רוג'ר פדרר מגיש, ורץ לדבר על זה

לגבי יכולתו של המדורג ראשון בעולם אין שאלות, אך אחרי הניצחונות הן תוקפות אותו בשלוש שפות, בכל מיני תנוחות ובמשך כמה שעות

גרג בישופ, ניו יורק טיימס
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
גרג בישופ, ניו יורק טיימס

השאלות החלו כמעט מיד לאחר שהסתיים משחקו של רוג’ר פדרר. כמעט כמו תמיד, הכיסוי התקשורתי היה אינטנסיבי בהרבה ממה שהתרחש על המגרש.


בשבת, אחרי שפדרר גבר על פרננדו ורדסקו במשחק שארך כשעתיים ולאחר שהשליך את מגני הזיעה שלו ליציעים והניח בצד את מחבטו, הראשון מבין תריסר מיקרופונים התמקם על המגרש, סנטימטרים מפרצופו. עבור שחקן שרואיין כנראה יותר מכל טניסאי אחר בהיסטוריה, ואולי אפילו יותר מכל אתלט אחר, הרוטינה החלה.


עד 19:30, יותר מהזמן שארך משחקו, ערך פדרר סדרת ראיונות טלוויזיוניים ורדיופוניים ושתי מסיבות עיתונאים. הוא ענה על שאלות בשלוש שפות. הוא החליף תלבושות. הוא התראיין בחדרים ובמסדרונות, בגינת השחקנים ובאולפני טלוויזיה. הוא העניק תשובות בעמידה, בישיבה ובהישענות לאחור. “עשיתי כל כך הרבה ראיונות במשך השנים, בכל כך הרבה שפות”, אמר פדרר לאחר מכן, בראיון על הראיונות, “רדיו, עיתונים, מגזינים. תמיד יש עוד ראיון לקיים. זה משהו, אני מוכרח להגיד”.


פדרר לא מפסיק לדבר. בחודש ממוצע הוא מקבל 150 בקשות לראיונות, כולל מעיתוני סטודנטיםצילום: רויטרס

לכתבות ועדכונים נוספים בקרו בדף הפייסבוק של "ספורט הארץ"

זה התחיל ב־17:17 עם שני ראיונות, אחד בתוך המגרש והאחר לטלוויזיה השווייצית. בכל אחד מהם נשאל שלוש שאלות. יש כללים שקובעים מי ידבר עם פדרר על המגרש. לרשת המשדרת יש עדיפות, לאחר מכן נכנסת לתמונה רשת ארצית שמחזיקה בזכויות ולבסוף גורמים אחרים.


אחרי שפדרר סיים עם ההתחייבויות הללו, הוא מיהר לעבר המסדרון באיצטדיון ארתור אש ונכנס לחדר ההלבשה. הוא החליף חולצה, אם כי לחולצת נייק זהה לזו שלבש מול ורדסקו. ואז, מלווה בשני אנשי ביטחון, הוא מיהר לסט של CBS. פדרר התמקם בכיסא בזמן שעוזר הפקה סידר את המיקרופון על חולצתו. הוא הצליב רגליים, שילב ידיים ונראה נינוח לפחות כמו המנחה. הוא הדף במיומנות שאלות בחזרה אל מראייניו, עם תשובות שהחלו, למשל, במלים “כפי שהזכרת”.


הראיון הסתיים. האוהדים שמאחורי הגדר החלו לצרוח. פדרר נופף. עוזר הפקה נוסף ביקש להצטלם אתו. הוא עשה זאת, ואז ירד במדרגות חזרה למנהרות. בזמן ההליכה, פדרר שוחח על מחויבויותיו עם סוכנו, טוני גודסיק, ועם עובד מטעם ה־ATP ‏(סבב הגברים‏). פדרר רצה לדחות מספר ראיונות ליום ראשון. שחקן אחר חלף על פניו במסדרון. פדרר בירך אותו והמשיך לדסקס על אסטרטגיות תקשורתיות מבלי להפסיק לפסוע. הוא פנה שמאלה לחדר ההלבשה, שם התקלח, החליף בגדים והחליט לקיים את מסיבות העיתונאים שלו ב־18:00. התהליך דרש רמה גבוהה של תיאום, למעלה מתריסר אנשי צוות, מפיקים וכתבים, מספיק אנשים כדי להנחית מטוס או להריץ התקפה ב־NFL.


משחקו של פדרר כבר ענה על כל השאלות הרלוונטיות. הוא נראה חד, בדיוק כמו בווימבלדון ועד הגמר באולימפיאדה. למרות זאת, הוא עדיין נדרש להסביר את הניואנסים של אחר הצהריים שלו. מסיבות העיתונאים החלו בזמן, קודם כל באנגלית ולאחר מכן הגיע תורה של התקשורת השווייצית. נשאלו שאלות בגרמנית בניב שווייצי, בגרמנית ובצרפתית. פדרר אומר כי תמיד הוא נדרש לספר על מחשבותיו הכלליות ולדרג את עצמו מ־1 עד 10. שתי השאלות הללו אכן נשאלו בשבת.


הטבע הרפטטיבי של השאלות עשוי להקשות. כשרפאל נדאל ונובאק ג’וקוביץ’ היו מדורגים ראשונים בעולם, נשאל פדרר מאות פעמים מתי הוא מתכנן לפרוש ואם יזכה שוב בגראנד סלאם. הוא ענה על השאלות הללו בשפות שונות במשך שנים, לא חודשים. “אני תמיד מתבדח אתו על כך שיש לו מזל שאינו יודע איטלקית”, אומר גודסיק.


הוא נשאל על מדיה חברתית, נקודות ליד הרשת, השתתפותו בגביע דייויס, היעדרותו של נדאל, רגעים קשים בקריירה, משחק זוגות, זיכרונות מאליפויות ארה”ב קודמות, לחץ וגם אם הוא מצונן. תשובותיו היו אנליטיות, מעמיקות וספציפיות.


על שאלה פשוטה שעסקה בניהול משחק, נתן פדרר תשובה ארוכה ומעמיקה. הוא ציין כיצד תמיד עמד באור הזרקורים, איך דבר לא נעלם מעיני אחרים ואיך לא היה מודע לכך בשלב מוקדם בקריירה. מאוחר יותר ענה כלאחר יד כשנשאל אם העובדה ששיחק זוגות סייעה למשחקו - “לא, בסך הכל שיחקתי שני משחקים” - אבל אז שקע בניתוח היתרונות שהרוויח ממשחק זוגות בשלב מוקדם בקריירה שלו. הוא הדף בצחוק את השאלה על הצינון. “לא, פשוט יש הרבה מיזוג אוויר במדינה הזו”, אמר.


רוב שחקני הטניס המקצוענים מבלים בין 20 ל־30 דקות במענה על שאלות לאחר משחקיהם. לעתים נדירות פדרר עושה זאת בפחות משעה. כמעט תמיד שואלים אותו על נדאל, או על התאומות שלו, או מה מקור המוטיבציה שלו לאחר 17 תארי גראנד סלאם. בסיום כל אחד מהטורנירים הגדולים, הוא מבלה למעלה משלוש שעות בראיונות, ובבוקר שלאחר מכן מופיע בטוק־שואו. “אתה מוכן לאבד שפה אחת, כדי שלא נצטרך לחכות כל כך הרבה זמן בחוץ?”, מתבדחים עמו שחקנים.


פדרר במסע"ת באולימפיאדה. "מזל שאינו יודע איטלקית”, התבדח סוכנו טוני גודסיקצילום: אי–פי

מאחר שאמו דרום־אפריקאית והוא גדל בשווייץ, לפדרר הכי נוח לדבר אנגלית וגרמנית בניב שווייצי. צרפתית הוא למד כשהיה בן 14. “לעתים, אני דמות אחרת בכל אחת מהשפות”, הוא אומר, “אני שואב הנאה שונה מהן. לפעמים יוצאות ממני תשובות שונות. אפילו לא ידעתי את זה על עצמי. למעשה, אני לומד להכיר את עצמי באמצעות שפות שונות”.


לאחר מסיבת העיתונאים - בערך 20 שאלות ב־27 דקות - מיהר פדרר חזרה למנהרה. הוא קיים שלושה ראיונות רדיופוניים בדרכו לסט של ערוץ הטניס. שם, הרוח החלה לנשוב. עצים החלו לנוע, מצלמות זזו, מפיקים הצביעו. בכל הכאוס הזה, פדרר נראה רגוע. הוא עשה את דרכו סמוך לגינת השחקנים, ושם צפה בו ברנארד שייר - כתב רדיו מתחנה שווייצית שכיסה את פדרר מהטורניר הראשון שלו ב־1998 - מקיים ראיון נוסף. “הוא חושב שלכולם יש זכות לדבר אתו”, אומר שייר, “הוא יהיה הוגן, מנומס, אינטליגנטי, יצירתי. הוא ייתן דוגמאות קונקרטיות. זו הסיבה שאני אוהב אותו. הוא יודע מה אני רוצה”.


גם אלמנט אסטרטגי היה מעורב, כשפדרר שוחח עם רשת ESPN הבינלאומית. הוא קיים ראיון אחד אחרון לאחר מכן. כבר היה חשוך. בחודש ממוצע, אומר גודסיק, מקבל פדרר 150 בקשות לראיונות, החל מכלי התקשורת הגדולים ביותר ועד לעיתוני סטודנטים. פרשן ערוץ הטניס, ג’סטין גימלסטוב, מספר על מקרה בו פדרר אפילו הקליט מחדש ראיון בעקבות כשלים טכניים שהתעוררו בפעם הראשונה. זה קרה יום לפני ששיחק בחצי גמר הרולאן גארוס. זו הסיבה, אומר גימלסטוב, שפדרר - גם כמדורג הראשון בעולם וגם כנשיא מועצת השחקנים - “כל כך חשוב לענף שלנו”.


פדרר טוען מצדו כי הוא לעתים מתחרט על תשובותיו ועל האופן בו פורשו. “אבל אנחנו אנשים נורמלים”, אומר הטניסאי, “אם אינך יכול להגיד את דעתך, אז מה המטרה?”.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ