הדבר הגדול הבא?

הילד שמשגע את עולם הגולף

בו הוסלר בן ה-17 מפגין יכולת נהדרת באליפות ארה"ב הפתוחה בגולף ומאיים להשאיר מאחור שמות גדולים. טייגר וודס, ראה הוזהרת

ביל פנינגטון, ניו יורק טיימס
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ביל פנינגטון, ניו יורק טיימס

לפני פתיחת אליפות ארה"ב הפתוחה ה-112 בגולף בסוף השבוע שעבר, בו הוסלר הצהיר כי יש לו מטרה ברורה - להגיע לתחרות כחובבן הבכיר בה. היה מדובר בשאיפה ריאלית עבורו. אחרי הכל, הוסלר כבר שיחק באליפות בשנה שעברה, כשהיה בן 16.

אתמול (שבת), בסיום הסיבוב השלישי, כשהוא ניצב במקום השמיני ומקדים את טייגר וודס במכה אחת, הוסלר השלים את משימתו - ובגדול. "אני עדיין רוצה להיות החובבן הבכיר ביותר, אבל אני גם רוצה לזכות בטורניר", אמר, "אני בהחלט מוכן להיאבק כדי לנצח".

הוסלר. מתנהל מול התקשורת כמו שחקן ותיקצילום: רויטרס

לכתבות ועדכונים נוספים הצטרפו לדף הפייסבוק של ספורט הארץ

עשר דקות קודם לכן, כשצעד לעבר הגומה ה-18, הקהל הריע לו וקרא בשמו. אחדים צעקו לעברו "הוסלר", אחרים שרו "בו, בו" בקצב אטי, עד שהנער בן ה-17 חבט בכדורו האחרון לאותו יום. כאשר ההמולה שככה, אישה אחת קראה לעברו: "קח אותי לנשף סיום התיכון, בו". אם הוסלר, תלמיד בתיכון סנטה מרגריטה בדרום קליפורניה, שמע אותה, הוא לא הראה זאת.

הוא דווקא כן הראה יכולות נהדרות בשבת. כשהתראיין לרשתות הארציות, נשאל האם הוא מאמין שביכולתו לזכות באליפות. "בהחלט", אמר הוסלר וחייך, חושף בכך את הפלטה על שיניו, "אין בכך ספק בלבי. אני פשוט צריך לצאת למסלול ולעשות את הדברים הנכונים מבחינה מנטלית ופיסית, אך זה בהחלט בר השגה מבחינתי".

אימו של הוסלר, איימי באלץ, עמדה בצד החדר וצפתה בבנה מנווט בין סבך שאלות העיתונאים, מתנהג כאילו כבר שנים הוא מתנהל מול התקשרות. כשנשאלה לגבי תחושותיה בזמן שבנה משחק, ענתה באלץ: "אני פקעת עצבים, אך כשאני רואה אותו מחייך לקהל זה מרגיע אותי, בגלל שאני יודעת שהוא נהנה". היא לא ציפתה לכאלו תוצאות טובות מבנה, אך הוסיפה בטון אימהי: "איני מופתעת כלל".

הוסלר (מימין). "הוא לא מתנהג כמו בני גילו"צילום: רויטרס

ביל שלנברג הוא נושא הכלים של בו. שלנברג הוא חבר של הוריו של הוסלר, שהתגרשו כשהיה בן שלוש. הוא גם סנדקו של בו, ואף נכח בחדר הלידה בלידתו ב-1995. אחרי הגומה האחרונה בשבת, שלנברג אמר שהפעם היחידה שבן סנדקותו התנהג בהתאם לגילו היתה כשהתקרבו לגומה ה-18 ושמעו את הקהל קורא בשמו של בו.

"אמרתי 'כמה טוב זה מרגיש?', והוא הסכים", גילה שלנברג, "עבור נער בן 17, לא יכול להיות טוב מזה". גם שלנברג מתעקש כי לא הופתע. "לפני שהגענו, שאלו אותי אם הוא אכן יכול להיכנס לתחרות", הוא אומר, "לא רציתי לנחס אותו ולומר שהוא יכול לעשות יותר מכך, אז רק אמרתי 'הוא הגיע כדי להתחרות'. וזה בדיוק מה שהוא עושה".

כיצד מתמודד עם כל זה תלמיד תיכון, שאמנם מחזיק ברזומה איכותי עבור שחקן גולף צעיר, אך לא כזה שהדהים את הפרשנים לפני הטורניר? "הוא מושלם כדי להתמודד עם מה שנוצר כעת סביבו, מאחר שהוא אף פעם לא מתלהב יתר על המידה", אומר אביו של בו, "אפילו כשהיה ילד קטן, כך הוא התנהל". שלנברג מוסיף: "אני מתלוצץ אתו כל הזמן כשאני אומר לו: 'היי, זה לא סיפור גדול. אנחנו רק משחקים קצת גולף'".

הוסלר עצמו מסכים עם אביו וסנדקו. "אני יודע שזו אליפות ארה"ב הפתוחה ושאני אמור להיות לחוץ, אבל אני לא", הוא אומר ומחייך, "שמתי את עצמי בהלך רוח תחרותי. עשיתי את זה בעבר והצלחתי בכך. נכון שזה לא היה אליפות ארה"ב הפתוחה, אבל אם אני מצליח לחשוב על כל מכה בזמנה, זה לא מרגיש כמו אליפות ארה"ב. זה רק גולף".

כשצעד לעבר חדרי ההלבשה, הוסלר נשאל מה הוא צריך לעשות כדי לנצח את התחרות. "להצליח במכה הראשונה", ענה, "זה הכי רחוק שאני מסוגל לחשוב".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ