ויקטוריה אזרנקה משתלטת על הרגש

הרגשות עדיין מבעבעים והפרפקציוניזם נחשף לעתים בצורה לא נעימה, אבל המדורגת ראשונה בעולם כבר לא נכנעת להם

אלעד זאבי
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
אלעד זאבי

בין הטיפות שאינן מתחשבות בלוח הזמנים של אליפות ארצות הברית הפתוחה, דילגו ויקטוריה אזרנקה וסמנתה סטוסור. שתי שחקניות שעד לפני קצת יותר משנה לא הצליחו לפצח את רזי החוסן המנטלי בטניס, הוכיחו שוב ושוב כמה השתנו. אזרנקה קצת יותר.

בתום מערכה שלישית משוגעת, שכללה שבירות עוקבות, טעויות גדולות וקאמבקים גדולים יותר, הגיע שובר שוויון בו כבר הובילה הבלארוסית 4–0, רק כדי לראות את אלופת 2011 משווה ל־5–5. מספר קללות עסיסיות ושתי נקודות אחר כך, אחת מהן בדרופ־שוט נהדר, חגגה אזרנקה עלייה לחצי הגמר. “אינכם רוצים לדעת מה אמרתי לעצמי באותם רגעים”, סיפרה המדורגת ראשונה בעולם, “אבל תהיו בטוחים שהייתם צריכים לצנזר את זה”.

בגיל 23, אזרנקה כבר לא מצנזרת יותר מדי, לא ברגעים קשים על המגרש או מול עיתונאים. קצת אירוני, בהתחשב בכך שהמנטליות השברירית שלה גרמה לכך שרק בתחילת השנה שעברה, עולם הטניס היה רחוק סבתא נבונה אחת מלהפוך את הבלארוסית להערת שוליים בדברי הימים של הענף.

הדחות מוקדמות בטורנירים בדובאי ובדוחא גררו הרהורים על פרישה, או לפחות פסק זמן. היא שבה הביתה למינסק וקיבלה שטיפה מסבתא אזרנקה. “היא הסבירה לי שיש בחיים דברים קשים בהרבה מטניס”, חשפה הטניסאית השנה, “היא אמרה שאני חייבת להתמקד בהיבטים הטובים של המשחק”.

אזרנקה מנסה להשתלט על הרגש, אתמול בניו יורקצילום: רויטרס

הצטרפו לדף הפייסבוק של ספורט הארץ

בשנת 2012 לא חסרים לה כאלה. היא פתחה את העונה עם 26 ניצחונות רצופים, שהניבו זכייה באליפות אוסטרליה ותארים בסידני, בדוחא ובאינדיאן וולס. לכך צירפה חצי גמר בווימבלדון, מדליית ארד אולימפית וגריפת חמישה מיליון דולר מתוך ה־14 שהרוויחה בקריירה. אפילו מאכזבה יחסית - שמינית גמר ברולאן גארוס - יצאה עם טעם חיובי, כשהוכיחה אופי וחזרה ממצב כמעט אבוד בסיבוב הראשון. “הייתי בטוחה שזה גמור”, אמרה אז טניסאית העבר אמלי מאורסמו, שבמהלך השנה הצטרפה לצוות של אזרנקה כיועצת, “אבל היא הראתה שעברה דרך ארוכה מהימים בהם היתה נותנת לרגשותיה לשלוט בה”.

המסע המוזר של בחורה צעירה ממינסק לפסגת הטניס העולמי החל בגיל שבע, אז הרימה מחבט לראשונה. בשנים הבאות בילתה לעתים קרובות כעשר שעות ביום על המגרש. בגיל 15 עשתה מעבר חד לפיניקס, שם הכירה אמה את אשתו של שחקן ההוקי קרח ניקולאי קביבולין. הזוג לקח אותה תחת חסותו ואזרנקה פרצה מהר יחסית.

בסוף 2007 כבר היתה בין 30 הראשונות וכעבור שנה בטופ 15. הבעיות שמנעו ממנה לעשות את הצעד הגדול הבא כבר היו בראש: אמוציונליות יתר, פרפקציוניזם וחוסר יכולת להשלים עם מגרעות שיש לכל שחקנית. הכל עדיין חלק ממשחקה, אבל במינונים נמוכים בהרבה. על התוצאות מעידות יריבותיה.

“היא לעולם לא מוותרת”, אמרה סטוסור אתמול, “היא נלחמת חזק מאוד בכל משחק ועושה זאת היטב. זה כנראה חלק מהסיבה שהיא מספר אחת בעולם כרגע. היא מסוג השחקניות שבקושי נותנות ליריבה מתנות, וחייבים לעבוד קשה מאוד על כל נקודה מולה”.

בניגוד לקרולין ווז’ניאקי או ילנה ינקוביץ’ בזמנו, אזרנקה כבר שחררה מעצמה לחץ. היא אמנם התקדמה לראש הדרוג ללא תווית נקבת האלפא בסבב - זו עדיין שייכת לסרינה וויליאמס, שניצחה אותה בחצי הגמר בווימבלדון ובאולימפיאדה בצורה חלקה - אבל בניגוד לדנית ולסרבית, עשתה זאת בעזרת זכייה בגראנד סלאם.

השלב הבא בסולם כולל זכייה באליפות ארה”ב, שאמנם לא תקפיץ אותה מיד למדרגה של וויליאמס, אבל תבדיל אותה בבירור מכל השאר - באופן שאינו קשור לדציבלי הגניחות במהלך משחק. “כמובן שעדיף לנצח בצורה קלה יותר”, אמרה אזרנקה אתמול, “אבל אני בשלב בו אני נהנית מהמאבק, מהכאב שמגיע אתו ומהרגע בו אני חשה הקלה כי אני יודעת שנתתי הכל בכל נקודה”. אם תמשיך לעשות זאת בימים הקרובים, זה בהחלט עשוי להשתלם.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ