סיימון קיימברס, גרדיאן
סיימון קיימברס, גרדיאן

אז מה באמת עומד מאחורי ההפסד של אנדי מארי אתמול בגמר ווימבלדון, הבריטי הראשון שמעפיל למעמד לאחר 78 שנים? קבלו חמישה הסברים:

1. אי ניצול הזדמנויות

אין ספק שאנדי מארי שיחק טוב נגד רוג'ר פדרר. ממש טוב, למעשה, ובחלק הארי מתוך שתי המערכות הראשונות, הוא גם כנראה היה השחקן הטוב יותר על המגרש. אבל טניס הוא אחד מענפי הספורט בהם המרחק וההבדל בין ניצחון להפסד, יכול להיות דק כמו שגיאה כפולה, החלטה מוטעית של השופט או כדור שפוגע ברשת.

במקרה של מארי, הוא יצר שתי נקודות שבירה בשניים ממשחקוני ההגשה של פדרר במערכה השנייה, ואם היה זוכה באחת מהן, יתרון 0-2 במערכות היה יכול להתברר כיותר מדי, אפילו לפדרר, אפילו בווימבלדון. אבל הוא פספס את מכת גב היד ובהחלט עשוי להצטער עליה (בנקודה השנייה כנראה שלא יכול לעשות מעבר למה שעשה). מנגד, פדרר ניצל את ההזדמנות שניתנה לו ב-5-6, לקח את המערכה השנייה והמומנטום השתנה.

מארי באחת מנפילותיו הרבות אתמול. ברגע שנסגר הגג, פחתו סיכוייו משמעותיתצילום: אי-אף-פי

2. לא כך כך נעים לראות אולם סגור

כפי שמארי סיפר במסיבת העיתונאים אחרי המשחק, צריך לחזור ל-2010 כדי למצוא את הפעם האחרונה בה פדרר הפסיד משחק באולם סגור. כשהגג נסגר ב-1-1 במערכה השלישית, היו מי שחשבו שזה יכול לפגוע במומנטום של פדרר, אולם התנאים החדשים שנוצרו היו בדיוק לטעמו. לפתע הסרב שלו חזר לרמה המוכרת, והוא חש נח יותר לתקוף את מארי כשהיו לו הזדמנויות לכך.

יכולת התגובה של פדרר בראש המחבט כה מהירה, כך שהוא מחזיר המון כדורים בכל מקרה. כשיש מעט רוח מסביב, או צל על המגרש, מכות הוולי שלו מהקו האחורי עלולות לצאת החוצה - בלעדיהם, הכל הולך לפי הספר של השווייצי. גם מארי טוב באולם, אבל מתחת לגג פדרר היה יכול להיות אגרסיבי יותר, מבלי לפחד מהרוח או ממשהו אחר שיפגע בקצב שלו.

3. אחוזי הסרבים הראשונים צנחו

לרוב מארי הצליח בהגשה השנייה שלו, כך שלא הכל היה שחור אתמול. בשתי המערכות הראשונות מארי הגיש היטב והכה 16 אסים בסך הכל, אבל במערכה השלישית, האחוז שלו ירד וזה הספיק כדי להחזיר את השווייצי לעניינים.

כשהביטחון שלו הולך וגובר, פדרר החל לתקוף את הבריטי בחבטות ההגשה השנייה - במקום להמשיך עם חבטות הצ'יפ שהוכחו כלא אפקטיביות, והחל להכות חבטות החזרה חזקות, כאלה שהכריחו את מארי למצוא פתרונות. בנוסף, מארי החל להילחץ, כשהוא יודע שאם יחטיא את הסרב הראשון הוא עלול להיקלע לבעיה, ולכן הוריד קצת מהמהירות של הסרב הראשון, מה שאיפשר לפדרר לתקוף גם שם.

4. פדרר חזר ליכולת השיא של פעם

לפעמים צריך פשוט להודות ולומר "הוא היה יותר מדי טוב". שתי המערכות האחרונות של המשחק היוו תזכורת לפדרר הגדול של הפעם, שנראה כמו יין שהשתבח. מי ששוב חזר לראש הדרוג העולמי הציג לראווה את הרפרטואר המגוון שלו כדי לזכות בגביע גראנד סלאם מספר 17.

פדרר הוא השחקן הכי טוב בעולם כשזה מגיע לתקיפת היריב, ואם ניתנת לו הזדמנות הוא ייקח אותה. בשתי המערכות הראשונות מארי השתווה אליו, ומעבר לכך, אבל פדרר מצא דרך לחזור למשחק, מה שלבטח ערער את מארי, שראה איך למרות היכולת הטובה שלו הוא חולק מערכות עם יריבו. הניסיון של פדרר במשחקים גדולים היווה נקודת מפתח, והוא לא הפסיק להאמין לרגע שהוא מסוגל להפוך את המשחק. הזמן של מארי אולי יגיע, אבל פדרר של אתמול היה יותר מדי טוב.

פשוט היה יותר מדי טוב עבור מארי. רוג'ר פדרר והגביעצילום: אי-אף-פי

5. לא רצה לגנוב את ההצגה ממאמנו

טוב, זה אולי יישמע קצת טיפשי, אבל זו גם יכולה להיות סיבה. ההופעה של מארי אתמול היתה הטובה ביותר שלו מבין ארבעת גמרי הגראנד סלאם בהם הופיע, אז זה יהיה מגוחך לבקר אותו יותר מדי. אולי הוא הבין שאם ינצח, הוא יתעלה בהישגיו על מאמנו איוון לנדל, שהפסיד בארבעת גמרי הגראנד סלאם שלו לפני שלקח ב-1984 את הרולאן גארוס, לפני שהמשיך לשמונה תארי גראנד סלאם נוספים.

למארי תהיה בקרוב הזדמנות נפלאה להשיג את הגראנד סלאם הראשון שלו, אבל כשלנדל במגרש המרכזי, צופה עם הסנטר שעון על ידו, הבריטי אולי הרגיש שלהאפיל על מאמנו זה הרעיון הכי טוב בעולם.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ