פדרר אלוף ווימבלדון: חוזר לכס המלכות

הרבה עבר על רוג'ר פדרר מאז זכה בתואר הגראנד סלאם האחרון שלו ב- 2010. היום הוא חזר למקומו הטבעי, כשהכריע את הבריטי שנתן את קרב חייו

אמיר ענבר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אמיר ענבר

זהו המקום לפרט את שעבר על רוג'ר פדרר מאז תואר הגראנד סלאם האחרון שלו, באוסטרליה 2010. מפאת מגבלת המקום, נקצר: הרבה נדאל וג'וקוביץ', מעט סודרלינג, ברדיך וצונגה. בכל אחד מהשמות הללו, במיוחד שני הראשונים, ודאי טמון תסכול רב עבורו. כולם חיכו שישתחרר ברגע שאנדי מארי שלח את הכדור האחרון החוצה. מלבד נפילה מסורתית לדשא לכמה שניות, פדרר לא נענה.

אולי היה זה מפגן של השלמה, אחרי תצוגה קרובה לשלמות. חודש לפני יום הולדתו ה-31 יודע פדרר ששנותיו הטובות ביותר מאחוריו. במצב כזה, קל יותר להיאחז בכל פיסת עונג שהטניס מעניק לך. אלמלא חשב כך, ספק אם היה ממשיך לנסות. אלמלא עשה זאת, תראו כל מה שהיה מחמיץ: תואר גראנד סלאם מספר 17, שדרוג לשיאו, זכייה שביעית בווימבלדון, שווה לשיא של פיט סמפראס ו-וויליאם רנשו, והפיכה לשחקן שדורג ראשון בעולם יותר שבועות מכל שחקן, שוב על חשבון סמפראס. "אף פעם לא הפסקתי להאמין", אמר על חזרתו לפסגת הדרוג, לראשונה מאז מאי 2010.

הדמעות בטקסי חלוקת פרסים הפכו לאחד מסמליו, בניצחון ובהפסד. אם היו, הן נעלמו במהירות. אתמול היו שייכות רק למארי. השווייצי פיזר חיוכים. "שיחקתי את הטניס הטוב ביותר שלי בשני המשחקים האחרונים", אמר לקהל, "חסרה לי ההופעה בגמר, וזהו רגע נהדר. חוויתי קשיים, כך שזה קרה בעיתוי הנכון. הכל השתלם. זהו רגע קסום".

"הוא משחק לא רע בשביל בן 30" התבדח מארי (מימין) בסיום המשחקצילום: אי–פי

לכתבות ועדכונים נוספים הצטרפו לדף הפייסבוק של ספורט הארץ

כשביציע יושבים ראש הממשלה קמרון, האחיות מידלטון, אלכס פרגוסון, קליף ריצ'רד ודייויד ו-ויקטוריה בקאם – רובם, אם לא כולם, הגיעו לחזות בהיסטוריה מצדה הבריטי - נראה לעתים מארי כמי שיגשימה. ודאי כאשר אחרי פתיחה טובה שלו ומתקפת נגד של פדרר, ידע לשבור ל-4-5 וזכה במערכה הראשונה. אילו ניצל אחת מארבע נקודות שבירה בשנייה, אולי זה היה נראה אחרת. במצב של 5-6 לפדרר, דרופ שוט אדיר וחבטת גב יד קטלנית הקנו לשווייצי שבירה ואת המערכה. העסק נפתח מחדש.

ואולי, בעצם, נסגר בזאת. מרגע שהפסיק לרדוף, ואחרי הפסקת גשם של 40 דקות במצב של 1-1, היה זה פדרר בשיאו. אגרסיבי, מדויק, מייצר אחוזים גבוהים בהגשה הראשונה וחבטות קשות בקלות מדהימה, לוקח סיכונים שגררו 38 טעויות לא מחויבות, ומנגד סיפקו 62 ווינרים. מארי המשיך לנסות, חמוש בתמיכת הקהל שכיבד את יריבו, ודחף בבירור את הפייבוריט המקומי. זה פשוט לא היה תלוי בו. אתמול, זה פשוט לא יכול היה להיות תלוי באיש מלבד פדרר, שניצח 6-4, 5-7, 3-6, 4-6.

"הוא לא רע בשביל בן 30", ניסה מארי להתבדח בסיום. מספר פעמים נשבר קולו, מה שהפך אותו – לפי התגובות הראשוניות – פופולרי יותר בבריטניה מכפי שהיה לפני המשחק. "אני מתקרב", הוסיף, ושמע מבעל 17 תארי הגראנד סלאם כי "עוד יזכה לפחות באחד". בינתיים, הוא הצטרף למאמנו איוון לנדל כשחקנים היחידים בעידן המודרני שהפסידו בארבעת משחקיהם הראשונים בגמר גדול. בין אם גם המשך דרכו ידמה יותר לזו של לנדל, בלונדון כבר יודעים שהתקופה בה לא זכה מקומי בטורניר התארכה לפחות ל-77 שנה. מה עוד מכין פדרר לעולם, איש אינו יודע. אפילו הוא.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ