את העמדה הוא שינה, כעת נותרה ההיסטוריה

אחרי שנת נדודים בדרום קוריאה וביוון, שב שון פייגה למכבי תל אביב במטרה להפוך ממנחית לקבלן ולחזור לחו"ל שחקן שלם יותר

משה הרוש
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
משה הרוש

בקיץ האחרון עמד שון פייגה בפני פרשת דרכים. אחרי שנת נדודים שהחלה בליגה הדרום קוריאנית והסתיימה ביוון, אחד משחקני הכדורעף המצטיינים בישראל היה צריך להחליט על יעדו הבא. קבוצת נעוריו, מכבי תל אביב, קיוותה שישוב הביתה. אירופה קרצה לו, אבל הוא לא קיבל הצעות מפתות במיוחד.

"אני מציע לך לחזור ולהשתפשף פה עוד קצת", אמר לו בקיץ מאמן מכבי, זוהר בר נצר, "לאחר מכן תצא שוב כשאתה מוכן יותר". גם אנשי מקצוע אחרים סברו כי פייגה טעה כשהצטרף בגיל 21 בלבד לדרים סיקס הדרום קוריאנית. זה לא היה רק עניין הגיל, אלא גם טובתו המקצועית. אחרי ההתנסות בזירה הבינלאומית, הבין פייגה כי כדאי לו לבצע הסבה תפקודית על המגרש. כך עבר מעמדת המנחית לעמדת הקבלן.

"השינוי בעמדה נבע מהרצון להתקדם ולהתפתח", הסביר אתמול פייגה, "מהעמדה הזו אפשר להצליח יותר בחו"ל". גם יו"ר מכבי, שרגא שמש, האמין כי "מעמדת הקבלן פייגה יכול רק להרוויח בעתיד. הוא לא קבלן טבעי, אבל הנתונים הפיסיים שלו בהחלט מתאימים".

פייגה (מימין) בתפקידו המקורי. "אני עוד צעיר, אירופה לא תברח"צילום: שרון בוקוב

הפור נפל. פייגה בחר לחזור הביתה, כי לדברי שמש "רק במכבי יקבל את כל הגיבוי והביטחון להשתפשף בעמדה הזו. בשום מקום אחר לא יתנו לו את האפשרות להתאקלם ויגלו כלפיו סבלנות". גם פייגה עצמו לא מסתיר את שיקולו המרכזי לחזור. "לצאת לחו"ל כשחקן בעמדה חדשה היה סיכון גדול מדי בשבילי, זה היה יכול לשרוף אותי בהמשך", הוא מסביר, "אין לי ספק שעשיתי את הבחירה הנכונה. אני עוד צעיר, אירופה לא תברח לי".

במכבי ידעו בדיוק מה יכולה להיות תרומתו. הנתונים הסטטיסטיים שלו (מוביל את הקבוצה כמייצר נקודות ונמצא בראש טבלת המנחיתים בליגה) בהחלט תרמו לכך שהקבוצה מדורגת ראשונה בזירה המקומית ורשמה העפלה היסטורית לרבע גמר גביע האתגר. אחרי שהדיחו בשלב הקודם את אולימפיאקוס, הצהובים יתמודדו הערב (19:30, הדר יוסף) במשחק הגומלין מול קונסטנצה הרומנית, שניצחה 0-3 במשחק הראשון.

"ברומניה לא ממש הגענו למשחק", אומר פייגה, "עשינו לא מעט דברים טובים, אבל משהו לא זרם אצלנו כמו שצריך. חשוב שנגיע רעבים ונילחם על כל נקודה. אין יותר מדי טעם לעבוד על עניינים טקטיים, כי הסיפור הוא לחימה והתלהבות. בהחלט ריאלי לעבור אותם. אנחנו באים להילחם על הבית שלנו". במקרה של ניצחון צהוב, לא משנה באיזו תוצאה, תשוחק מערכת זהב שתכריע את ההתמודדות כולה - כמו מול היוונים. "עם הקהל שלנו הכל אפשרי", מוסיף פייגה.

אולי הניסיון שצבר בחו"ל יעזור לו לעשות את ההבדל. כשהגיעה ההצעה מדרום קוריאה, היו שביקשו ממנו לחשוב פעמיים ולא למהר לצאת, אבל פייגה היה נחוש לחוות משהו שונה. "זו היתה התנסות מצוינת. הייתי שחקן זר במדינה זרה. זה תרם להתפתחות שלי וחישל אותי מאוד. לקחתי את זה כאתגר והלכתי בלב שלם. לא יכולתי לקבל טבילת אש טובה יותר".

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והעדכונים מספורט הארץ ישירות אליכם

אלא שאותה טבילת אש גם צרבה אותו מעט. אחרי מספר חודשים, כשהקבוצה החלה להפסיד, הפילו עליו הקוריאנים את האשמה ושחררו אותו. "הפסדנו כמה משחקים וכולם החלו לחשוב איך אפשר לצאת מהמצב הזה", נזכר פייגה, "המאמן בחר לשחרר אותי. הפילו עלי את התיק כי הייתי הזר היחיד בקבוצה. ציפו ממני להביא את הניצחונות וזה לא תמיד הצליח. לא לקחתי את זה קשה, זה חלק מהעסק. אני לא מתחרט לרגע".

חזרה ארצה לא עמדה על הפרק מבחינתו באותה עת, בעיקר כי "לא היתה סיבה לחזור ולשבת כמה חודשים בבית". תחנתו הבאה היתה אתניקוס היוונית, בה עצר בעיקר כדי לשמור על כושר משחק. הרצון לגוון את משחקו בעמדה אחרת הכריע את הכף לטובת חתימה במכבי. "אני די מרוצה מהעמדה החדשה", אמר אתמול, "יש לי עוד הרבה על מה לעבוד, אבל אני מרגיש שבתפקיד הקבלן אני יכול למצות את היכולות שלי בצורה טובה יותר".

בינתיים עוברים עליו גם קשיים. לפני כשלושה שבועות, בגומלין מול אולימפיאקוס, הבין במהרה כי היוונים סימנו אותו כנקודת תורפה. גם המאמן בר נצר שם לב לכך, והוריד אותו לספסל. כשפייגה שב למגרש, זה היה בעמדת המנחית. "הם התבייתו עלי והנחיתו את רוב הכדורים לאזור שלי", אומר פייגה, "יש לי עוד מה לשפר ואני עובד קשה מאוד בשביל זה". בר נצר מנבא כי ההשקעה תשתלם: "אם פייגה ימשיך לתת את כולו, תוך כמה שנים הוא יגיע לרמות הגבוהות ביותר באירופה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ