חוק הפסילות ממשיך להטריד את האתלטים

מאז אליפות העולם מלווה כל תחרות ריצה בדאגה מפני השפעותיה של מדיניות הפסילות הנוקשה. המצדדים בהחמרה דואגים לרצף השידור. הצופים, מנגד, צריכים לחשוש מאיבוד אתלטים כמו בולט

אמיר ענבר
אמיר ענבר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אמיר ענבר
אמיר ענבר

הדו קרב בין ליו שיאנג לדיירון רובלס בגמר 110 מטר משוכות סומן כרגע שיא בתחרות באולמות שהתקיימה בשטוקהולם בחודש שעבר. בפועל הוא נגמר עוד לפני שהחל, כששיאנג זינק מוקדם מדי ונפסל. בהיעדרו, ניצח רובלס בקלות.

היתה זו תזכורת מדאיגה, שבועיים לפני אליפות העולם באולמות - שנפתחה אתמול באיסטנבול - ובעיקר כשהאולימפיאדה מתקרבת. יותר מחצי שנה חלפה מאז שעל כל תוצאה איכותית באליפות העולם בדגו, דרום קוריאה, האפילה זו שכלל לא נקבעה, בעקבות פסילת יוסיין בולט בגמר 100 מטר. מאיסטנבול נעדרים שמות גדולים רבים, באולימפיאדת לונדון 2012 יהיו כולם. בהיעדר שינוי דרמטי בחוק הפסילות, זה יכול לקרות שוב.

בימים הראשונים אחרי פסילת בולט, נדמה היה שהשינוי בלתי נמנע. רצים רבים יצאו נגד החוק, כך גם שרת הספורט של ג'מייקה. ב-IAAF (התאחדות האתלטיקה העולמית) נשמעו קולות מרוככים, אך ביום נעילת האליפות, בישיבת מועצת ההתאחדות, האפשרות כלל לא הועלתה. "לא נחזור לנושא", הצהיר לאמין דיאק, נשיא IAAF. התעקשות טיפוסית של ארגון גדול. צדק קים קולינס, מדליסט הארד בדגו, כשהעריך: "אני מקווה שב-IAAF יחשבו ויראו כיצד החוק משפיע. מאחר שהם סבורים שהחוק טוב לטלוויזיה, כנראה שיישאר".

יוסיין בולט לאחר פסילתו באליפות העולם באתלטיקה, אוגוסטצילום: רויטרס

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והעדכונים מספורט הארץ ישירות אליכם

מאז, השתתקו הקולות. בעצם, קול אחד נשמע. חמישה שבועות אחרי דגו, התבטא בולט בעניין. מי שב-2009 תמך בחוק אפס הסובלנות לגבי פסילות, עשה פרסה: "צריך לחזור למצב שמותרת פסילה אחת לכולם, זה קל יותר. כך אפשר לבצע טעות אחת, וכולם יכולים להירגע".

חוק הפסילות עבר שינויים לאורך השנים. בעבר הורשה רץ לפסול פעם אחת, ורק בפעם השנייה נזרק מהריצה. כך קרה ללינפורד כריסטי, האלוף האולימפי, בגמר 100 מטר באטלנטה 96'. ב-2003 הוכנס חוק שמאפשר זינוק פסול אחד לכולם. החל בזינוק השני, כל רץ שנפסל מודח. באותה שנה, ברבע גמר 100 מטר באליפות העולם, זה קרה לג'ון דראמונד. הוא התעקש שלא זז וסרב לרדת מהמסלול שעה ארוכה.

שרדנו את הזינוק, עכשיו אפשר להמשיך. ג'סטין גטלין (במרכז) בדרך למדליית הזהב, אתמול בגמר 60 מטרצילום: אי-אף-פי

היה זה אירוע אירוני בהתחשב בכך שעילה מרכזית לשינוי היתה המיאוס שחשו רשתות הטלוויזיה כלפי ריצות שהוזנקו שוב ושוב וגרמו לעיכוב בלוחות המשדרים. "אנו רוצים שהענף יוצג בצורה הכי יפה שאפשר. לוקח עשר דקות להזניק ריצה שאורכת 9.69 שניות", הסביר מקס בינינגטון, מנהל הביצועים בנבחרת אוסטרליה, במהלך בייג'ין 2008, כשהחלו הדיונים בעדכון החוק. ברוב של 97-55 במועצת IAAF, וחרף התנגדות רוב האתלטים שנשאלו, נקבע כי מ-2010 תוביל כל פסילה להדחה מהריצה.

צעד דרסטי כזה הוצג בשלהי שנות ה-90' בשחייה. מאז הפכו הפסילות לנדירות מאוד. בבייג'ין, למשל, נראתה רק פסילה אחת במשחי היחידים. אבל אתלטיקה שונה כמובן, הספרינטים קצרים ממקביליהם בבריכה - באיסטנבול הדבר יהיה בולט עוד יותר בריצות 60 מטר - והיכולת לתקן זינוק רע קטנה. אולי מאחורי החוק עמד רעיון הגיוני, אבל האליפות הגדולה הראשונה אתו הוכיחה שמדובר בטעות. לאבד כך את האתלט המפורסם בתבל לא יכול להיות דבר טוב, לספורט או לטלוויזיה.

אלא שב-IAAF טוענים כי מאחורי הדבר עומד גם פן ספורטיבי. לדבריהם, החוק הקודם גרם לרצים האטיים יותר לפסול בכוונה בזינוק הראשון, כדי להגביר את הלחץ אצל הבכירים בזינוק הבא. "אם מישהו נוקט במשחקים פסיכולוגיים, הוא בעצמו עשוי לטעות", משיב הספרינטר הבריטי כריסטיאן מלקולם, "לכולם מגיעה הזדמנות שנייה".

כבר אחרי פרשת דראמונד ב-2003 טען עמיתו ג'סטין גטלין כי יש לאפשר מרווח לטעות אנוש. חשש נוסף הוא מפני זהירות יתר של רצים, שתקטין את הסיכוי לשיא עולם. יש המציינים את חוסר העקביות של המזניקים כגורם מסוכן. גם תזוזה על אדן הזינוק יכולה לגרור פסילה, כפי שקרה לדוויין צ'יימברס בחצי גמר 100 מטר בדגו. וזה לא חייב להיות ספרינטר. כריסטין אוהורוגו נפסלה באופן נדיר ב-400 מטר. ככה זה כשאי אפשר לתקן.

הסטטיסטיקה, אגב, מראה שזה עוזר. רק עשרה זינוקים פסולים נרשמו בדגו, לעומת 33 בבייג'ין ו-25 באליפות העולם בברלין 2009. רובם, משום מה, של גברים. בכל הנוגע לביקורת, הגברים והנשים מאוחדים. "אני שונאת את החוק", הצהירה שלי-אן פרייז'ר, בעבר סגנית אלופת העולם ב-100 מטר. "הוא הורג אותנו", קבע וולטר דיקס, הסגן הנוכחי, "אני מקווה שישונה עד לונדון".

כנראה שזה לא יקרה. בדיון הזה נמצאים האתלטים בצד אחד והעסקנים באחר, גם אם היו רצי עבר גדולים. "לא משנים חוק בגלל שאתלט בכיר פסל", פסק סבסטיאן קו, יו"ר הוועדה המארגנת באולימפיאדה, "אני מעדיף שבולט לא יפסול בלונדון, אבל הזינוק אינו נפרד מהריצה. גם בצפייה באיגרוף אתה יודע שמתאגרף עשוי ליפול בסיבוב הראשון".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ