האנשים שמחרבים את מורשתו של מוחמד עלי

במשך שנים היתה קטגוריית המשקל הכבד היהלום שבכתר עולם האיגרוף. המבוכות האחרונות שגרמו דרק צ'יסורה ודייויד היי, כמו גם היעדר כישרונות אמיתיים בזירה, מאמתים את החשש לפיו נותרו כעת רק הפרובוקציות

אמיר ענבר
אמיר ענבר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אמיר ענבר
אמיר ענבר

שני הגברים, מתאגרפים כבדי גוף, התקרבו זה לזה בצורה מאיימת. לפתע, שלח אחד מהם אגרוף ביד ימין לפרצופו של האחר. זה היה אחד המהלכים היותר מרתקים שנראו בשבת במינכן, שאירחה את הקרב בין ויטלי קליצ'קו לדרק צ'יסורה. למרבה הצער, הוא אירע שעות לאחר סיומו.

הקטטה בין צ'יסורה לדייויד היי במהלך מסיבת עיתונאים היתה שפל חדש עבור קטגוריית המשקל הכבד. במשך עשורים היא היתה מלכת האיגרוף, אך מעמדה הידרדר קשות בשנים האחרונות. מבחר המתאגרפים מצומצם והקרבות משעממים. נדמה שהאקשן האמיתי מתקיים מחוץ לזירה. בכך, התברר בחודשים האחרונים, טמון עיקר כישוריהם של שני הבריטים המביכים.

היי, שבעבר הבטיח לבצע "אונס קבוצתי" ביריב, הצטיין טרם הקרב מול ולדימיר קליצ'קו ביולי בהתבטאויות חריגות ושערוריות זוטא, כמו לבישת חולצה בה נראה אוחז בראשיהם הכרותים של האחים קליצ'קו. צ'יסורה סטר לוויטלי קליצ'קו ביום שישי, בשקילה, ובזירה טרם הקרב ירק מים לעברו.

צפו בדרק צ'יסורה מוריד את האגרוף לשפל חדש

בכתבה ב"גרדיאן" מזכיר ריצ'רד וויליאמס כי חלק מהמתאגרפים הגדולים תמיד היו כאלה. מוחצנים, פרובוקטורים. היי קרא לאחים קליצ'קו להעניק לו עוד הזדמנות במסיבת העיתונאים שהובילה לפארסה? מוחמד עלי פרץ לזירה ב-1963 אחרי שסוני ליסטון ניצח את פלויד פטרסון וצעק לעיני המצלמות: "אני האלוף, אל תתנו לי לחכות, אקרע אותו בשמונה סיבובים". כשזכה לקרב, לא הפסיק עלי להקניט את ליסטון ואמר לו שהוא "כל כך מכוער שעליך להתגנב למראה, כדי שלא תברח מהקיר".

עלי גם כינה את פטרסון וג'ו פרייז'ר "דוד טום", דבר שפגע בשניהם. מייק טייסון ולנוקס לואיס ייצרו את הקרב המפורסם ביותר מחוץ לזירה כשהתקוטטו ב-2002 באירוע להכרזה על המפגש ביניהם. אלו רק מקרים בודדים מיני רבים, שנועדו בעיקר לייצר הייפ סביב הקרב ולמשוך צופים בעבר והזמנות בפיי-פר-ויו כיום. אבל קיים הבדל בין ימי עלי, פרייז'ר, פורמן, הוליפילד, טייסון או לואיס לבין המצב הנוכחי. מתאגרפי העבר ידעו לגבות את הצהרותיהם ומעשיהם בזירה. אצל מתאגרפי ההווה - כפי שמראה כל מי שמנסה את מזלו מול הקליצ'קואים - נותרו רק הפרובוקציות, שהולכות ומחריפות.

"האיגרוף במשקל כבד בשפל, כשיש שני אחים שלא בטוחים מי המתאגרף הטוב במשפחה, שלא לדבר על להיות האיש הרע בעולם", אמר לואיס החודש, "איפה כל הבחורים הגדולים? הם לא קיימים. אנו מחכים להר הגעש הבא שיתפוצץ ומשעמם אותי לחכות".

מייק טייסון מוכיח שגם בעבר היו פרובוקציות, אך הן לפחות גובו ביכולת

חלק גדול מהבעיה נובע מהיעדר מתאגרפים אמריקאים משמעותיים בקטגוריה. לשם כך החליט האמרגן דון מאג'סקי להקים בארצות הברית סדרת אירועים בשם "תחייה במשקל כבד", שתייבא מתאגרפים מכל העולם. קת'י דובאל, מנכ"לית חברת האמרגנות "מיין איוונטס", חתמה עם רשת NBC על הסכם לשידור אירועים בתקווה לחזק את הקטגוריה. לדבריה, יש לוודא כי בכל קרב יהיה מתאגרף בעל נטייה התקפית. "לא צריך להכניס לזירה שניים שעושים פוזות ומביטים זה בזה", אמרה, "אלא אחד שיעשה את הקרב - זה יהיה מבדר".

בינתיים, האחים קליצ'קו - ויטלי בן ה-40 ו-ולדימיר בן ה-35 - ממשיכים לנצח בקלות ולשמור על כל התארים במשקל כבד. אלה היריבים, זה מה שנשאר. "ניצחנו כמעט את כולם", ציין ויטלי טרם הקרב בשבת, "לואיס וטייסון פרשו והוליפילד מעבר לשיא. אין משבר באיגרוף. רבים אומרים שחסמנו את הקטגוריה, אבל זה לא נכון. המוטיבציה והמיומנות הנכונות יכולות לנצח אותנו. כל רגע יכול להביא בחור חדש, וכעת זה צ'יסורה".

ובכן, ראינו את צ'יסורה. זה היה מרשים יותר מההופעה העלובה של היי מול ולדימיר ביולי, ועדיין לא מאתגר יתר על המידה. עתה יזכרו רק את הסטירה בשקילה, שעלתה לו בקנס של 50 אלף דולר, ואת אירועי מסיבת העיתונאים - הפרובוקציות של היי והתגובה של צ'יסורה, שבמהלך הקטטה הכריז שיירה בבן ארצו. "אי אפשר לקבל את זה", הודה גם אמרגנו פרנק וורן, "זה מגוחך ושגוי". "לפני הקרב חשבתי שהוא עושה הצגה", סיפר ויטלי, "אבל אז הבנתי שהוא לא משחק. הוא בוודאי מטורף".

עתה יש המדברים על השעיית השניים לכל החיים. צ'יסורה כבר הושעה ב-2009 לאחר שנגס באוזנו של פול באטלין במהלך קרב, ואחר כך הצהיר שיעשה זאת שוב. "צריך לעשות משהו", אמר באטלין השבוע, "החשש הוא שילדים ומתאגרפים יחשבו שההתנהגות שלו מקובלת. מריבות הן דבר טוב, אבל צ'יסורה והיי הלכו רחוק מדי".

בחודשים האחרונים מתו הנרי קופר, ג'ו פרייזר ואנג'לו דנדי, מאמנו של עלי. לכל אחד מהשלושה היו זכויות בענף, בעלות על רגעים קלאסיים. זה יותר ממה שאפשר לומר על הדמויות הנוכחיות במשקל הכבד. "לאיגרוף חוקים משלו", ציין וויליאמס, "אבל זה היה עניין של גאווה לדורות של מתאגרפים, שהאמינו כי מקצוען אינו משתמש באגרופיו מחוץ לזירה". כיום אין הרבה גאווה בזירת המשקל הכבד.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ