ג'ירו ד'איטליה

גם ריידר הז'דל הופתע מזכייתו

הרוכב הקנדי, לא חשב שיתחרה במירוצי כביש. אך הנחישות, שאפיינה אותו במשך כל הקריירה שלו הביאה לו זכייה בטור וגאווה למדינתו

אמיר ענבר
אמיר ענבר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אמיר ענבר
אמיר ענבר

קריירה במירוצי כביש לא עמדה בראש מעייניו של ריידר הז'דל ב-2004, כשהצטרף
לקבוצת יו.אס. פוסטל של לאנס ארמסטרונג. עבור סגן אלוף העולם באופני הרים עד גיל
23, היתה זו בסך הכל דרך נוספת להתכונן לתחרות הזו במשחקים האולימפיים באתונה.
ההכנה עברה בשלום, האולימפיאדה לא. תקר בצמיג גרם לו להתנגש בסלע. בשנה הבאה, החליט להתרכז ברכיבת כביש. "מאז", הוא אומר, "לא הבטתי לאחור". אלא שהתרסקויות יכולות לקרות בכל תחום באופניים. במאי 2005, חמישה ימים בלבד לתוך הופעתו הראשונה בגראנד טור, הג'ירו ד'איטליה, נפצע הז'דל אחרי שירד מהכביש. בעוד עמיתו לקבוצה, פאולו סאבולדלי, דוהר כל הדרך לניצחון במירוץ, החזיק הז'דל מעמד עד סוף השבוע השני. "זו היתה טעימה קשה ולא נעימה", סיפר, "כל מה שידעתי הוא שאני רוצה לחזור ולנסות שוב".

הנחישות השתלמה, כפי שגילה שלשום. חמישה ק"מ לתום הקטע האחרון בג'ירו, מירוץ נגד השעון, קיבל הז'דל את המסר: אתה המוביל הווירטואלי. הוא זינק בפיגור של 31 שניות מהמוליך, חואקין רודריגס, אבל כצפוי היה מהיר ממנו ברחובות מילאנו. "בשלב הזה, ידעתי שהעניין הוא לא לקחת סיכונים", סיפר. זמן קצר אחר כך זה היה רשמי: הפיגור הפך לניצחון בפער של 16 שניות - הצמוד בג'ירו מאז 1974. בגיל 31, הפך הז'דל לאלוף הגראנד טור הראשון בהיסטוריה של קנדה.

הז'דל. הופתע ששמו הוזכר בין המועמדים לזכייה בטורצילום: אי–פי

לכתבות ועדכונים נוספים הצטרפו לדף הפיסבוק של ספורט הארץ

בין הנוכחים על קו הסיום היו אביו לאונרד ושיימוס מגראת', חבר ותיק של הז'דל שיכול לספק הצצה לאופיו. הוא מספר כיצד ביום מושלג אחד בבריטיש קולומביה, כשלא היו יכולים להתאמן שש שעות כרגיל, קנו מגלשי סנובורד מפלסטיק וטיפסו על הר כדי לגלוש ממנו. "ריידר", הוא אומר, "מוכן לעשות מה שצריך כדי להתאמן, להשתפר, לנצח. מה שעשה באיטליה לא מפתיע. הוא היה פנומנלי מהיום הראשון שעלה על אופניים". באופני הרים הוא היה הצלחה מהמירוץ הראשון באמצע שנות התשעים, כשהחל שתי דקות אחרי כולם, התחרה בג'ינס וסיים שני. הדרך באופני כביש תמיד מפותלת יותר. למרות שכבר זכה בקטע בוואלטה א'אספניה ודורג שישי בטור לפני שנתיים, לא רבים ראו בו מועמד לניצחון בתחילת הג'ירו השנה, אליו הגיע כמוביל של קבוצת גרמין-בראקודה.

הז'דל. עדיין לא הבטיח את השתתפותו בלונדון 2012צילום: אי–פי

זה היה צעד שהפתיע את הז'דל, שציפה להתרכז בטור. במקום זאת, שמע בנובמבר כי הוא מסומן למאבק על מקום בין חמשת הראשונים אחרי שנים בהן התרכזה גרמין - שלדברי בעליה ג'ונתן ואוטרס אינה מחזיקה אפילו באחד מעשרת התקציבים הגבוהים בענף - בקטעים בודדים. לוח התחרויות שלו הותאם לכך והוא נכנס לקצב מאוחר מהרגיל, אחרי חתונתו בדצמבר וירח הדבש. "העוצמה הגדולה ביותר של ריידר טמונה ביכולתו לחפור עמוק כשאין תקווה. הוא גם קצת עקשן, מה שיכול להיות מתסכל לעתים", אומר ואוטרס. אלן פייפר, המנהל המקצועי, סיפר במהלך המירוץ: "הביטחון שהפגינו בו הרוכבים האחרים בקבוצה בנה את הביטחון שלו".

כל אלה התחברו להישג מצוין. פעמיים השתלט על החולצה הוורודה, פעמיים איבד אותה
לרודריגס. ההכרעה, מבחינת הספרדי, נפלה כבר בהרים. רודריגס ורוכבים אחרים פשוט לא הצליחו לברוח להז'דל, שניצל את קיבולת החמצן הגדולה שלו והכין את הקרקע לקטע
במילאנו. "להיות מסוגל להתמודד איתם זה שיא הקריירה שלי" אמר, "מי היה חושב שזה
יהיה כה קרוב אחרי שלושה שבועות? היה עלי לתקוף כל מטר במסלול. עתה אנשים בקנדה יידעו שיש מירוץ נוסף מלבד הטור דה פראנס". זהו סיפור עצום עבור קנדה, אומת אופניים מתפתחת שבחרה בהז'דל - נצר למהגרים מנורווגיה במאה ה19- לרוכב העשור שלה ב-2009. ראש הממשלה וראש עיריית ויקטוריה, בה הוא מתגורר, פרסמו ברכות. בבית קפה בוונקובר התרכזו אוהדים בימים האחרונים כדי לצפות בג'ירו. "לקנדים יש ספקות עצמיים ולראות מישהו מתמודד ברמה הזו דוחף אותנו באופן קולקטיבי", אמר הרוכב דן גרונרוס, "זה בוודאי יפתח את הענף".

דבר אחד לא עשתה ההצלחה בג'ירו: להבטיח לו מקום באולימפיאדה. לקנדה יש רק כרטיס אחד, ועליה לבחור רוכב שיתמודד הן במירוץ הכביש - שצפוי להתאים לספרינטרים, דבר שהוא לא - והן במירוץ נגד השעון. כשמולו מתמודדים רוכבים כמו מייקל בארי וסוויין טאפט, שעדיף ממנו נגד השעון, כלל לא בטוח שהקנדי הבכיר ייבחר. בינתיים זה עוד רחוק ממנו. כך גם הטור דה פראנס, אליו יגיע - אם בכלל - כמסייע לכריסטיאן ונדה ולדה, חברו לחדר, שהתרשם מהשלווה שהפגין לאורך המירוץ. "אני בכושר של חיי, נראה לאן הולכים מכאן", אמר הז'דל, "יש רגעים קשים בהם אתה סובל ומעדיף להיות במקום אחר, אך התמורה נובעת מהתמדה. מאז שלבשתי את החולצה הוורודה בפעם הראשונה האמנתי שיש לי סיכוי. זה ישקע ברגע שאתחיל לראות את שמי בין הזוכים האחרים". 

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ