טל בן עזרא
טל בן עזרא

כל מה שרצה ג'ואן קופטי מאז ומעולם זה לשחות. קופטי, יליד ירושלים, בן לאב עורך דין מנצרת ולאם מתרשיחא שהכירו באוניברסיטת תל אביב, נאלץ להתמודד בדרך עם סיטואציות לא פשוטות, אבל זה מעולם לא עצר אותו. כשרצה להיות אחד הטובים בבריכה, החליט לעזוב את הארץ כבר בגיל 16 כדי להשתדרג. הוא התעקש להשתתף במשחקי המכביה לנוער למרות שאינו יהודי. כעת, כשאיגוד השחייה עושה לדבריו ככל שביכולתו לשים לו רגליים בדרך לחלום הגדול, הוא שוב נלחם על זכויותיו.

קופטי בן ה-22, שקבע השנה את התוצאה הטובה ביותר ב-100 מ' חזה, חשב כי יצטרף למשחה השליחים ב-400 מ' מעורב באליפות אירופה, שהתחילה הבוקר. אלא שאיגוד השחייה החליט באופן תמוה לשלב במקומו את אמרי גניאל, שאמנם קבע קריטריון לאליפות ב-50 מ' חזה, אך תוצאתו במרחק הכפול אטית מזו של קופטי. בשבוע שעבר הובא המקרה בפני בית הדין העליון של איגוד השחייה, שהחליט כי שני השחיינים יצטרפו לנסיעה. מי שישחה מהר יותר 100 מ' חזה בתחרות יהיה הנציג בשליחים.

הבוקר התמודדו השניים במקצה המוקדמות של משחה ה-100 מ' חזה באליפות, ובעוד גניאל השיג תוצאה מצוינת וקבע שיא ישראלי, פסל קופטי, ויחד איתו איבד את האפשרות להגשים את חלומו הגדול בלונדון 2012.

למרות שהסאגה הסתיימה, ועוד לפני שהחלה התחרות היום, חש קופטי בטן מלאה על התנהלות האיגוד והיו"ר נועם צבי. "כולם חושבים שנפלתי קורבן לגזענות, אבל אני רוצה להאמין שזה לא הסיפור", הוא אומר, "נקלעתי לסכסוך פוליטי. צבי והמאמן שלי הקימו את הפועל ירושלים ואז רבו. צבי הפך ליו"ר האיגוד ומאז הוא עוזר להפועל ירושלים בהכל. מי ששייך לקבוצה שלנו, 'ירושלים רבתי', סובל, כי הוא כביכול אופוזיציה. היו סיפורים דומים נוספים, כך שאיני מופתע. הוא שונא את האיגוד שלנו מכל הלב".

קופטי בבריכה. "הדברים שפורסמו בשמו של השחיין ג'ואן קופטי הם דברי הסתה חמורים" צילום: אמיל סלמן

לא תמיד היתה השחייה עניין כה מסובך. את הרומן עם המים החל קופטי בגיל שלוש, בבריכה הקטנה של ימק"א בירושלים ("בהתחלה פחדתי, אבל אחר כך ממש אהבתי את זה"). בגיל 11 כבר זכה במדליה ארצית ראשונה, ב-200 מ' חזה, ומשם היה ברור לו שזה מה שהוא הולך לעשות. כשהחל לקבוע שיאים חדשים בגילאים הצעירים, החליט קופטי לנקוט בצעד אמיץ. "בגיל 16 הבנתי שאם אני רוצה להתקדם, זה לא יכול להיות בארץ", הוא מסביר, "ניסיתי להתאמן באקדמיה של המחוננים בווינגייט, אבל לא התחברתי למה שהלך שם. הנוסחה ברורה: כל שחיין שרוצה להגיע לדברים גדולים נוסע ללמוד בארה"ב".

הוא הגיע לתיכון בולס, בו למד גם שפירא בר אור. הוא זכה להתאמן עם מאמנים בכירים והגיע להישגים, בהם זכייה באליפות פלורידה ב-100 מ' חזה. בין לבין ייצג את ישראל בתחרויות שונות, כולל במכביה לנוער. "אני מייצג את המדינה מגיל 14, וזה היה נראה לי כמו הדבר הטבעי ביותר לעשות. תמיד אנשים יסתכלו על זה שאני מייצג את ישראל כעניין עם כוכבית. לא חסרים כאלה שיגידו 'למה הוא לא מייצג את פלשתין', אבל אני שלם עם עצמי".

כשסיים את התיכון עבר קופטי למכללת אירוויין בקליפורניה. "רציתי ללכת למכללה עם תכנית שחייה ברמה הגבוהה ביותר", הוא אומר. קופטי שחה שם שנה, נפצע בכתף ונותר מספר חודשים מחוץ למים. "בסוף השנה רציתי לעבור למקום אחר, כי לא ראיתי את ההתקדמות לה ייחלתי אחרי ההחלמה", הוא מספר, "היתה שם אווירה של שכונה. שחיינים היו עסוקים יותר בבילויים ובחגיגות מאשר באימונים. תמיד הייתי זקוק לסביבת עבודה רצינית". אחרי סמסטר אחד בישראל הצטרף למכללת מיזורי, שם החל לעבוד עם מאמן החזה האגדי גרג רודנבה במתקן מפואר שכולל רופאים, מסאז'יסטים ומדריכי כושר. בשנה האחרונה החליט לדחות את לימודיו על מנת להתאמן לקראת האולימפיאדה. "סוף סוף יש אווירה של קבוצה", הוא מעיד.

כאמור, לאליפות אירופה הוא יצא באווירה קצת פחות טובה. קופטי טוען כי למרות שהשיג את התוצאה הטובה ביותר, היה לו ברור שיתעוררו בעיות. "הפוליטיקה בשחייה הישראלית לא תיאמן", הוא אומר, "צבי נבחר עכשיו לקדנציה נוספת של ארבע שנים ברוב של 98%. איפה תראה דבר כזה בעולם? כולם מפחדים להצביע נגדו, חוששים שיתנקם בהם. בי הוא כבר התנקם, אז מה עוד הוא יכול לעשות?

"באיגוד טוענים כי החלטתם היתה מקצועית, אבל ברור שהיא לא היתה כזו. הם השתמשו בכל טריק קטן כדי שלא אסע. ניסו להגיד שאין סיכוי לשליחים אז חבל לשלוח את השחיין הכי מהיר, ואמרו משהו על קריטריונים של בוקר וערב. לא קיים דבר כזה, ועובדה שהשופטים האמינו לנו. המטרה שלי לא היתה לפגוע באמרי - הוא שחיין מצוין - אבל אני מהיר יותר ב-100 מ' חזה, וזה כל הסיפור. לא אוותר על החלום".

החלום, שכבר נגוז, לא עוזב את קופטי לרגע. על פיית בקבוק המים שלו הוא צייר את הטבעות האולימפיות, "כדי להזכיר לעצמי לאן אני שואף". עד שזה יקרה, השאיפה הקרובה יותר היתה לעזור לשליחים. "אני באמת מאמין שהשליחים יכולים להשיג את אחד מארבעת הזמנים הטובים ביותר", אמר לפני שפסל הבוקר. "אחרי המאמץ שכולם עשו בשבילי, איני רוצה לאכזב אף אחד. אתן את הכל. בחזוני אני אפילו קובע שיא ישראלי חדש. אני ספורטאי שרוצה להצליח, אבל גם רוצה לייצג בכבוד את המדינה ואת המגזר. אף פעם לא היה שחיין ערבי שייצג את ישראל במשחקים האולימפיים. אני רוצה להיות השחיין הזה, ולדחוף ספורטאים ערבים אחרים להתחרות. אני רוצה שיסתכלו עלי ויגידו 'גם אנחנו יכולים'".

מאיגוד השחייה נמסר בתגובה: "יממה לפני פתיחת אליפות אירופה, בנבחרת ישראל - על כל צוותה - עסוקים בדבר אחד: התמקדות בהצלחת השחיינים, סיוע הדדי, פרגון ותמיכה. ככלל, שחייני נבחרת ישראל ידועים ביכולתם להתעלות ברגעים החשובים תוך גילוי צניעות ודרך ארץ. מצער ששחיין בהופעתו הראשונה בנבחרת חורג מכל נורמה מקובלת ומזלזל בעמדת המאמן הלאומי, שסבר - ועדיין סובר - כי שחיין ללא קריטריון אישי לא צריך לצאת לאליפות אירופה הנוכחית. נבחרת ישראל ערוכה ומוכנה למשימה החשובה ביותר שלה חודשיים לפני האולימפיאדה, וראשי המשלחת לא יאפשרו לאף גורם לפגוע בהכנות".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ