ווימבלדון

קלייסטרס שמחה ולא מתחרטת על כלום

אחרי שהתגברה על הפציעות מגיעה הטניסאית הבלגית בפעם האחרונה לדשא האנגלי, ומקווה להיפרד בסטייל מהטורניר בו מעולם לא זכתה

בן שפיגל, לונדון
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
בן שפיגל, לונדון

"לא, לא, לא", אמרה קים קלייסטרס. הפעם אין ספק. לא שמץ, לא צל של ספק. בתום משחקה האחרון, בין אם זה יהיה בסיבוב השני, ובין אם ב-7 ביולי - אפשרות לא סבירה שתשחק בגמר הנשים - וכמובן בכל שלב ביניהם, קלייסטרס תאמר שלום לווימבלדון, הטורניר שהעניק לה שלל זיכרונות נעימים ואף לא אליפות אחת. בינתיים, היא גברה על ילנה יאנקוביץ' בסיבוב הראשון.

"אני מבוגרת מדי", אמרה קלייסטרס, שמלאו לה 29 לפני שבועיים. "מבוגרת מדי לשחק
בצורה הפיזית שאני רוצה. הכנסתי את הגוף שלי למספיק לחץ". היא סבלה מפציעות בכתפה ובפרק כף היד, נקעים בקרסול, וכעת היא סובלת מהתפרצות חוזרת של מתיחה בשרירי הבטן, שנמשכה 10 חודשים, ושאילצה אותה לפרוש מחצי הגמר בטורניר יוניצ"ף הפתוחה ביום שישי. מכלול המיחושים כבר כפה על קייסטרס לפרוש בעבר, במאי 2007, וזמן קצר לאחר שובה מהפסקת פעילות בת 27 חודשים, זכתה באליפות ארה"ב הפתוחה, כשהיא עולה מבין השחקנים הלא מדורגים. גם כאן היא במעמד זה.

זה מראה מבלבל, לראות את שמה של קלייסטרס על הדף השיבוץ בלי ששמה יופיע באותיות מודגשות ולצדו דירוגה. אבל אלה חייה כיום, רק ארבעה משחקים נזקפים לזכותה מאז מארס, מה שמאיץ את צלילתה בדירוג למקום ה-47. קלייסטרס הייתה מעדיפה, כמובן, מיקום גבוה יותר בדירוג, אבל היא לא רוצה לשנות את סגנון המשחק שלה ולהאריך קריירה לצדן של האחיות וויליאמס וז'וסטין הנין, בפנתאון של השחקניות המצטיינות של העידן הזה.

"התנועה החזקה והחבטות רבות העוצמה באות לי בטבעיות והן החזיקו אותי בצמרת של טניס הנשים. אז אני צריכה להיות אסירת תודה על כך. אבל כן, טבעי לגמרי שזה לא יימשך 20 שנה", אמרה. בשל בואה באיחור מהולנד, שבה הקיים טורניר יוניצ"ף, נדחתה מסיבת העיתונאים שלה ליום ראשון, והחדר שבו נערכה היה מלא מפה לפה, יותר מהופעה של ספרינגסטין בניו ג'רזי.

קים קלייסטרס חוגגת את הניצחון על יאנקוביץ' בסיבוב הראשון בווימבלדון, אתמולצילום: רויטרס

קלייסטרס נחשבת לאחת הנשים האהודות ביותר בסבב ותמיד ראתה את הדברים בפרספקטיבה. מריה שראפובה מתארת אותה כ"אחת השחקניות המצקועניות הטובות ביותר", והיא זוכה להכרה בשל הרוח הספורטיבית שלה ואופיה הנוח. קלייסטרס שלמה לגמרי עם החלטתה, כמו גם עם אורח חייה מחוץ למגרש, הכוללים בעל, בת בת 4 ושמה יאדה, וכפי שרמזה במסיבת העיתונאים, הבטחה לעוד ילדים בעתיד.

"מבחינה זו אני עדיין צעירה. אולי לא לטניס, אבל לזה, בהחלט כן", הוסיפה בחיוך. כל טורניר גראנד סלאם מעורר תחושות עזות ומיוחדות אצל קלייסטרס, שזכתה שלוש פעמים באליפות ארה"ב הפתוחה ופעם אחת באליפות אוסטרליה. אולם ווימבלדון מעורר זיכרונות על אביה, לאו, שניהל את הקריירה שלה עד מותו מסרטן הריאות בינואר 2009.אביה שיחק כדורגל בנבחרת בלגיה, ונהנה מאוד לראות את בתו מתרוצצת על הדשא. ביום ראשון היא חייכה כשנזכרה בטורניר נוער כאן שנפסק בגלל הגשם. "במשך שלושה ימים אבא שלי ישב על ספסל בצד באחד המגרשים הקטנים וחיכה שאולי במקרה יתחדש המשחק שלי".

לא היה ספק בכלל שקלייסטרס תתעקש ותמשיך לשחק לאחר פרישתה מטורניר יוניצ"ף. זה נעשה רק מתוך זהירות, היא אומרת, ויתור מתוך רצון להגיע לרמת הכשירות הדרושה למי שמשתתף בטורניר ווימבלדון. "אף אחד לא יודע אם אהיה בכושר הגופני הדרוש במשך השבועיים", אומרת קלייסטרס, "אבל כפי שאמרתי, הימים האחרונים האלה הם מבחינתי מתנה. נחתי, קיבלתי טיפול. אני מרגישה שמצבי משתפר בכל יום שעובר".

נוכח הופעותיה הנדירות בטורנירים השנה, לא קשה להצביע על פסגת הישגיה: אליפות אוסטרליה הפתוחה. היא ניצחה את לי נה, המדורגת חמישית, ואת המדורגת ראשונה קרולין ווזניאצקי, לפני שהפסידה בחצי הגמר לוויקטוריה אזרנקה. תחילה הציקו לה בעיות בקרסול, אחר כך פציעה עקשנית בירך, על כן בחמשת החודשים האחרונים נאלצה לפרוש משלושה טורנירים, כולל הרולאן גארוס, שעוד הספיקה להיות בו יום אחד.

היא מצטערת על שלא הצליחה להיפרד מטורניר זה כמו שצריך. "ממש כואב להיות שם ולהחזיק רק בתיק שלי, בלי שום מחבטים. הרגשתי ממש מוזר". איך ייראו החיים, שעומדים כבר מעבר לפינה, והפעם בוודאות בלי הטניס? באופק צפויה חזרה לווימבלדון למשחקים האולימפיים, שייפתחו בחודש הבא, ואחריהם הפינאלה - אליפות ארה"ב הפתוחה, שבה זכתה בשלושה מתוך ארבעת תארי הגראד סלאם שלה.

גם אם תצליח לאחד את כל כוחותיה ואת הקסם שלה ותזכה בתואר חמישי, לא יהיה לדבר השפעה של ממש על המורשת שהיא מותירה מאחוריה. קלייסטרס עדיין לא בטוחה מהי, אבל היא יודעת דבר אחד בוודאות: במנותק מהעיסוק או מהמעמד החברתי, אין אדם שלא יהנה לומר כמוה בתום הקריירה: "אני שמחה. אני לא מתחרטת על כלום".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ