקהצילום: רויטרס

"הצוות שלי ואני מעולם לא לימדנו גניחות, תמיד לימדנו את הדרך הנכונה לנשום", טען בעבר בולטיירי בראיון ל"סאנדיי טיימס", "שחקנים גונחים כי זה עוזר לשחרר אנרגיה ולהישאר מרוכזים. זה משהו שהם עושים באופן טבעי, לא במכוון כדי להפריע ליריב". אזרנקה, לעומת זאת, סיפרה השבוע כי למדה לגנוח כשהיתה ילדה חלשה פיסית, כדי לייצר יותר עוצמה. "זה הפך לחלק מהנשימה, התנועה והמשחק שלי, לחלק ממי שאני", אמרה.

ייתכן שיש בכך משהו. ד"ר נירו ג'איינטי, טניסאי חובב העוסק ברפואת ספורט באוניברסיטת לויולה בשיקגו, מצא כי ניתן להוסיף עוד 6.5-8 קמ"ש בחבטות הגשה וכף יד דרך גניחות. "הרעיון הוא שאתה משפר את פעילות השרירים", סיפר ל"טורונטו סטאר", "אנחנו גם חושבים שיש תועלת פסיכולוגית כתוצאה מהרגיעה שנובעת מנשיפה כפויה".

כיום אין כל חוק האוסר על גניחה קולנית, אלא חוק כללי שמאפשר להעניש שחקן/נית שמפריעים לכאורה ליריבה/ה. נדיר לראות שופט משתמש בכך. גם הנהלת סבב הנשים (WTA), שהסבירה השבוע כי היא "בוחנת דרכים להגביל גניחות מופרזות", שואפת לחנך ולא להעניש.

אלא שבולטיירי אינו לבד בשטח וגם הצעירות שמשחקות בטורניר הנוער באוסטרליה כבר פיתחו מניירות קולניות. המאמן של אנט קונטבייט, בת 16 רועשת מאסטוניה, סיפר ל"ניו יורק טיימס" כי אמר לחניכתו שהיא משחקת טוב יותר כשהיא גונחת. המלאכה לא תהיה קלה.

הוגן או לא, קולניותן של אזרנקה ("כמו מיקי מאוס במצוקה", אמר עליה צופה בווימבלדון) ושראפובה ("ביום שני היא ילדה ניצחון בשמינית הגמר", כתב הינדס), תמשוך מחר תשומת לב מיוחדת. או כפי שהכריז אתמול פרשן יורוספורט על צמד הפיינליסטיות: "אפשר לשמוע אותן מקילומטרים".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ