רולאן גארוס

לגופו של עניין

מאמני פיסיות, יותר אימוני כושר מאשר חבטות, גילויים במדע ובטכנולוגיה - הכל הולך בניסיון ליצור את הטניסאי עם הגוף המושלם

כריסטופר קלארי, ניו יורק טיימס
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
כריסטופר קלארי, ניו יורק טיימס

כמעט ארבעה חודשים מאז גמר אליפות אוסטרליה, הזיכרון של המיני-סדרה המתישה הזו נותר חי וברור. עבור נובאק ג'וקוביץ' ורפאל נדאל כמובן, אבל גם עבור רבים שצפו בתדהמה באגרופים מונפים הרבה אחרי חצות במלבורן, במשך 5:53 שעות. "ישבתי שם ואמרתי לעצמי 'אין לי מושג איך הם עושים זאת'. מה שעשו בשלבים מאוחרים במשחק היה בלתי נתפש", אומר דאג ספרין, מאמן כושר ותיק שעובד עם אנדי רודיק.

ג'וקוביץ', שנזקק לכמעט חמש שעות כדי לגבור על אנדי מארי בחצי הגמר, הפגין סימנים של שבירה, אך איש לא נכנע, לפחות עד לטקס הענקת הגביעים, שם קיבלו השניים אישור לעקוף את הפרוטוקול ולשבת במקום לעמוד. ועדיין, הגמר במלבורן היה רק הביטוי האחרון והמשמעותי ביותר בטרנד לפיו כושר גופני תופס חשיבות רבה מאי פעם בסבב הגברים. השאלה שעולה כעת היא מה הקיצוניות שתידרש מהשחקנים המובילים על החימר האדום והשוחק ברולאן גארוס. "זה הולך להיות טורניר גדול", ניבא איוון ליוביצ'יץ' הקרואטי, שפרש לאחרונה, "מדובר בחימר. כמה קצרים כבר יהיו המשחקים?".

זה לא מקרי שרוג'ר פדרר, ג'ו וילפריד-צונגה ואנדי מארי הסתובבו תקופות ארוכות ללא מאמנים, אבל מעולם לא ויתרו על מאמני כושר. זה לא מקרי שהחבר הוותיק ביותר בפמליה של פדרר הוא מאמן הכושר פייר פגניני, שעזר לו עוד באמצע שנות ה-90'. כשג'וקוביץ' חגג ביולי את זכייתו בווימבלדון, מול קהל ענק בבלגרד, שני מאמני הפיסיות שלו היו אתו על הבמה. בדיוק כפי שהיו אתו במסעותיו בסבב, מכווננים את גופו, מעסים ומותחים אותו שוב ושוב, על מנת שיישאר אלסטי ורענן ויימנע מפציעות.

נדאל. הכוכבים בונים מערכת תמיכה שאחרים לא מסוגליםצילום: רויטרס

"לשחקנים הבכירים יש קבוצות גדולות מאוד של אנשים שעובדים אתם", מנתח ג'ים קורייר, שנחשב בימיו כטניסאי לאחד מבעלי הכושר הגופני הטוב ביותר, "כעת הם הפכו מאוד מדעיים בכל הקשור לגופם. הם לקחו את המדע לרמה הבאה, וזה מעניין. הם השתפרו מאוד בכל הקשור לזמן התאוששות".

הגמר באוסטרליה הדגים את רמת האינטנסיביות הנדרשת. טניס, גם בגלל הציוד החדיש, הפך עוצמתי מאי פעם. סגנון המשחק הדומה והתנאים האטיים יחסית מעודדים חילופי חבטות ארוכים יותר.

"השאלה הפשוטה כשאתה משחק מול הגדולים היא 'כיצד אכריע את הנקודה הזו?'", אומר פול אנאקון, ממאמניו של פדרר, "אין הרבה שחקנים שיודעים לעשות זאת מול יריבים כמו רפא או מארי. הם מתגוננים נפלא וזה קשה מאוד. יש שחקנים שמסוגלים לכך במשך כמה נקודות, אבל זה קשה מאוד במשחק שלם, בטח כשמדובר בטוב מחמש מערכות. בגלל זה רואים פחות הפתעות בגראנד סלאמים. הבכירים פשוט טובים מדי מבחינה אתלטית".

קשה לדלות פרטים לגבי האופן בו הופכים הבכירים לכאלה. חלק גדול מהעבודה הבסיסית מתרחש הרחק מהטורנירים, ולשחקנים יש תמריצים ואמצעים לשמור על חשאיות. "אם יש לך יתרון, אינך רוצה לחשוף אותו", מסביר קורייר. הכוכבים, שמרוויחים עשרות מיליוני דולרים בשנה, יכולים לבנות מערכת תמיכה מלאה שאחרים לא מסוגלים לתחזק. "המון שחקנים היו מתים לעשות זאת, אבל זה פשוט לא הגיוני", אומר ליוביצ'יץ', "מדורג 25 או 30 בעולם לא יכול להרשות לעצמו לנסוע עם שלושה אנשים נוספים באופן קבוע".

שחקנים שמדורגים נמוך יחסית חולקים לעתים מאמנים וחוסכים בעלויות, אבל היתרונות של צוות שמטפל בך מסביב לשעון ברורים.

איך ייגמר הרולאן גארוס? דברו על זה בדף הפייסבוק של "ספורט הארץ"

ג'וקוביץ'. עושה שימוש בקפסולה שמשפרת את יכולת ספיגת החמצןצילום: רויטרס

עוד ברור ששחקנים עובדים יותר ויותר על כושר גופני ומניעת פציעות, לעתים על חשבון חבטות בכדורים. ליוביצ'יץ', שפרש באפריל בגיל 33, סיפר כי שיחק פחות משעתיים ביום בשנותיו האחרונות בסבב ובילה כמעט שש שעות יומיות באימונים שונים מחוץ למגרש. נדאל - רק בן 25, אבל כבר בשנתו ה-12 כמקצוען - הודה כי קיצץ משמעותית בזמן שהוא מבלה במגרש. "בגיל 14 או 15 התאמנתי לעתים שש שעות ביום. כעת זה שונה. כשהייתי בן 19 ולא שיחקתי שבועיים, הרגשתי שיצאתי מקצב. זה בגלל שהטכניקה שלך לא נהדרת. כיום, אני יכול לא לשחק שבועיים ולהרגיש טוב כשאני חוזר".

תקשורת היא קריטית. פגניני טוען כי פדרר מסוגל להריח פציעה פוטנציאלית עוד לפני שהוא סובל מכאבים. "נובאק רגיש מאוד, מסוגל לתת לך פידבק מדהים", מעיד גבהרד פיל-גריץ', ממאמני הפיסיות שלו, "אם יש משהו בגופו שאינו מושלם, הוא מיד אומר 'זה קרה במשחק הזה'. אנחנו חייבים להסתגל. הוא כמו מכונית פורמולה 1".

הם גם עושים ניסויים. ג'וקוביץ' קיצץ בצריכת גלוטן כדי להילחם באלרגיות ועשה שימוש מזדמן במכשיר חדשני בשם "CVAC", קפסולה שמשפרת את יכולת ספיגת החמצן ומסייעת לכאורה להחלים מפציעות. נדאל נעזר בתרפיית פלסמה עשירה בטסיות דם כדי להתגבר על כאבי ברכיים.

החיפוש אחר יתרון מעלה צל של דרכי קיצור נוספות: סמים. איש מהשחקנים הבכירים לא הואשם, אך שוב עולה השאלה: כיצד הם מתמודדים עם האתגרים הפיסיים?

לפי פגניני וספרין, ההתקדמות נובעת מאופטימיזציה ותשומת לב לפרטים. טניסאים יותר סיסטמטים כשזה מגיע להתאוששות: קירור הגוף, תזונה נכונה, צריכת נוזלים, עיסוי ואמבטיית קרח. גם האימונים מחוץ למגרש הפכו ספציפיים יותר עבור טניס וכוללים תרגילים שמדגישים התפרצויות כוח קצרות, כפי שנדרש במשחק. ניווט הלו"ז בין האימונים לטורנירים נעשה בתיאום מלא עם מומחי הכושר.

"בגראנד סלאמים כיום, השאלה היא 'כיצד יתפקד גופי בשעה החמישית?'", מסכם רוג'ר ראשיד, שאימן את לייטון יואיט וגאל מונפיס, "אם אתה חושב שזה יהיה קרב רציני ולא תוכל לעמוד בעומס, כדאי שתעשה משהו בקשר לכך".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ