פראלימפי

הפרוטזות שישאירו אבק ליוסיין בולט

פיסטוריוס עוד רץ על להבי הצ'יטה הישנות, אבל הדורות הבאים של הגפיים המלאכותיות עוד יהפכו את הספורטאים הפראלימפים למלכי המסלול

אנדי בול, גרדיאן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אנדי בול, גרדיאן

"התמזל מזלי (או שאולי מדובר במזל רע) שהייתי אלוף העולם בשחמט במהלך השנים הקריטיות בהן המחשבים החלו לאתגר, ואז עקפו, את שחקני השח האנושיים", כתב גארי קספארוב בספר "אמן השח והמחשב", "לפני 1994 ואחרי 2004, הקרבות הללו משכו מעט עניין. המחשבים הפכו במהירות מחלשים מדי לחזקים מדי, אבל במשך עשר שנים המשחקים הללו היוו מאבקים מרתקים בין כוח המחשוב של המכונה (וגם, הבה לא נשכח, החוכמה האנושית של המתכנתים) לבין האינטואיציה והידע של רב האמן".

אוסקר פיסטוריוס רגיל לשאלות. למעשה, הוא אוהב לעודד אנשים לשאול אותן. "כשאני בבית אני ניגש לפעמים למרכז המסחרי כדי לקנות מצרכים אחרי אימונים בערב, עדיין במכנסי ריצה", הוא אומר, "אני אראה ילד נועץ מבטים ברגליי, ומיד ההורה יפנה אותו הצדה ויאמר 'אל תבהה, אל תבהה'". הוא מבין מדוע אנשים מגיבים כך. הם עושים זאת, לדבריו, כבר עשורים. וזה עדיין מרגיז אותו.

"לילד אין תפישה, אין הבנה של רעיון הנכות, ולפתע הם לומדים לחשוב 'אוקיי, זה משהו שאנחנו לא עושים, משהו שלא מדברים עליו'. זה יוצר קישור שלילי", מסביר פיסטוריוס, "כך שאני ניגש להורה הזה ולילד ואומר 'שלום, שמי אוסקר ואלו רגלי הפרוטזה המגניבות שלי'". לרוב הוא אומר להם שרגליו האנושיות "נכרתו בעקבות התקפת כריש", אלא אם, הוא אומר בחיוך ערמומי, "האמא יפהפייה. אז אני אומר שזה קרה בגלל שלא אכלתי ירקות. אז אני תמיד זוכה לתגובה חיובית מצדה".

אלו לא השאלות היום-יומיות שמתישות את פיסטוריוס, אלא ההיפותטיות. הקריירה שלו מלאה בהן: האם הוא הראשון מספורטאים פראלימפים רבים שיהיו מסוגלים לרוץ, לקפוץ ולזרוק ברמה שתאפשר להם להתחרות במשחקים האולימפיים, או שהוא יחיד במינו?

חפשו את יוצא הדופן. פיסטוריוס בריצת שליחים במשחקים האולימפייםצילום: רויטרס

ב-1985 היה מסוגל קספארוב להשתתף במקביל ב-32 משחקים נגד מחשבי השח הטובים בעולם ולנצח בכל אחד מהם. 12 שנים מאוחר יותר הפסיד למחשב-העל של IBM, "כחול עמוק". "היום", כתב קספארוב, "עבור 50 דולר אפשר לקנות מחשב ביתי שימחץ את מרבית רבי האמן". תקופת המעבר ארכה פחות מ-20 שנה.

באולימפיאדה, מדליסט הזהב ב-400 מטר, קיראני ג'יימס, הקדים את פיסטוריוס ב-15 מקומות וקבע תוצאה שמהירה בשנייה ושש מאיות מתוצאת השיא של הדרום אפריקאי. אבל האם בעוד 20 שנה יהיה האלוף האולימפי מהיר כל כך מיורשיו של פיסטוריוס? האם הטכנולוגיה תנגוס בפער, אולי אפילו תגרום להיעלמותו כליל?

זה, באופן מעניין, הוא בדיוק אותו זינוק קדימה שהזכיר פיסטוריוס במסיבת עיתונאים לקראת המשחקים הפראלימפיים. "כעת", הוא אומר, "הדיון החדש בספורט הפראלימפי סובב סביב פיתוחים בפרוסתטיקה: 'האם אתה חושב שבעוד 20 שנה...?'". השאלה אינה מעניינת אותו. הוא השקיע יותר מדי זמן במלחמה רק כדי שיוכל לרוץ על להבי הצ'יטה שלו מכדי לדאוג לגבי עתיד שלא ישפיע עליו. "בסופו של דבר זה לא משנה", הוא אומר, "הפרוטזות שיש לי הן אלו שנחשבות הוגנות. איני מנסה ואני בטוח שרבים ממתחריי לא מנסים להשתפר בעזרת טכנולוגיה. הם מרוצים ממה שיש לנו".

פיסטוריוס מתרחק מהשאלה בגלל שאינו רוצה שאנשים יטעו לחשוב כי הטכנולוגיה איפשרה לו לרוץ כה מהר. הוא כבר השקיע מספיק זמן, אנרגיה וכסף כדי להילחם את המלחמה הזו, במסיבות עיתונאים, במעבדות ובבתי משפט בדרום אפריקה, אירופה וארצות הברית. הוא טוען בצדק שהמהירות שלו נובעת משילוב של מסירות, מקצוענות וכישרון. "אתלטים פראלימפים הצליחו להתחרות בתחרויות אזוריות ולאומיות. פשוט הייתי מוכשר מספיק ועבדתי מספיק קשה כדי להתחרות ברמה בינלאומית", הוא אומר, "לא עשיתי זאת כדי לפתוח דלתות, הן תמיד היו פתוחות".

אוסקר פיסטוריוס באימון באנגליה, השבועצילום: אי–פי

זה לא מדויק. במארס 2007 הוא רץ בשיא אישי של 46.56 שניות. לו היה זה כמעט כל רץ אחר, איש לא היה שם לב. בגלל שעשה זאת פיסטוריוס, הביצוע שלו יצר גלים בעולם האתלטיקה. שבועיים מאוחר יותר עדכנה התאחדות האתלטיקה הבינלאומית (IAAF) חוק ואסרה שימוש "בכל מתקן טכני שמשלב קפיצים, גלגלים או כל רכיב אחר שמספק למשתמש יתרון על פני אתלט שלא משתמש במתקן כזה". הצעד נבע מחשש שפיסטוריוס יהווה תקדים. בנובמבר אותה שנה, הוכרזו להבי הצ'יטה בהם השתמש כבלתי חוקיים בתחרות לספורטאים בריאים. נדרשו לו ולעורכי דינו ארבעה חודשים להפוך את ההחלטה על פיה.

"בכל הנוגע לפרוטזות שלי, המודל בו השתמשתי מיוצר מאז 1996", אומר פיסטוריוס, "רגלי הפרוטזה נבדקו. זהו הדגם ששלחנו לדיון בבית הדין לבוררות בספורט (קא"ס). כך שקיים אישור לקטוע רגליים להשתמש בפרוטזה הזו". למעשה, פיסטוריוס כה מחויב לעקרונותיו, שבמשחקים הפראלימפיים ישתמשו יריביו בטכנולוגיה מעודכנת יותר. הדרום אפריקאי עדיין משתמש במודל סטנדרטי, אבל היצרנית, "אוסאר", החלה להתאים את הלהבים לדרישות של אתלטים בודדים ותחרויות, כך שקיים מודל המיועד לריצה בעיקול, אחר לישורת ונוסף לקפיצה לרוחק.

הוועד הפראלימפי הבינלאומי (IPC), שחייב לקבוע איזו טכנולוגיה מותרת ואיזו לא, צריך לאשר התקדמויות כאלו. הוא פועל לפי העיקרון שבכל העולם ניתן יהיה להשיג את הטכנולוגיה הזו וחייב לוודא כי "הביצוע האנושי הוא הפן העיקרי, לא השפעת הטכנולוגיה והציוד". במקרה הזה, קשה לדעת היכן לקבוע את הגבול.

בשנים הבאות צפויה הוועדה הטכנית של IPC להיות עסוקה מאוד. התפתחויות בטכנולוגיית הגפיים התותבות הואצו דרך מחקר ופיתוח שנעשה כדי לשפר את חיי קטועי הגפיים שחוזרים מאפגניסטן ומעיראק. הסוכנות האמריקאית למחקר מתקדם, מטעם הצבא האמריקאי, מפעילה מאז 2006 תכנית לשינוי מהפכני בתותבות.

השחיינית האמריקאית אליזבת' סטון מציגה את המודל שלהצילום: אי–פי

"החזון לתכנית היה להחזיר תפקוד טבעי בגפיים ככל שניתן", מסביר קולונל ג'פרי לינג, מנהל התכנית. בפיקוחו, יצרה התכנית טכנולוגיה שמאפשרת "ניסויים בשליטה ישירה בפרוטזות בעזרת המוח עם פציינטים הסובלים מפגיעות בעמוד השדרה". הם מפתחים גפיים שנשלטות בכוח המחשבה.

ריצ'רד הירונס, מומחה לרפואה שעובד עבור "אוסאר", אומר כי "במצב הרגיל של שיקום קטועי גפיים, הרעיון של החלפת שרירים אבודים, של שימוש בפרוטזות המופעלות בכוח המחשבה, אינו מטורף, זה הוגן. זה כמו להחליף משהו בדבר דומה". פיסטוריוס, הסביר הירונס, משתמש למעשה ב"פיסה פשוטה של סיבי פחמן מעוצבים", שבעזרתה הוא רץ. עם זאת, בעתיד הקרוב יצטרך IPC לקבוע את חוקיותן של פרוטזות מסובכות בהרבה, הצאצאיות של אלו שמפותחות כיום במעבדות הצבא האמריקאי. הירונס מתאר זאת כ"ספורט מורחב".

הירונס מודה כי "כעת אנחנו מתדפקים על הדלת בכל הנוגע לבחינת הטכנולוגיה הזו לשימוש רגיל, אבל כקונספט אני תמיד אומר שאין דבר שימנע מהדמיון להמריא ולומר: האם אנו יכולים להצליח יותר בספורט מספורטאים בריאים?". התשובה, כפי שקספארוב יאמר לכם, היא לבטח חיובית. השאלה היא פשוט כמה זמן זה ייקח.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ