מרתון רצים בכל העולם, ובסוף הקנייתים מנצחים - ענפים נוספים - הארץ

מרתון רצים בכל העולם, ובסוף הקנייתים מנצחים

השליטה הברורה של המדינה שיכולה להרשות לעצמה להשאיר אפילו את אלוף העולם מחוץ לנבחרת האולימפית, צפויה לקבל ביטוי גם בלונדון. אז איך הם עושים את זה?

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
יירי לונגמן, ניו יורק טיימס

ניו יורק, בוסטון, שיקגו, לונדון, ברלין. לכל אחת מהערים הללו מאפיינים הייחודיים לה וכך גם לריצות המרתון שלהן. את המכנה המשותף ניתן למצוא על קווי הסיום. כמעט תמיד, הראשונים לחצות אותם מגיעים מקניה.

בסתיו האחרון בפרנקפורט קבע ווילסון קיפסנג את התוצאה השנייה בטיבה אי פעם במרתון, 2:03:42 שעות. ביום ראשון ניצח בלונדון כשהוא מסיים ב-2:04:44 שעות, מרחק ארבע שניות משיא המסלול. ייתכן שהיה משפרו לו רק נמצא מישהו שמסוגל לאתגר אותו בקילומטרים האחרונים, בהם רץ לבד.

למרות כל זאת, עד שלשום לא ידע קיפסנג בוודאות אם ההופעות הללו יעניקו לו מקום במשלחת הקנייתית לאולימפיאדת לונדון 2012. לצד עליונות בריצות למרחקים ארוכים, בולטת התאחדות האתלטיקה של קניה בתחבולות ובאי דיוקים. היא נמנעה מקביעת הנחיות ברורות לבחירת שלושת הרצים ושלוש הרצות במרתון. "כדי להיות על הצד הבטוח צריך לנצח", אמר קיפסנג לפני הריצה ביום ראשון. ואחריה: "עשיתי את חלקי".

ווילסון קיפסנג מנצח במרתון לונדון ביום ראשון. עד להכרזה הרשמית לא היתה לו כל דרך לדעת אם הישגיו יקנו לו מקום באולימפיאדהצילום: אי-פי

גברים קנייתים זכו בשנה שעברה באליפות העולם ובכל חמשת המרתונים העירוניים הגדולים. השנה שוב ניצחו בבוסטון ובלונדון. הנשים ניצחו ב-2011 באליפות העולם ובשלושה מהמרתונים העירוניים. השנה קטפו את שלושת המקומות הראשונים בלונדון ובבוסטון בתוך שבוע. ביום ראשון זכתה מרי קייטני במרתון לונדון בפעם השנייה ברציפות. זמנה, 2:18:37 שעות, שיפר את השיא הקנייתי ביותר מדקה. שלשום, עם צירופה למשלחת, הפכה קייטני לפייבוריטית בקיץ.

כמובן שהדבר לא מבטיח ניצחון באולימפיאדה. קנייתיות לא זכו במדליית זהב מאז החלו נשים לרוץ מרתון באולימפיאדה ב-1984. ב-2004 וב-2008 הסתפקה קת'רין נ'דרבה בכסף. הגברים הקנייתים רשמו בבייג'ין 2008 ניצחון אולימפי ראשון. האלוף סמי וונג'ירו מת אשתקד כשנפל ממרפסת בביתו בנסיבות שנותרו עלומות.

ארה"ב קיימה את המבחנים שלה במרתון כבר בינואר, והעניקה לעולים - שלושת הראשונים - שבעה חודשים להתאושש, לתכנן ולהתרכז באולימפיאדה. לקנייתים שנבחרו יהיה הרבה פחות זמן לכך. המסלול בלונדון מלא בפניות, כשהיישורת הארוכה ביותר מסתכמת בפחות מ-800 מטר. במקום דהרה ללא הפרעה, יצטרכו הרצים להפגין תבונה בשינויי הכיוון.

כמה מהם חוו שינוי כיוון מסוג אחר. פטריק מקאו, שבסתיו קבע בברלין שיא עולם, 2:03:38 שעות, לא סיים את הריצה ביום ראשון בגלל פציעה. "אני מקווה שיישקלו דברים נוספים מעבר לתחרות היום", אמר על הליך הבחירה. ג'פרי מוטאי קבע בבוסטון 2011 את התוצאה המהירה אי פעם, 2:03:02 שעות, למרות שתנאי הדרך אינם מאפשרים להכיר בו כמסלול לשיא עולם. מוטאי גם ניצח במרתון ניו יורק האחרון עם שיא מסלול, אבל ביום שני לא הגיע לקו הסיום בבוסטון. שלשום נותרו שניהם בחוץ. אבל קירוי, פעמיים אלוף עולם, ומוזס מוסופ, שסיים החודש שלישי ברוטרדם, יחברו בלונדון לקיפסנג.

נראה מוזר שנבחרת אולימפית לא תכלול את אלוף העולם והמרתוניסט המהיר בתבל. עם זאת, המציאות של עולם הריצה דווקא עשויה להפוך זאת למשתלם כלכלית עבור הכוכבים הללו, שיוכלו להגיע בכושר מלא למרתון גדול בסתיו ולקטוף מאות אלפים בדמי הופעה ובפרסים. באולימפיאדה לא מחולק פרס כספי, אם כי מדליית זהב מגבירה בונוסים עבור מי שחתום על חוזי אימוץ והופכת את הרץ לאטרקטיבי יותר עבור מארגני מרתונים בערים גדולות.

"הליך הבחירה לנבחרת כה מקרי. קשה לאנשים להתרכז ולהגיע לשיא במשחקים כשאינם יודעים עד סוף אפריל אם יהיו שם", אמר דייויד מונטי, שמגייס רצים עבור מרתון ניו יורק, "מנהלים אישיים מספרים שהם מייעצים לרצים שלהם: 'נשיג את העסקות הטובות ביותר עבור המרתונים בסתיו ובאביב. אם תיבחר למשחקים, נהדר. אם לא, גם כך זה לא היה בידיך".

ההסברים שניתנים לדומיננטיות הקנייתית במרתון ידועים: הם גדלים בגבהים וניחנים ביכולת משופרת לנשיאת חמצן, רצים לבית הספר בחברה שמעודדת תנועה, נהנים ממבנה גוף קל ורזה וחיים במזג אוויר נוח שמסייע לאימונים. מומחים טוענים לסיבות משמעותיות אף יותר בהצלחות האחרונות. יותר קנייתים ממהרים לעבור למרתון, מקצרים או מדלגים על קריירה בריצות מסלול. "הכסף טוב מאוד", מודה קירוי.

בנוסף, חל שיפור בפיתוח ובארגון קבוצות אימון. הניהול מקצועני יותר והאימון מתוחכם יותר. הנשים החלו לחמוק מהמגבלות של סגנון החיים המסורתי והפכו למקצועניות באופן מלא. צוות התמיכה של קייטני כולל פיסיותרפיסטים, מעסים, מטפלת לבנה ורצים שאחראים לקצב במהלך אימונים. מאמנה, גבריאלה ניקולה האיטלקי, מספר: "בעבר הנשים היו אמהות שרצות. עכשיו הן רצות בעלות ילדים".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ