הגדת דשא - ענפים נוספים - הארץ
ווימבלדון

הגדת דשא

המדריך לאחזקת המגרשים בווימבלדון מכיל 33 עמודים. "אם לא ייעשה כך, זה עלול לגרום להכחדתו כמשטח בינלאומי", מובהר שם

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
גרג בישופ, ניו יורק טיימס

פעם אמר הנרי מילר את המשפט הבא: "ברגע שאדם מקדיש תשומת לב אמיתית לכל דבר, אפילו לפיסת דשא, זה הופך לעולם בפני עצמו, מסתורי ומדהים באופן בלתי ניתן לתיאור". מעניין אם הוא התכוון לסיפור הבא.

כ-320 קילומטרים צפונית ללונדון, בבינגלי, קיים שדה. הוא ממוקם גבוה מעל עמק אייר ביורקשייר, במעלה דרך עקלקלה, על השטחים ההיסטוריים של אחוזת סיינט איב. השדה מחולק ליחידות, שמחולקות ליחידות קטנות יותר, מה שיוצר שמיכת טלאים רחבה.

ממסי עד לונה צ'מטאיי

הטלאים מורכבים ממאות זנים של דשא, צבועים במספר בלתי מוגדר של גווני ירוק, מירוק יער ועד לימוני. נערכים עליהם ניסויים עם דשנים שונים, עוברים עליהם מכונות רבות והם נגזמים על המילימטר - הכל בשם הספורט. הסלבריטי של הדשא, הטלאי שמזוהה עם טורניר ווימבלדון, שוכן סמוך לאמצע השדה. מדובר ברפליקה של המשטח במגרש המרכזי, הדשא המפורסם ביותר בספורט, רק קטנה יותר ובלתי מסומנת.

האיש שאחראי על הטלאים הוא אנדי ניואל. הוא עובד במוסד המחקר לאדמת עשב בספורט (STRI), ביתם של פיסיקאים, כימאים, אגרונומים, ביולוגים ומהנדסים. כולם חולקים משימה אחת חיונית במהלך עבודתם - צפייה בדשא צומח. התואר של ניואל הוא ראש מחלקת ביולוגיה. התחביב שלו הוא כדורת דשא. הוא לא רואה את הנוף האידאלי סביבו. "אתה תמיד יכול לזהות אנשים שעובדים בתחום הזה", הוא אומר, "כי ברגע שהם עולים על דשא, הם כבר לא מסתכלים למעלה".

הידעתם שהקרקע שמתחת לדשא של ווימבלדון מורכבת מ-23% חימר?צילום: אי-אף-פי

אוהדי גולף, כדורגל, טניס, מירוצי סוסים, ראגבי וקריקט יתקשו להחמיץ את ההשפעה שיש ל-STRI. בין השאר, מייעץ המוסד לפיפ"א, אופ"א, אולימפיאדת לונדון, הבריטיש אופן ו-ווימבלדון. עבור 70 העובדים שמועסקים בו, דשא הוא הרבה יותר ממשטח עליו עורכים פיקניק. דשא אמורים לפרק לגורמים, ללמוד, לגדל, לגזום ואפילו להוקיר.

לוחשי הדשא הללו יודעים את חמשת הקריטריונים לדשא האידאלי של ווימבלדון. הם יודעים לנתח את קפיצת הכדור האופטימלית. הם יודעים מהו הקרב הבוטני וכיצד לנצח בו. הם אפילו יודעים שהקרקע שמתחת לדשא של ווימבלדון מורכבת למעשה מ-23% חימר. מה שהם לא יודעים, מתברר, זה לטפל בדשא ביתי. המוסד שלח לאחרונה אי-מייל בו ביקש מתנדבים עם גינה גדולה מספיק עבור ניסויים. איש לא הגיב.

אדם זר: מה אתה עושה?

לי פנרוז, מנהל פיתוח ב-STRI: אני מטפל בדשא.

זר: אתה גנן?

פנרוז: לא בדיוק.

המדריך לאחזקת הדשא בווימבלדון מכיל 33 עמודים מפורטים, ומדגיש כי המשטח משפיע על טניס הרבה יותר מאשר על ענפים אחרים. בהמשך נכתב כי "אם לא ייעשה כך, התוצאה עלולה להיות הכחדתו של הדשא כמשטח בינלאומי".

כשאדי סיוורד, ראש אגף התחזוקה הוותיק, הגיע ב-1990 הוא ראה סוג של דשא שמשמש כחציר - עשבי, רך וספוגי, אותו תיעבו צוותי התחזוקה. טניס על דשא היה בשפל באותו זמן, ולא במקרה. דשא הוא המשטח המהיר ביותר מבין שלושת המשטחים - אחריו מגיעים משטח קשה וחימר - בעיקר משום שהוא הרך ביותר והכי פחות קופצני. בימים ההם, מגישים עם סרב טוב שלטו ומומחי חימר העדיפו לדלג על עונת הדשא בשלמותה.

על מנת להשיג קפיצה גבוהה ועקבית יותר, סיוורד נזקק למשטח קשיח יותר, נטול עשב שגורם ל"נקודות מתות" על המגרש (הכדור לא קופץ בהן). "אתם משתמשים בדשא הלא נכון", אמר לחברי ה"אול אינגלנד קלאב", שקיבלו תלונות רבות בנושא. הם ענו לו: "אל תהיה טיפשון, אדי. הדשא הוא ירוק, והוא צומח". לבסוף הצליח לשכנע אותם לבקר ב-STRI. הם ראו את כל סוגי הדשא וכמה שונים הם יכולים להיות זה מזה. עד הזמן בו עלו על הרכבת חזרה ללונדון, לסיוורד כבר היה תקציב למחקר בנושא.

ניואל הגיע לווימבלדון וביצע ניתוח בוטני. כך החלה שותפות אמיצה בינו לבין סיוורד, שנקשרה בזכות הרומן שלהם עם דשא. ניואל וצוותו נתנו עצות, סיוורד ואנשיו יישמו את רובן בשטח - החל מסוגי דשנים וכלה בזרעים. ניואל כבר ידע שסוגי דשא שונים עובדים טוב יותר באקלימים מסוימים, בעונות שונות ובענפי ספורט שונים.

סרינה וויליאמס משתטחת על הדשא. מראה מרופט שלו גורם לפניו של ניואל להתפתל.צילום: אי-אף-פי

בווימבלדון נזקקו לדשא שיחזיק מעמד היטב למספר ימי מוקדמות ועוד שבועיים של האירוע המרכזי. ניואל שמר את דשא השיפון הנצחי, שידוע בעמידותו בפני בלאי, ואז בחן למעלה ממאה שילובים שיתאימו לרמת האחזקה הגבוהה בווימבלדון. פורמולת השיפון החדשה הושקה ב-2001 וזכתה לתשבוחות רבות. היה זה ניצחון לשותפות ונקמת היורמים של הדשא.

אלא שבמקרה של ווימבלדון, היופי הוא בעובי של עלה. המפתח לקפיצה האחידה במגרשי ווימבלדון הוא הקרקע שמתחת. כשבוחנים זאת במצלמה תת-קרקעית צידית, רואים שהדשא בווימבלדון מחולק לקטעים, כשהקטן בהם הוא ירוק. יש שכבה דקה של אדמת עשב, 25 סנטימטר של אדמה, למעלה מ-15 סנטימטר של שכבת ניקוז, וכל זה מעל שכבה נוספת שנקראת "מבנה תת-קרקעי", כלומר הקרקע.

הקרקע מורכבת מחימר, חול דק מאוד, טין וחצץ מובחר. אם מינון החימר נראה כמו חילול הקודש עבור חסידי הטורניר, הם יכולים להתנחם בכך שמקורו באנגליה, ושהוא רק בן דוד רחוק של החימר האדום ברולאן גארוס. אגב, שק במשקל 25 קילוגרמים של זרעי הדשא המיוחדים של ווימבלדון עולים בין 234 ל-312 דולר.

מראה של דשא מרופט גורם לפניו של ניואל להתפתל. הוא רואה זאת כמלחמה לכל דבר. "הקרב הבוטני", הוא מגדיר זאת, "יש הרבה מדע שאנשים לא מעריכים. כדי לצאת לקרב, מכסחי הדשא חייבים להיבחר בקפידה. המבנה הפיסי שלהם, כמה מהר הם הולכים, כמה מהם יש. יש כאן ביולוגיה. אנחנו נמצאים כאן במלחמה עם דשא. יש טובים ויש רעים, והמדע לצדנו".

בווימבלדון, הוא טוען, הקרב הוכרע. הלחימה מתרחשת בעיקר בסתיו, תקופה בה סיוורד וצוותו מוציאים לפועל תכנית בת שמונה שלבים שנועדה לשמור על הדשא. בין היתר הם קודחים חורים קטנים במשטח, כדי לאפשר לקרקע לנשום. זה כמו הזרקת בוטוקס לדשא. בחורף, כשהמשטח קפוא, הוראות הכיסוח הן ספציפיות - לגזום 15 מילימטרים. במארס 12, באפריל 9, ו-8 כשמתחילים לשחק. אמצעים ננקטים גם נגד מזיקים: במהלך הטורניר נשלח נץ לפטרל בשמי המתחם על מנת להרחיק יונים. בזמן שלא משחקים, גדר חשמלית מקיפה את המגרש המרכזי, בין היתר על מנת למנוע חדירת שועלים, שהשתן שלהם מזיק במיוחד לדשא.

סיוורד ייצא לגמלאות בסוף אוגוסט, לא לפני שיצטרך לעמוד באתגר חסר תקדים, עם שני טורנירים ב"אול אינגלנד קלאב" בהפרש של פחות משלושה שבועות. ווימבלדון מסתיים ב-8 ביולי, טורניר הטניס האולימפי מתחיל ב-28. כשנשאל אם הסמיכות מקשה, הוא עונה: "התשובה היא כן. זה לא טוב במיוחד". על מנת לזרז את גדילת הדשא, אנשי התחזוקה ישתלו זרעים שהוכנו מראש, מה שיקצץ שלושה ימים מהתהליך הרגיל. בנוסף, יש כוונה להשתמש בכיסוי מיוחד, שכאשר פורשים אותו על המגרש ביום חם הוא משמש כחממה.

התוצאה האידאלית - אירוע ספורטיבי בו הספורטאים לא מתלוננים על איכות המשטח - היא הסיבה לכל ההכנה הזו, לעסק הזה של ניהול השטח, שנמצא בשולי הספורט ועדיין מהווה חלק כה מרכזי באירועים רבים. במובן הזה, המומחים הם כמו שופטי קו, שנמצאים באור הזרקורים כשמשהו משתבש ונמצאים ברקע כל הזמן כשהכל מתנהל כשורה. למעשה, הם מעוניינים לפנות מהדרך את התירוצים, ולהביא לכדי שדה משחק מאוזן - פשוטו כמשמעו.

אנשים כל הזמן שואלים את סיוורד אם הם יכולים לשחזר את משטח המגרש המרכזי בחצר ביתם. התשובה היא לא, לא ממש, אלא אם הם רוצים לנהל את הדשא שלהם כפי שהוא עושה, כל היום, בכל יום, עבודה במשרה מלאה. אנשים שואלים את סיוורד כל מני דברים. האם זה עשוי מפלסטיק? האם אפשר לקחת הביתה חתיכה? גבעול קטן?

וזה מה שהוא עונה להם: "זה רק דשא"

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ