טעם של פעם

ככה מנטרלים את האיום האיראני

למרות בידוד בבית המלון, שיפוט עוין ואלימות שחרגה מגבול הספורטיביות, הצליחה נבחרת ישראל בכדורמים לנצח את נבחרת איראן ולעלות לאליפות העולם

אריה ליבנת
אמיר ענבר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אריה ליבנת
אמיר ענבר

הרבה פוליטיקה התערבבה בקביעת נציגת אסיה לאליפות העולם בכדורמים ביוגוסלוויה. תחילה התקיים טורניר באחת ממדינות ערב ללא השתתפות ישראל, ואיראן זכתה. ישראל התלוננה, והתאחדות השחייה האסייתית קבעה טורניר חדש בטהרן. יממה לפני היציאה הודיעה ההתאחדות האיראנית על ביטול הטורניר, מאחר שרק ארבע נבחרות נרשמו - איראן, ישראל, יפאן וסינגפור. ישראל ביקשה לארח בעצמה, יפאן הסכימה, אך לאחר מכן היא וסינגפור פרשו. כדי לצאת מהתסבוכת החליטה לבסוף ההתאחדות האסייתית על קיום שלושה משחקים בין איראן לישראל בטהרן.

ישראל התקבלה בשדה התעופה בבירה האיראנית בזרי פרחים, אולם כשהגיעה למלון "סינא" התברר לשחקנים כי אסור להם לצאת מהחדרים. בתחילה דובר על כך שאפילו יאכלו את הארוחות בחדריהם, אולם לבסוף אושר להם לרדת לחדר האוכל. למשחקים הם הוסעו בליווי כבד של שוטרים. "האנשים של השאה מאוד שמרו עלינו", משחזר שוער הנבחרת והפועל גבעת חיים, מיכה קניץ, "שלושה רכבי משטרה ליוו את האוטובוס שלנו. היו התראות לפיגועים והם דאגו שלא יהיה לנו מגע עם הקהל".

נבחרת ישראל בכדורמים. "טהרן היתה עיר מקסימה באותה תקופהצילום: האלבום הפרטי של מיכה קניץ

לכתבות ועדכונים נוספים הצטרפו לדף הפייסבוק של ספורט הארץ

"טהרן היתה עיר מקסימה באותה תקופה, עיר ערבית מודרנית עם מבנים מיוחדים, אבל בכל פינה היה שוטר. חששו שם מכל מיני זרמים ותאים מחתרתיים", מספר הסקורר המוביל, עודד רוזנפלד מהפועל ת"א, ומוסיף כי גם בבריכה לא היה לנבחרת קל: "היה כל הזמן רעש, תופים ותזמורות. אנשים צעקו 'איראן, איראן'. לא שמענו כלום ולכן בהפסקות בין הרבעים המאמן קפץ למים כדי להעביר לנו הוראות".

כשהגיעה למשחק הראשון הופתעה הנבחרת לגלות כי השופט הוא קורנל מרקולסקו, ששיתף פעולה כמה שנים קודם לכן עם מאמן איראן, ניקולאי וירויו, בנבחרת רומניה. "המשחקים היו מאוד אלימים", אומר רוזנפלד ומאשים את מרקולסקו בכך שאיפשר לאיראנים לשחק אגרסיבי, "אחד השחקנים ממש היכה אותי. השופט אמר לי 'כדורמים זה משחק של גברים'".

ישראל ניצחה במשחק הראשון 5-3. מכת עונשין שקיבלה איראן סמוך לסיום קבעה תיקו 6-6 בשני. "לקחתי בחשבון שדבר כזה יקרה בטהרן, אבל לא האמנתי שמישהו מסוגל להגיע לשיאים כאלה של שיפוט חד צדדי", אמר המאמן גבריאל וינקלר אחרי המשחק. ישראל יכולה היתה להרשות לעצמה הפסד בהפרש של שער אחד במשחק השלישי כדי לזכות בכרטיס, והצליחה לעמוד במשימה עם הפסד 2-3.

אלא שהנבחרת לא חגגה זמן רב. איראן טענה שלפי התקנון משחק כדורמים לא יכול להסתיים בתיקו ולכן צריך לקיים משחק נוסף. המשקיף היפאני, הירונושין פורוהאשי, קיבל את הערעור וקבע משחק רביעי בשבת ה-7 ביולי. "הבנו שלא יתנו לנו לנצח שם, אבל לקיים משחק נוסף כשאתה חוטף כל הזמן מכות ושיפוט עוין גרם למשבר בנבחרת", מספר רוזנפלד.

נבחרת ישראל בכדורמים. ישראל התקבלה בשדה התעופה בבירה האיראנית בזרי פרחיםצילום: האלבום הפרטי של מיכה קניץ

המשחק המכריע היה צמוד, איראן הובילה פעמיים, אלא שפתאום קיבלה ישראל תפוקה מישראל רחלי. השחקן מקבוצת ברית מכבים עתיד השווה בשער הראשון שלו בטורניר ל-2-2 וקבע הארכה, בה הוסיף צמד בדרך לניצחון 4-2 והשגת הכרטיס המיוחל. הפעם לאיראנים כבר לא נותרה דרך למנוע את ההפסד, אבל כשרחלי הגיע ללחוץ את ידם הם החלו להשתולל ולהכות אותו. הישראלים ניגשו לעזור והתפתחה תגרה, כשגם אנשים מהקהל הצטרפו. "היה שם כמעט לינץ', היכו אותנו מכות רצח", מספר קניץ, "עזבנו את הבגדים והציוד ורצנו ישר לאוטובוס".

חודש לפני אליפות העולם הודיעה ההתאחדות הבינלאומית כי יואל סמואל ורוברט רוזנטל מושעים מהטורניר בגין התנהגות בלתי ספורטיבית באיראן. הערעור של ישראל, לפיו לפחות במקרה של סמואל מדובר בטעות בזיהוי של פורוהאשי, לא התקבל. הנבחרת הובסה בכל משחקיה באליפות מול ספרד, רומניה, הונגריה ואיטליה וסיימה עם יחס שערים 6-49. "ידענו שאנחנו לא בשלים, התרגלנו לשחק נגד נבחרות ברמה שלנו ופתאום אנחנו פוגשים מקצוענים, אבל ההשתתפות באליפות יצרה חשיפה לענף", טוען רוזנפלד.

כעבור חמש שנים נפגשו ישראל ואיראן לסדרת משחקים נוספת על כרטיס לאליפות העולם, הפעם במכון וינגייט. ישראל, שכבר אומנה בידי קניץ, שוב ניצחה, אלא שגם באליפויות העולם ב-1978 וב-1986 לא הצליחה להשיג אף ניצחון. לאחר מכן עברה הנבחרת לשחק באירופה, ומאז לא העפילה לטורניר גדול.

בובקה מעלה את הרף

13.7.85 כאשר הגיע לתחרות בלונדון, עמד שיא העולם של סרגיי בובקה בקפיצה במוט על 5.94 מטר. בשנים הבאות הוא יהפוך את שדרוג השיא בסנטימטר לסימן היכר, אבל הפעם עמד לעשות משהו אחר, בעל ממדים היסטוריים. המטאור החדש, סובייטי בן 22, ביקש להעלות את הרף לגובה עליו רק חלמו בזמנו, 6.00 מטר. הוא פסל בניסיון הראשון, ואז בשני. בשלישי שפשף קלות עם חזהו את הרף, שנשאר במקומו.

ברגע שנחת על המזרן, הסתערו על בובקה צלמים ומברכים. 5,000 צופים הריעו לכוכב הערב על ביצוע שהוכתר בהמשך להופעת השנה באתלטיקה. בילי אולסון האמריקאי, שהתחרה באותו ערב, סיפר: "הפסדתי ב-40 ס"מ. זה די עצוב. בראד פרסלי ואני ישבנו שם, הבטנו זה בזה ואמרנו 'טוב, הגיע הזמן ללכת לשחק גולף'. אכזרי, הושפלנו. זה היה די חסר תקווה. סרגיי גרם למהפכה בקפיצה במוט".

"להגיע לשישה מטרים זה החלום של כל הקופצים במוט", אמר בובקה, "בשנה שעברה הרגשתי מוכן לקפוץ לגובה הזה. חשבתי שאעשה זאת יום אחד, ופשוט המשכתי לעבוד". עד שסיים, הביא את הרף עד לגובה של 6.14 מטר.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ