האיש הגדול חוזר, ובגדול - ענפים נוספים - הארץ

האיש הגדול חוזר, ובגדול

הוא הגיע למשקל 215 קילו, איבד אצבע כשנלכד 17 שעות בשלג ושרד התרסקות מטוס. בגיל 40, רולון גארדנר חוזר לזירה כשהוא מפחיד מתמיד

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
יירי לונגמן | ניו יורק טיימס

חדר ההיאבקות במתחם האימונים האולימפי בקולורדו ספרינגס שילב ריחות של זיעה מעופשת וציפייה טרייה. אחד מעשרות המתאבקים המתאמנים בסגנון יווני-רומי היה אדם מוכר בעל תספורת קצוצה וגוף כבד מאוד, שמעולם לא היה חטוב. גופו העגלגל היה שומני וכעת הוא שוב חוזר לכושר. היה זה רולון גארדנר, נער חווה מוויומינג, שבעבר ניצח את הרוסי הבלתי מנוצח וכעת מתהדר בהיקף חזה של 162 סנטימטרים, תשע אצבעות ברגליים וככל הנראה גם תשע נשמות, כשרק מעטות מהן - אם בכלל - חיו באיפוק.

בקרב על מדליית הזהב בסידני 2000 רשם גארדנר את אחת ההפתעות הגדולות אי פעם במשחקים האולימפיים, כשניצח את הרוסי אלכסנדר קרלין, האלוף האולימפי בסיאול, ברצלונה ואטלנטה, שלא הפסיד 13 שנים ברציפות ולא איבד נקודה במשך שש שנים.

ממסי עד לונה צ'מטאיי

מאז, גארדנר היה יותר למטה מאשר למעלה, בניגוד למשקלו: ארד באולימפיאדת אתונה 2004, פרישה, גירושים, נישואים לאשתו השלישית; קושי במימון פתיחת חדר כושר, כמעט מוות על אופנוע שלג, אופנוע ומטוס קטן; והשתתפות בתכנית הריאליטי "לרדת בגדול" לאחר שהתנפח למשקל של 215 קילו, 90 קילו יותר מהיום בו זכה בזהב. "הגעתי לשיאים הגבוהים ביותר ולרגעי השפל הנמוכים ביותר", אומר גארדנר, המתנשא לגובה של 1.84 מטר.

גארדנר (משמאל) מנצח לראשונה מאז 2004. "אני מתנהג כמו צעיר, נראה זקן ומשוגע מספיק כדי להתאבק"צילום: אי-פי

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והעדכונים ישירות אליכם

כעת גארדנר בן ה-40 עובד על קאמבק לקראת אולימפיאדת לונדון 2012. היריב המיידי שלו הוא הדמות שמופיעה במראה. כדי להתחרות במשקל הכבד במבחנים האולימפיים באפריל, ולפני כן בקרבות, עליו לשקול 120 קילו. מקסימום. לשאלה כמה הוא שוקל היום, עונה גארדנר "143". כשמאמניו נשאלים אותה שאלה, הם מחייכים ומושכים בכתפיהם.

"הוא גדול וצריך להיות קל יותר", אומר סטיב פרייז'ר, מאמן נבחרת ההיאבקות בסגנון יווני-רומי, שב-1984 הפך לאמריקאי הראשון שזוכה במדליית זהב בענף, "הוא אומר שיעשה את זה". המשקל המיותר מתנקז למותניים העגלגלים, לחזה הקופצני, לקפלים בעורף. על פי הערכתו, הוא צריך להשיל 23 קילו. המאמנים מדברים על 36. "הוא חייב להיות החיה שהיה בעבר, לא רק לדבר על כך", אומר מומיר פטקוביץ', עוזר מאמן הנבחרת.

גארדנר, אדיב ונעים הליכות, מתאר את עצמו כ"צעיר, זקן ומשוגע", ומפרט: "אני מתנהג כמו צעיר, נראה זקן ומשוגע מספיק כדי להתאבק. כמה גברים בני 40 מתגוששים עם גברים מגודלים אחרים?".

הסיבות לקאמבק שלו מגוונות. תחילה, גארדנר מאמין כי הוא מסוגל להיות האמריקאי המבוגר ביותר שזוכה במדליה בסגנון יווני-רומי. מתאבקים במשקלים כבדים יכולים להאריך את הקריירה, מאחר שהם מתבססים יותר על כוח מאשר על מהירות וזריזות. אפילו במשקלו הנוכחי, ניכר שגארדנר הוא בעל אותה סיבולת שהפכה אותו בעבר לאלוף.

"כשרולון פנה אלי, הייתי חיובי", אומר פרייז'ר, "הוא בחור מאוד מיוחד. מלבד עניין המשקל, הוא חי חיים נקיים, לא שותה. יש לו דחף פנימי מדהים. תראו את כל מה שעבר. גם בגילו הוא כנראה האיש שעובד הכי קשה באימונים. הוא מספיק משוגע כדי להאמין שהוא מסוגל לנצח שוב, וזה מה שצריך".

אני הולך

לאחר שזכה בארד באתונה, השאיר גארדנר את נעליו במרכז המזרן, סמל לפרישה. "אפשר לראות הרבה חבר'ה מבוגרים חוזרים, הם מרגישים ריקנות ללא ההיאבקות", מסביר ניקו בוגייביץ', בן טיפוחים של גארדנר, "הם רוצים לראות אם עדיין נותר בהם משהו".

למרות שהתיאבון התחרותי של גארדנר התמתן אחרי 2004, תאוות אחרות דווקא לא. שבוע ללא פעילות ספורטיבית רצינית הפך לחודש, ואז לשנה, ואז לכמעט שבע שנים. באפטון, וויומינג, עיר הולדתו, הוגשו המבורגרים במשקל 700 גרם. מי שסיים את ההמבורגר פלוס צ'יפס ושתייה תוך עשרים דקות, זכה בפרס. לגארדנר נדרשו שמונה דקות וחצי.

ביוני 2010 צפה גארדנר בווידאו של כניסתו להיכל התהילה הלאומי של ההיאבקות, וראה אדם עם חזה מדולדל ופנים נפוחות, עד שנדמה היה כי יש לו חריצים במקום עיניים. "לא זיהיתי את עצמי", הוא מתאר, "אמרתי 'אתה הולך למות תוך עשר שנים. אם תקים משפחה, מישהו אחר יגדל את ילדיך'".

בניסיון להשיב את בריאותו, השתתף בשנה שעברה בריאליטי "לרדת בגדול", ולדבריו השיל במהלכו 84 קילו. הוא עזב בעיצומם של הצילומים, בטענה שמאס בריחוק מאשתו קיימי ובפוליטיקה הפנימית של התכנית. הלהבה התחרותית, לעומת זאת, הוצתה מחדש.

גארדנר בפעולהצילום: אי-פי

בקיץ האחרון החל גארדנר לשקול ברצינות קאמבק. כעת הוא מחלק את זמנו בין מחנה האימונים לביתו בלוגן, יוטה, שם פתח חדר כושר, שלוש שנים אחרי שלא הצליח לקבל הלוואה לשם כך. "ההיאבקות דוחפת אותי, גורמת לי להיות אחראי למעשיי", הוא אומר, "מעולם לא הרגשתי אדם נורמלי. ואז הרגשתי נורמלי מדי, עצלן".

בימים אלה הוא גם נאלץ להקשיב לאחותו ג'רי, קרדיולוגית, שמפצירה בו לשנות סגנון חיים, ולא רק לחזור להתאבק. אחרת, היא אומרת, הוא מסתכן במחלות לב. לדבריה, אחיה כבר סובל מקשיי נשימה במהלך השינה. "מתי בריאותך תעלה לראש סדר העדיפויות?", היא שואלת בשיחות האחרונות ביניהם ומודאגת מסוג האוכל שהוא מכניס לפה. "אני רוצה שיחיה, זה הכל", אומרת ג'רי.

אצבע במקרר

מלבד המאבקים במשקל ובשנים של חוסר פעילות, עדיין ניצבים בפני הקאמבק כמה מכשולים. רק מתאבק אמריקאי אחד בסגנון יווני-רומי במשקל כבד יעפיל ללונדון. דרמייל באיירס, אלוף עולם לשעבר, עומד בדרכו. ויש גם את עניין האצבעות. ברגליים.

גארדנר איבד את האצבע האמצעית בכף רגלו הימנית עקב כוויית קור בתאונת אופנוע שלג מפורסמת ב-2002, לאחר שנתקע במשך 17 שעות באזור קפוא. מגפיו נדבקו לרגליו, עד אשר היו חייבים לנסר. האצבעות ששרדו חסרות צבע, ורק את חלקן הוא מרגיש. הדבר פוגם באיזון, ומאמניו חושדים שזה גרם לכישלונו ב-2004. יריבו בחצי הגמר נעץ בו ברך לא בכוונה, וכשגארדנר צלע, רגליו הגיבו בצורה חלקית והוא נפל. כעת הוא מנסה לפצות על כך בעזרת תנועה. "איני יכול לדעת מה הולך עם רגליי", הוא אומר, "הן לא אומרות 'היי, אנחנו מאבדות איזון'. הן כמעט לא נותנות לי פידבק".

ב-2004 התהפך גארדנר עם אופנועו אחרי שהתנגש במכונית והצליח בדרך נס לצאת מזה עם פציעות קלות. כעבור שלוש שנים התרסק עם מטוסו, יחד עם שני אנשים נוספים, לתוך אגם פאוול בגבול יוטה-אריזונה. הם שחו למעלה מקילומטר וחצי לחוף. כאמצעי זהירות נגד התנהגות פזיזה, הוא מחזיק במקרר את האצבע הקטועה בצנצנת עם חומר מיוחד. "אני חייב ללמוד לא לעשות בחירות מטופשות", הוא אמר.

חזרה להיאבקות, הוא מאמין, היא בחירה נכונה. הוא שואב מוטיבציה מאותם המקומות שתמיד דחפו אותו. כילד, הצעיר מבין תשעה אחים, הציקו לו בעקבות היותו כבד משקל. בנוסף, הוא סבל מהפרעות למידה, ומוריו לא נתנו לו סיכוי להגיע למכללה. אף אחד גם לא נתן לו צ'אנס מול קרלין. אבל הוא סיים תואר בחינוך, ניצח את "הדוב הרוסי" וזכה בזהב אולימפי. אחרי שכונה "ותרן" עם עזיבתו מוקדם מהצפוי את "לרדת בגדול" וכמה מאמנים הטילו ספק בקאמבק שלו, יש לו עוד כמה דברים להוכיח. ההתחלה הוכתרה בהצלחה - לפני ארבעה ימים הוא ניצח ארבעה יריבים בתחרות ידידותית, הראשונה מאז 2004.

"אנשים אומרים 'אתה שוקל יותר מדי', הם מטילים ספק בלב ובאופי שלי", אומר גארדנר, "יש לי אתגר להוכיח לעצמי ולאנשים אחרים שאני עדיין כאן, שעדיין יש לי את מה שדרוש".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ