מתכוננת לאולימפיאדה: מה זו בכלל שחייה צורנית

לקראת האולימפיאדה השלישית שלה, תספר אנסטסיה גלושקוב על חוויותיה והכנותיה לקראת לונדון 2012. דברים שרואים מהבריכה

אנסטסיה גלושקוב‬
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אנסטסיה גלושקוב‬

שלושים שניות על שחייה צורנית: מדובר בעצם בריקוד במים, ריקוד רצוף, מרשים ומתואם עם המוסיקה, בו אנחנו קוראות תיגר על כוח המשיכה ועל הפיסיקה, כי איננו נוגעות בקרקע. זהו בעצם הקושי הגדול ביותר בענף. הדרך עד לתחרות ארוכה וכוללת המון עבודה בחדר כושר, אימוני שחייה ופיתוח גמישות, כשכל האלמנטים והאימונים אמורים להשתלב לשלם מרכזי אחד: סיפור. משהו יפה ותיאטרלי כמו אגם הברבורים או ריקוד סלוני, למשל.

כל זה ברמת תרגיל הרשות. ישנו גם תרגיל טכני המורכב מכמה אלמנטים, שכל צמד מחויב לבצע. התרגיל הזה מתמקד בעיקר ביכולות טכניות ובכישורים בסיסיים. בסופו של דבר, בתחרות צריך להציג את כל הממדים יחד: כושר ספורטיבי, רמה טכנית, יכולת אמנותית וכישורים תיאטרלים.

כבר 20 שנה שאני נמצאת בבריכה. בקיץ אשתתף באולימפיאדה השלישית שלי ביחד עם אינה יופה, שותפתי לרצון הגדול להציג תרגילים כמה שיותר מתואמים ומתוזמנים. ביולי האחרון, הדואט שלנו הקנה לנו את המקום ה-14 באליפות העולם. בתרגילי הסולו, אגב, דורגתי רביעית באירופה ועשירית בעולם. רק שסולו, מה לעשות, אינו מקצוע אולימפי.

אנסטסיה גלושקוב בפעולהצילום: דניאל צ'צ'יק

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והעדכונים ישירות אליכם

אני צוברת המון כוח מהתהליך שעברתי, הוא מכוון ומקדם אותך הלאה. הדרך להישגים קשה ומפותלת, אך אחרי כל כך הרבה שנים וחוויות נוצרה זרימה. כעת אני יודעת מה צריך לעשות כדי להצליח. הסיפוק מהעשייה ומהתוצאה הסופית מחזק את האמונה שיש לך עוד מה לתת ועוד לאן לטפס, והדבר מרגש אותי. טוב שכך, כי אגלה לכם סוד קטן - זה לא תמיד מהנה לקפוץ לבריכה מדי יום.

אנסטסיה גלושקוב היא שחיינית צורנית שכבר הופיעה בשתי אולימפיאדות. בכל שבוע היא תספר לקוראי "ספורט הארץ" על חוויותיה לקראת לונדון

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ