מהפודיום בפאריס לבניית היישוב: המסלול של אליהו כץ - ענפים נוספים - הארץ
יום הזיכרון

מהפודיום בפאריס לבניית היישוב: המסלול של אליהו כץ

בחייו ובמותו גילם גדול הרצים היהודים למרחקים ארוכים את הסיפור הציוני. אחד שהגיע לצמרת העולמית, עלה לארץ ונפל על משמרתו

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
עוזי דן
עוזי דן

כמה גדול היה אליהו (אליאס) כץ? הוא לבטח גדול הרצים היהודים למרחקים בינוניים וארוכים, אבל לעתים הגדרות מסוג זה לא עושות צדק עם ספורטאי.

במשחקים האולימפיים בפאריס 1924 קטף כץ מדליית כסף בריצה ל-3,000 מטר מכשולים וזהב בריצה הקבוצתית. "הפינים המעופפים" קראו אז לנבחרת פינלנד, שכללה לצדו שניים מגדולי הרצים למרחקים בינוניים וארוכים בכל הזמנים, פאבו נורמי האגדי ו-וילה ריטולה. בשנות העשרים אספו השניים ביחד 14 מדליות זהב ושש מדליות כסף על המסלול האולימפי. היותו של כץ חלק משלישייה הכוללת את נורמי וריטולה הציבה אותו ברמה הגבוהה ביותר שניתן. תחשבו על מסי וצ'אבי, פלה וגארינצ'ה, בולט ופאואל, קובי ושאק.

ממסי עד לונה צ'מטאיי

סבו של כץ היה חייל בצבא רוסיה הצארית, ששירת בפינלנד והשתקע בה. אליהו נולד ב-1901 בעיר טורקו. בצעירותו שיחק כדורגל במועדון יהודי. הוא התחרה גם בריצה, ואחרי שניצח ללא הכנה בתחרויות ל-1,000 ול-1,500 מטר נרשם בגיל 18 למועדון ריצה. שם פגש את נורמי, ששנה אחר כך כבר יהיה לאגדה. היסטוריון הספורט הפיני מאטי האנוס מספר כי קיימות עדויות שנורמי חיבב את כץ מאוד וייעץ לו מקצועית. הארי אליאנקו היה חלק מחבורת הרצים הפינים ומאוחר יותר הפך לעיתונאי ספורט מוערך. הוא סיפר להאנוס כי "כץ היה ממוצע קומה, 1.75 מטר ולא יותר מ-60 קילוגרם. סגנון הריצה שלו היה משונה, אולי בגלל שלא היה חזק כמו האחרים, אך הוא רצה יותר מכולם והאזין לנורמי". כינויו, "פאבו נורמי היהודי", בא בדין, ולא רק משום יכולתו.

אליהו כץ. כונה "נורמי היהודי"צילום: יד לאיש הספורט היהודי

לאולימפיאדה באנטוורפן 1920 לא הגיע כץ, למרות שהשתתף במבחנים. ארבע שנים אחר כך כבר היה כוכב עולה. במבחנים הקדם אולימפיים ניצח ב-3,000 מכשולים וסיים שני ב-3,000 מטר. באולימפיאדה בפאריס הגיעה שעתו הגדולה. בריצת 3,000 מכשולים הוא סיים שני רק לריטולה הגדול, שקבע שיא עולם. שתי הקפות לסיום נפל כץ מהמכשול והידרדר מהמקום השני לחמישי. "הוא כעס על עצמו והחיוך הרגיל נעלם, אבל תמיד היתה לו סיומת טובה והוא הצליח לעבור שני צרפתים ובריטי בדרך למדליית הכסף", כותב מארטי יוקולה בספרו על הרצים האולימפים של פינלנד. בריצה הקבוצתית - חמישה רצים ייצגו כל מדינה, כשהניקוד שלה נקבע לפי המיקום של שלושת הראשונים - הוא סיים שלישי אחרי נורמי וריטולה, כדי לעזור להם ולפינלנד לזכות בזהב.

כץ, יהודי גאה, עבר לאחר האולימפיאדה לברלין כדי לאמן ולהתחרות באגודה יהודית קטנה בשם בר-כוכבא, שבזכותו הפכה לאבן שואבת לאתלטים. בפינלנד ראו בעזיבתו אבידה ורצו שישוב. ואכן, ב-1926 הוא היה שותף לשיא עולם בריצת השליחים 4x1,500. לקראת האולימפיאדה ב-1928 נחשב כץ לתקווה אולימפית גדולה לצד נורמי וריטולה, אך נפצע, פרש ושב לברלין כדי לאמן. בעקבות עלייתו של היטלר לשלטון עלה לארץ ביחד עם חברים יהודים מפינלנד. הוא היה בטוח שיוכל לאמן את הרצים המעטים של היישוב, אולם איש לא היה מוכן לשלם. כץ התחיל לעבוד באיצטדיון המכביה כשומר וכמשפץ המסלול, אלא שהאחראים לא עמדו בהתחייבויות כספיות. כך הפך אלוף אולימפי לפועל בניין ובהמשך למקרין סרטים עבר הצבא הבריטי.

בדצמבר 1947 הגיע כץ להקרין סרט כדי להנעים לחיילי הצבא הבריטי את ערב חג המולד האחרון בפלשתינה. הוא עבד לצד חייל בריטי ופועל ערבי. כשעזבו את מקום ההקרנה, התרחק הערבי לפתע ושני ערבים אחרים התנפלו על השניים, פצעו את הבריטי והרגו את כץ.

טרם מותו נשא כץ לאישה עולה מפינלנד בשם דורה ולשניים נולדה בת, אילנה. בעקבות הרצח הן היגרו לפינלנד, אבל מאוחר יותר שבו לישראל. דורה כץ התיישבה בחיפה ונישאה שוב, אך לפי אילנה "מעולם לא התגברה על הטרגדיה". הבת היגרה לניו ג'רזי בשנות השישים, ולפחות עד לפני מספר שנים לימדה בבית ספר יהודי.

בחייו ובמותו גילם כץ את הסיפור היהודי-ציוני. גם העובדה שנשכח מלמדת משהו על הסיפור הזה. משום מה, כץ - שהעדיף את הכינוי "אלו" על אליאס או אליהו - לא באמת ידוע מחוץ לחוגי האתלטיקה. בבית העלמין תר"ן ברחובות, תחת מצבה פשוטה שעליה כתוב "אליהו בן שלמה זלמן כץ. מפינלנד. נפל על משמרתו. י"א טבת תש"ח. תנצב"ה", טמון גדול הספורטאים שנהרגו במלחמות ישראל ופעולות האיבה.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ