11 שעות שחייה, רכיבה וריצה. 29 שניות זחילה

ג'ולי מוס נרשמה לטריאתלון איש הברזל כחלק מעבודה אקדמית. היא סיימה אותו על ארבע, תוך שהיא נותנת השראה לאלפים רבים

אמיר ענבר
אמיר ענבר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אמיר ענבר
אמיר ענבר

6.2.82 - היא צלחה 3.8 ק"מ בשחייה ורכבה על אופניים לאורך 180 ק"מ נוספים. ככל שהתקדמה בחלק הנותר בתחרות, ריצת מרתון, נראה היה כי דבר לא יכול לעצור אותה מלבד עצמה. ג'ולי מוס היתה על סף כתיבת סיפור ספורטיבי בלתי נשכח, אליו כלל לא כיוונה.

לטריאתלון איש הברזל בהוואי, שנוסד ארבע שנים קודם לכן, נרשמה הסטודנטית בת ה-23 כחלק מעבודה שכתבה על פיסיולוגיה ואימון. היא גם קיוותה שהדבר יקרב בינה לבין בן זוגה, שבעצמו התאמן לתחרות. מעט לפני הטריאתלון הם נפרדו והיא נותרה לבד. בתיכון, סיפרה, לא היתה ספורטאית גדולה. "לא הייתי מוכנה ללחץ הטמון בהובלה בתחרות".

ובכל זאת, כשנשארו 13 ק"מ ויתרונה הוערך בשמונה דקות, ניצחונה בטריאתלון איש הברזל הראשון בחייה נראה בלתי נמנע. אלא שמבלי שתדע, החל גופה להתייבש. ככה זה כשצורכים במהלך התחרות בננות וקולה. לעתים ירדה לקצב הליכה, אך תמיד שבה לרוץ. כ-400 מטר לסיום קרסה לפתע. במשך שלוש דקות היא ישבה, עד שקמה והמשיכה. 150 מטר לקו הסיום שוב צנחה.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והעדכונים ישירות אליכם

ג'ולי מוס בפעולה. "העניין כבר לא היה לנצח, אלא לסיים"צילום: אי-פי

במקביל, החלה קת'לין מקארטני לסגור את הפער. "לרשת ABC היו צוותים במסוקים שכיסו את ג'ולי ואותי", סיפרה כעבור שנים ל"ניו יורק טיימס", "היתה לי תחושה שאני מתקרבת כשהמסוקים התקרבו זה לזה בשמים".

על הקרקע, שוב ניסתה מוס לקום. "ראשי היה צלול, אבל זה היה מפחיד כי לא שלטתי בגופי", אמרה. כשהאוהדים הרבים שניצבו בסמוך מעודדים אותה, היא איכשהו קמה, מתנדנדת, וחזרה לרוץ. טעות גדולה. "היתה לי בראש תמונה בה אני חוצה את קו הסיום בריצה", מספרת מוס, "אם הייתי הולכת את המטרים האחרונים כנראה שהייתי בסדר".

מטרים ספורים לקו הסיום שוב קרסה. בעוד כולם מתרכזים בניסיונה לקום, חלפה מקארטני על פני ההמולה מבלי להבחין ביריבתה וניצחה בתחרות בזמן של 11:10.09 שעות. 29 שניות אחריה הגיעה גם מוס, בזחילה. "חשבתי שעדיף שאשאר על הקרקע", הסבירה. הרגע הספורטיבי הגדול הומר ברגע אנושי ענק.

התחרות לא שודרה ישירות, אבל כשקטעים ממנה הוקרנו כעבור שבועיים, הפך הדבר לסנסציה בארה"ב. איש לא התעניין במנצחת; מיליונים נדהמו מהתמונות של מוס. היו שהתקשרו ל-ABC ושאלו אם נותרה בחיים. הרשת הטיסה אותה לניו יורק לראיון מיוחד. ההשפעה של אותו טריאתלון היתה היסטורית. "התחרות הביאה לענף הרבה תשומת לב", טענה מקארטני, "ג'ולי נתנה השראה לאלפים רבים. העניין כבר לא היה לנצח, אלא לסיים".

תחרויות איש הברזל הפכו לאירועים גדולים שמושכים מתחרים רבים, כשזו בהוואי מהווה כיום אליפות העולם. מוס המשיכה להתחרות ברחבי תבל, מבלי לשחזר את ההצלחה. הציפיות, היא אומרת, היו גדולות על מי שלא ניחנה בטבע תחרותי. בשנים הבאות פרשה במהלך הטריאתלון בהוואי שלוש פעמים.

"הייתי אתלטית בכירה שלא עמדה להגשים את מטרותיה, אז החלטתי לסיים", היא מסבירה את הנטישה השלישית, ב-1990, "נלכדתי בתחושת המקצוענות, שהעניין הוא להרוויח כסף ולהשיג תשומת לב. זה לא הקטע באיש הברזל והדבר הטריד אותי". גם כך היה לה מה לחגוג. בעלה מארק אלן, אותו פגשה אחרי תחרות בניו יורק, ניצח בהוואי שש פעמים החל מ-1989.

ב-2003, בשנות ה-40 לחייהן, שבו מוס ומקארטני להוואי לציון שנת ה-25 לתחרות. הפעם, מוס הקדימה את יריבתה ביותר משעה. לא שמי מהן היתה קרובה לניצחון, גם בקטגוריות הגיל. במבט לאחור אומרת מוס כי "לכל אחד יש רגע שמגדיר אותו, שלי פשוט צולם". האם היתה עושה זאת שוב? לא בטוח. עם כל הכבוד לתהילה שקיבלה דרך המקום השני, "אני חושבת שהייתי רוצה לראות את שמי על הגביע".

תחת איום של טיל לחיבורים

9.2.91 - הטילים המשיכו לנחות, חלק מהזרים כבר עזבו, החיילים לא שוחררו לאימונים. אבל אחרי הפסקה בת ארבעה שבועות, בעיצומה של מלחמת המפרץ, ההתאחדות לכדורגל החליטה לחדש פעילות. פיקוד העורף לא הסכים לקיים משחקים באזורים 1 (גוש דן) ו-2 (חיפה), ולכן הועתקו חצאי גמר גביע הטוטו לבאר שבע. כדי שהקבוצות יספיקו לחזור לפני החשיכה, נקבע כי המשחקים יתחילו ב-11 בבוקר.

במשחק הראשון, שהתקיים לעיני 150 צופים בלבד, ניצחה הפועל פתח תקוה את הפועל ירושלים 1-2 (מני בסון ונעם קייסי מחקו יתרון של נצח מסובי). במשחק בין מכבי חיפה לבית"ר ת"א צפו 600 איש, וב-120 הדקות לא הובקע שער. בפנדלים החטיא טל בנין מחיפה, בעוד שחניכיו של יצחק שום לא החמיצו ובית"ר ניצחה 3-5. בשבועיים הבאים התקיימו שני סיבובים בגביע המדינה, והליגה התחדשה רק לאחר סיום המלחמה. בגמר גביע הטוטו, שהתקיים חודשיים בדיוק אחרי חצאי הגמר, ניצחה פתח תקוה של אברהם גרנט 1-3. (אריה ליבנת)

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ