פורמולה 1

להצלחה אבות רבים

לראשונה בתולדות פורמולה 1, שישה נהגים שונים ניצחו בששת מירוצי הפתיחה. חלומו של כל ענף? לא כולם חושבים כך

אמיר ענבר
אמיר ענבר
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אמיר ענבר
אמיר ענבר

אז מי יזכה בגראנד פרי הקנדי ביום ראשון? סבסטיאן פטל, מארק וובר, פרננדו אלונסו, ג'נסון באטן, ניקו רוזברג, פסטור מלדונאדו? כולם כבר הראו השנה יכולת לנצח. מה לגבי סרחיו פרס או רומן גרוז'אן, שעלו לפודיום? ואם מלדונאדו יכול, מה לגבי שותפו בוויליאמס, ברונו סנה? ועוד לא דיברנו על שלושה אלופי עולם, לואיס המילטון, מיכאל שומאכר וקימי רייקונן. כך הגענו כבר לחצי מהנהגים בפורמולה 1, ותשובה אין. זה בסדר, גם לאיש בסבב אין מושג.

"לפני כמה שנים אנשים אמרו שמירוצים הפכו לתהלוכות ניצחון צפויות", אמר מרטין וויטמארש, ראש קבוצת מקלארן, ל"אוטוספורט", "ובכן, בהחלט אין לנו עונה צפויה. אתה רוצה להגיע לכל מירוץ מבלי לדעת מי ינצח, לעבור את סוף השבוע מבלי לדעת מה יקרה בכל מקצה. זה ספורט מרתק כרגע".

מדובר בממדים היסטוריים. שלוש פעמים הסתיימו חמשת המירוצים הראשונים עם מנצחים שונים, לאחרונה ב-1983. מעולם לא קרה ששישה נהגים ניצחו בששת מירוצי הפתיחה, עד העונה. אחרי שנתיים ללא מנצחים חדשים, עשו זאת השנה רוזברג ומלדונאדו, שהעניק לוויליאמס זכייה ראשונה מאז 2004. פרס הביא לסאובר הישג שיא כשסיים שני במלזיה. עונה מטורפת, ולא רק בגלל המנצחים אלא גם בגלל מה שקורה מאחוריהם. "אתה לא יודע אם תנצח או תסיים מחוץ לעשירייה הראשונה", הודה אלונסו.

גם בסבב לאיש אין מושג מי ינצח ביום ראשון הקרובצילום: רויטרס

מי יזכה במירוץ ביום א'? שתפו אותנו בדף הפייסבוק של ספורט הארץ

לכאורה, זהו חלום של כל ענף. בוודאי אחרי הדומיננטיות של פטל בשנה שעברה. אלא שאנשי פורמולה 1 רגילים להתלונן. פעם דיברו על מיעוט עקיפות. כשמערכת DRS הובילה ליותר עקיפות, טענו שהפכה אותן לקלות מדי. כששומאכר שלט בענף, דנו בהגבלתו דרך הוספת משקל למכוניות המובילות או הזנקתן אחרונות. וכעת, כשהכל פתוח ואפשרי? הם שוב מתלוננים.

"זה מעניין עבור האוהדים, אבל ייתכן שיימאס להם לראות כל כך הרבה מנצחים שונים", טוען וובר, "טוב שיש גם יריבויות קבועות, אנשים שנאבקים על האליפות". אלוף העבר ניקי לאודה התבטא באופן דומה: "זה היה מעניין בהתחלה, אבל אם זה יימשך נאבד צופים ועניין כי הציבור ברובו רוצה לראות את אלופי העולם מנצחים. אנו זקוקים למספר מירוצים עם מנצחים מוכרים, ואז הטירוף יכול להתחיל מחדש".

בינתיים, הוא כאן ובאופן בולט. עונה ממוצעת ב-20 השנים האחרונות הסתיימה כשחמישה נהגים מנצחים במירוץ אחד לפחות. בקצב הנוכחי אפילו השיא מ-1982 - 11 מנצחים - בסכנה. "ראינו כבר שזו טעות להמעיט בערך של מישהו", מודה המילטון. באטן אומר בהשתאות: "מלדונאדו סיים ארבעה מירוצים כמעט ללא נקודות, ואז ניצח בספרד. זה די מסכם את המצב. כולם נלהבים לראות מנצחים שונים, אבל תגיע העת שהאוהדים ישאלו, 'אז כל אחד יכול לנצח במירוץ?'".

וובר. "זה מעניין עבור האוהדים אך ייתכן שימאס להם לראות כל כך הרבה מנצחים שונים"צילום: רויטרס

המציאות בספורט המוטורי היא שכל נהג ורוכב מסוגל לנצח עם ציוד הולם. ההפרש שהיה בדרוג ב-2011 בין, למשל, פטל למלדונאדו לא באמת ייצג את הפער המקצועי ביניהם, בדיוק כמו שההתקרבות עתה לא מסמלת תנודה משמעותית ביכולתם. בהתחשב בשמות שפטל מעניק למכוניתו - השנה היא קרויה "אבי" - נסכם זאת כך: חפשו את האישה.

אם לדייק, חפשו את הצמיגים. כבר בשנה שעברה, עם הפכת חברת פירלי לספקית הצמיגים של הסבב, נשמעו מלמולים על נטייתם להישחק במהרה. התרכובות השנה מקשות עוד יותר ומוסיפות אלמנט הפכפך לשיקולים של כולם. הצמיגים נשחקים במהרה והקבוצות מסתבכות בניסיון למצוא בכל מסלול מחדש את התנאים והטמפרטורה בהם מגיעה כל תרכובת לשיא ביצועיה. שלא לדבר על מה שקורה אחריו. תשאלו את רייקונן, שבסין הידרדר בתוך הקפות ספורות מהמקום השני ל-14. אפילו נהג כמו באטן, שידוע כמי ששומר על צמיגיו, מתקשה ומודה: "כולנו חוששים שמישהו יגלה את הסוד וינצח בכל דבר. אלא אם יהיו אלה אנחנו". "סוג של לוטו", מגדיר זאת דיטר מאטשיץ', בעלי רד בול.

אם בעבר דמו מירוצים לספרינט מתמשך, עתה מדובר יותר במבחן סיבולת - גם בגלל ביטול עצירות התדלוק ב-2010, שהוביל למכוניות כבדות יותר. נהגים נמנעים בחלק גדול מהמירוץ ממיצוי יכולת רכבם, שומרים על הצמיג, מחפשים את הנקודה בה ניתן למקסם את ביצועיו, "וכשאתה מגיע לחלון ההזדמנויות עליך לייצר את ההקפות הכי מהירות שאפשר", אומר וובר. שומאכר מתאר זאת אחרת: "זה כאילו שאנו נוהגים על ביצים ונמנעים מלהפעיל לחץ. כולנו צריכים לנהוג מתחת ליכולתם של הנהג והמכונית כדי לשמור על הצמיגים. זה לא מה שמירוץ אמור להיות".

ראשי הסבב חושבים אחרת. התרכובות הפכו מסובכות יותר לפי בקשתם, אומרים בפירלי. לדברי החברה, הקבוצות דווקא מבינות את הצמיגים. הבעיה היא בשילוב בינם לבין המכוניות, שעברו שינויים אווירודינמיים משמעותיים בשנים האחרונות. כולם מחפשים אחיזת כביש, מעטים מוצאים אותה. "איננו רוצים להיות האלמנט הבולט בפורמולה 1", אמר פול המברי, מנהל בפירלי, "עם הזמן המכונאים יבינו מה הם עושים והעניינים יירגעו".

אבל האם אנו רוצים בכך? לאורך השנים חזינו בעונות צמודות, כששלושה וארבעה מתמודדים על התואר, אך גם באליפויות שנסגרו מעשית בתוך מספר מירוצים. עתה דרוג הנהגים רותח, כשרק 31 נקודות מפרידות בין המוליך אלונסו לבאטן, שמדורג שביעי. המילטון, שדווקא טרם ניצח, מרוצה: "זה מצב מהנה, בדיוק מה שאנחנו רוצים. אתה לא יודע מה מקומך".

למרות התלונות, נדמה שהרוב בצד של הבריטי. עונה פתוחה עדיפה ממירוץ של סוס אחד, והצמיגים? הם מהווים בעיה זהה לכולם. תתמודדו. "אין לנו תשובה ברורה", מודה פטל, "כנראה שלאנשים מבחוץ קשה להבין למה הנהג החביב עליהם מנצח במירוץ, ובמירוץ הבא הוא באמצע או בשום מקום. אבל לאורך 20 מירוצים, אי אפשר יהיה לומר שהאלוף השנה הוא בר מזל".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ