אלעד זאבי
אלעד זאבי

המערכת החיסונית של ונוס וויליאמס החלה לבגוד בה כבר לפני שנים. גם כשהיתה אלופת ווימבלדון ב-2008, תואר הגראנד סלאם השביעי והאחרון שלה, וגם כשהובילה את הדרוג העולמי באמצע 2010. "הרגשתי שמשהו לא לגמרי בסדר, אבל היה קשה לשים את האצבע על מה", סיפרה לאחרונה, "הייתי הולכת לרופא ומתחילה לבכות. על פני השטח לא היתה בעיה. קמתי בבוקר, שיחקתי טניס ועסקתי בפעילויות שלי. אלא שאז זה התחיל להחמיר".

"אז", היא השנה שעברה. אחרי שפרשה בסיבוב השלישי באוסטרליה בעקבות פציעה בירך - הפעם הראשונה בקריירה בה נטשה במהלך טורניר גראנד סלאם - היא נכנסה לסחרור ממנו התקשתה לצאת. היא ביטלה את השתתפותה בטורנירים בדובאי, במיאמי, במדריד וברומא, ותוכננה לחזור לטורניר בריסל, הכנה אחרונה לפני הרולאן גארוס, אבל גם זה לא הסתייע. בפורומי טניס שונים כבר הציעו לה לפרוש מחמת מיצוי. אחרים תלו את האשם בעיסוקיה האחרים - בעיקר קו האופנה שלה, eleVen - וקראו לה "עצלנית".

וויליאמס אכן היתה חסרת אנרגיה, אבל לעצלנות לא היה קשר לכך. אחרי שדילגה גם על פאריס, הודחה בסיבוב הרביעי בווימבלדון והחמיצה את הטורנירים בטורונטו ובסינסינטי עקב "מחלה ויראלית", נחשפה התעלומה. רגע לפני המפגש מול סבין ליזיקי בסיבוב השני של אליפות ארה"ב, וויליאמס פרשה אחרי שאובחנה כחולה בתסמונת סיוגרן, מחלה בה תאי דם לבנים תוקפים את הבלוטות שמייצרות רוק ודמעות, ועלולה לגרום לתפקוד לקוי של איברים ומערכות בגוף. סימפטומים אחרים הם עייפות כרונית, חלקי גוף נפוחים ופרקים כואבים.

פציעות הן טבע שני עבור ספורטאים. הן מתרחשות, מתמודדים אתן באמצעות ניתוח, פיסיותרפיה או מנוחה וממשיכים הלאה. אצל וויליאמס, שמתמודדת עם מחלה שגורמת לכך שאינה יודעת כיצד תרגיש מחר בבוקר, נוסף אלמנט פסיכולוגי מאיים של אי ודאות. "כבר היו לי בקריירה פציעות שגרמו לי להיעדר תקופות ארוכות מהמגרש, אבל ההבדל הוא שאז הייתי יותר בשליטה", הסבירה לאחרונה, "כאן מדובר בסיפור אחר לגמרי. איני יודעת אם אי פעם אשוב להרגיש נורמלית, אבל אין ספק שהרבה יותר טוב לדעת סוף סוף מה לא היה בסדר אתי כדי שאוכל להתחיל להסתגל למצב".

ונוס וויליאמס מנצחת אתמול. "אין לי בעיה שאנשים יקראו לזה קאמבק"צילום: אי-אף-פי

מחלתה לא צפויה להיעלם, אבל בתסמיניה ניתן לשלוט. לטענתה, בחצי השנה האחרונה הצליחו רופאיה להגיע למינון המדויק של תרופות להן זקוק גופה. קרדיט על השיפור בהרגשתה הכללית היא נותנת גם למהפך הקולינרי שעברה, אחרי שבהמלצת אחותה סרינה הפכה לצמחונית. "תמיד הייתי מהאנשים שאוכלים קודם את הסטייק ואחר כך את הסלט", הודתה, "אבל הרגשתי שעלי לעשות הכל כדי להרגיש טוב ולחזור למגרש".

איש לא היה מאשים אותה אם היתה בוחרת להיפרד ממנו. המחלה, בתוספת גילה (32 בחודש הבא) ועייפות החומר הטבעית של שחקני טניס בשלב הזה של הקריירה, הם תירוצים מספיק טובים כדי לתלות את המחבט. במיוחד אם לוקחים בחשבון שעשתה כמעט הכל במשחק: שבעה תארי גראנד סלאם ביחידות, 21 סך הכל, שלוש מדליות זהב אולימפיות, למעלה מ-28 מיליון דולר רווחים מפרסים בקריירה (השנייה בכל הזמנים). היא גם האישה השחורה הראשונה שדורגה ראשונה בעולם.

לכאורה אין לה עוד לאן לשאוף, אלא שוונוס שונה מאוד מאחותה הקטנה בסעיף אחד חשוב. "אני אוהבת את המשחק", הסבירה את התעקשותה לחזור לטניס, "המחבט מרגיש נכון ביד שלי. הוא תמיד הרגיש כך. עדיין יש דברים שאני רוצה להשיג בטניס, בין אם זה לשוב לצמרת הדרוג או להופיע בלונדון באולימפיאדה רביעית".

זו הסיבה שאחרי 18 החודשים הגרועים בקריירה שלה מבחינה מקצועית, במהלכם שיחקה רק 12 משחקים וסיימה שנה מחוץ למאייה הראשונה לראשונה מאז 1996, ונוס וויליאמס היתה כה נחושה לחזור. "הדאגה היחידה שלי היתה בנוגע לבריאותי", הסבירה, "לרגע לא הייתי מודאגת מהדרוג או מיכולתי לחבוט בכדור".

היא עדיין מסוגלת לשחק ברמה גבוהה, אך כעת נותר לראות כיצד תתמודד עם טורניר ארוך ולו"ז שוחק. את הרולאן גארוס, אליו הגיעה מהמקום ה-52, פתחה אתמול עם ניצחון על פאולה אורמאצ'אה בסיבוב הראשון 4-6, 6-1, 6-3. "אין לי בעיה שאנשים יקראו לזה קאמבק", אמרה וויליאמס לאחרונה, "השגתי יותר משחשבתי שאהיה מסוגלת. כעת אני מקווה להשיג יותר".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ