פלייאוף ה-NHL יוצא לדרך: סאליבן עדיין לא מוותר על סטנלי

בגיל בו רוב השחקנים כבר שוקעים בתכנונים ליום שאחרי, סטיב סאליבן בן ה-37 רק משגשג. המחשבה על הנפת הגביע, אחריו הוא רודף ב-17 השנים האחרונות, משמשת זריקת אדרנלין גם עבור הרגליים המבוגרות ביותר

וויל גרייבס, אי-פי
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
וויל גרייבס, אי-פי

סטיב סאליבן צעד שלשום לחדר ההלבשה של פיטסבורג וציפה לאווירה שונה. לאורך הקריירה הארוכה שלו, מצב הרוח בדרך כלל היה משתנה כשהעונה הסדירה הארוכה והמייגעת היתה מסתיימת, והמאבק על הסטנלי קאפ מתחיל.

לא בפיטסבורג, בה השינוי היחיד היה שלא קרה שום דבר שונה. "כאן מצפים לדברים גדולים מהמועדון", אומר סאליבן, "זה רק יום נוסף בעבודה". עבודה שלא תיחשב מושלמת עד אשר יניפו הפינגווינס את הגביע הכי נחשק בענף בפעם השנייה תוך ארבע שנים. הדרך לשם מתחילה הלילה, בסדרה מול פילדלפיה.

כשסאליבן שומע זאת, עולה חיוך על שפתיו. "ביום הראשון של מחנה האימונים כולם אומרים 'המטרה שלנו היא לזכות בסטנלי קאפ'", הוא אומר, "אבל יש רק מעט קבוצות שיכולות להאמין באמת בסיכויי הזכייה שלהן, ואנחנו אחת מהן. זו הסיבה שהגעתי לכאן".

בגיל בו רוב השחקנים כבר שוקעים בתכנונים ליום שאחרי, סאליבן בן ה-37 רק משגשג. ולא שהוא מחמם את קצה הספסל. סאליבן סיים את העונה הסדירה עם 17 שערים, 31 אסיסטים ו-15 דקות בממוצע למשחק, כמות לא מועטה בהתחשב בכך שבדרך כלל הוא משחק ליד שניים מהשחקנים הטובים בעולם, סידני קרוסבי ויבגני מלקין.

כשנשאל כיצד בחור בגובה 1.73 מטר ששוקל 73 ק"ג שורד ב-NHL כשחקן בכיר במשך שני עשורים, סאליבן מעביר יד בשיערו שמתחיל להאפיר וצוחק. "אני חושב שהנכס שלי הוא המהירות. אם אתה לא בחור גדול ואין לך מהירות, קשה מאוד להחזיק כאן מעמד. אני לא אומר שאני מהיר כפי שהייתי בגיל 25, אבל אני חושב שהחבר'ה שמאבדים מהמהירות לא נשארים בליגה". זה לא הלך לו בקלות. סאליבן ישב בחוץ שתי עונות מלאות עקב כאבי גב, ולכן אימוניו מאז מתמקדים יותר באינטנסיביות ופחות בכושר.

סטיב סליבאן (שני מימין) חוגג עונה נפלאהצילום: אי-פי

ואם אתה השחקן החכם ביותר על הקרח, כך לפחות לפי חלק מהטענות, זה בוודאי עוזר. מאמן פיטסבורג, דן בילסמה, הציב אותו בחלק ההתקפי לא בגלל שיש לו חבטה חזקה ומרשימה, אלא בגלל התחושה והגישה שיש לו למשחק. "אני חושב שיותר מכל שחקן אחר בקבוצה, הוא יכול לראות דברים שקרוסבי ומלקין עושים ומה בדיוק הם צריכים, ולמסור להם את הפאק בזמן הנכון", אומר המאמן.

בשלב זה של הקריירה, הוא לא מתלונן כשבילסמה מציע לו לדלג על אימון הבוקר. "אנחנו צוחקים שהמנוחה היא כמו נשק", אומר סאליבן, "אני חושב שככל שאתה מתבגר אתה מרגיש ש-82 משחקים הם עניין לא פשוט, ואתה מתעייף מהר יותר מאחרים. זה לא שמשהו לא בסדר בגוף שלך, אתה רק רוצה לוודא שאתה לא מגיע לנקודה בה דברים יכולים לקרות לו".

אך סאליבן כלל לא נראה עייף. המחשבה על הנפת הגביע, אחריו הוא רודף ב-17 השנים האחרונות, משמשת זריקת אדרנלין גם עבור הרגליים המבוגרות ביותר. "הציפיות בחדר ההלבשה הן לזכות באליפות", הוא אומר, "וכל דבר פחות מזה יהיה בגדר אכזבה גדולה".

תגובות