סרינה וויליאמס במגרש של הגדולים - ענפים נוספים - הארץ

סרינה וויליאמס במגרש של הגדולים

הטניס שלה בטורניר הנוכחי היה כמעט לא הוגן. ההשוואה למוחמד עלי, אחרי זכייה מספר 15 בגראנד סלאם, אינה מופרכת

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
אלון עידן
פלאשינג מדו

באמצע מסיבת העיתונאים עלה לה לראש השם מוחמד עלי. "בעיניי הוא אדם שלם", אמרה, "מפני שהוא עבר כל מה שאפשר לעבור. הוא ישב בכלא והוא חזר להיות שוב אלוף. אני גם נפלתי כמה פעמים. בכל פעם שנפלתי, ניערתי את האבק מעליי, התפללתי שאוכל לחזור ולהיות אפילו טובה יותר, וזה מה שעשיתי".

גם אם אפשר להתווכח בעניין מוחמד עלי, ברור שעצם הוויכוח אינו נטול היגיון. ועצם זה שההשוואה לעלי אינה מופרכת מלמד עד כמה גדולה סרינה וויליאמס. כי וויליאמס - אלופת ארצות הברית הטרייה (אליפות רביעית) ומחזיקת 15 תארי גראנד סלאם - נמצאת ממש שם, באזורים הדלילים האלה, של הגדולים ביותר, אחרי 2-6, 6-2, 5-7 על ויקטוריה
אזרנקה. 

ממסי עד לונה צ'מטאיי

ג'ון מקנרו, איש-אגדה שמפרשן את הטורניר עבור CBS, טען במהלך שידור חצי הגמר שהיא הגדולה אי פעם. גם אזרנקה, שסיפקה טניס מזהיר באחד הגמרים הכי גדולים ששוחקו פה, ובוודאי המשחק הכי טוב בטורניר הנוכחי, כולל משחקי הגברים, עברה מיד לצד המעריץ.

וויליאמס וחבר חדשצילום: רויטרס

הצטרפו לדף הפייסבוק של ספורט הארץ

"עבורי היא השחקנית הגדולה בכל הזמנים", אמרה, "היא לקחה את המשחק לרמה אחרת לגמרי. היא גורמת לכך שבכל רגע ורגע אני חייבת להיות מודעת לזה שאני מוכרחה להשתפר כדי שיהיה לי צ'אנס אמיתי לנצח".

כמה גדולה סרינה: היא זכתה ב-45 טורנירים מתוך 157 בהם השתתפה; היא זכתה ב-15 גראנד סלאמים מתוך 49 בהם השתתפה. כדי למקם אותה באזור של הממש גדולים, צריך להזכיר - מבלי להיכנס לענייני תקופות ומשמעות התקופות - שלמרגרט סמית' קורט האוסטרלית יש 24 גראנד סלאמים בארנק, לשטפי גראף 22, להלן וויליס מודי 19 ולמרטינה נברטילובה וכריס אברט 18.

אם כן, השאלה שמרחפת מעל הקריירה שלה כבר שנים ושנשאלה במהלך מסיבת העיתונאים החגיגית של אחרי הזכייה, היתה בהחלט במקום: "למרות ההישגים המדהימים שלך, לא השתתפת בעשרה גראנד סלאמים מאז 1999. אם היית משחקת בעשרה האלה, את לא חושבת שהיית זוכה בעוד חמישה תארים ואז היו לך 20 גראנד סלאמים, שניים יותר ממרטינה וכריס ושניים פחות מגראף?". והתשובה של סרינה, כמו תמיד, היתה אמיתית ונטולת הצטנעות: "כן, אני חושבת ככה".

האמת היא שבטורניר הנוכחי סרינה שיחקה טניס כמעט לא הוגן. היא טוענת שוב ושוב שהאסטרטגיה שלה היתה "להיות רגועה כל הזמן, כך אני משיגה יותר נקודות". היא אפילו
סיפרה שבלילה שלפני המשחק עזבה את המלון ויצאה לאכול בחוץ, משהו שמעולם לא עשתה במהלך גראנד סלאם, "הכל כדי להירגע". אלא שמעבר לרגיעה, ברור היה שסרינה הגיעה לטורניר עם החלטה ברורה: כל כדור - ווינר.

היא פשוט סרבה לשחק את המשחק המוכר - זה שכולל חבטות "רגילות" שאמורות להציב את השחקן בעמדה לווינר - סרינה חבטה בכל מצב פצצה לחיבורים. בדרך כלל זה נכנס, לעתים רחוקות זה החטיא.

וויליאמס מנסה לעכל זכייה רביעית באליפות ארה"בצילום: אי–פי

מלבד זה, היו לה את הסרבים. כל המתחרות שלה בחודשים האחרונים - כולל באולימפיאדה ובווימבלדון - לא הפסיקו לדבר על הסרבים שלה, ובצדק: סרינה מכה סרבים "גבריים" לגמרי, בעוצמה ובדיוק. היא רושמת מהירויות של 200 קמ"ש פלוס-מינוס על בסיס די קבוע, באחוזי דיוק מזהירים. היא טיאטאה את כל יריבותיה בטורניר הנוכחי, מבלי להפסיד מערכה, כמעט רק בעזרת הסרבים; היא פשוט לא נזקקה ליותר.

אלא שכל האסטרטגיה הזאת - סרבים - ווינרים - עבדה רק עד לסיום המערכה הראשונה בגמר. כי החל מהמערכה השנייה הופיעה ויקה למשחק. כן, מזמן לא קוראים לה פה ויקטוריה. ובטח לא אזרנקה. ויקה. את ויקה אוהבים מאוד בניו יורק, כי בניו יורק אוהבים שחקנים טובים, שמשלבים איכות גבוהה של טניס עם מנה מדויקת של רגשנות, טוטאליות, ואם אפשר ריקודים סמי-מגוחכים בסוף משחק - אז בכלל מדובר בסנסציה.

ויקה מרגישה פה בבית, "המקום הזה זה משהו שאני לא יכולה לתאר במלים. ההרגשה שאני מקבלת על המגרש הזה, האנרגיה, זה באמת מיוחד, כולם מסתכלים עליך, מחכים שתראה להם משהו מיוחד, זה פשוט מדהים, בדיוק בשביל זה אני מתעוררת כל בוקר".

אפילו סרינה, שאמורה היתה ליהנות מתמיכה מוחלטת של הקהל, הודתה בסיום ש"הקהל, אם לומר את האמת, הריע לה די הרבה, לפחות במערכה השנייה". ואכן, ברגע שוויקה הופיעה, הווינרים של סרינה עפו לאזורים לא רלוונטיים והסרבים התחילו לפגוע ברשת. הסטטיסטיקה היתה ברורה: עם 54% הגשות ראשונות ו-45 (!) טעויות לא מחויבות, סרינה אמורה היתה להפסיד את המשחק.

כעת, שאלה מעצבנת של אמריקאי שנשאלה ויקה בסיום המשחק: "שיחקת נגדה 11 פעמים והפסדת בעשרה משחקים. האם את שמחה שיצא לך לשחק בתקופה שלה, היא הרי גורמת לך לשחק את הטניס הכי טוב שלך".והנה תשובה יפה של ויקה: "אממ.. לעזאזל, כן; אבל מצד שני, אם היא לא היתה, בטח הייתי זוכה ביותר תארים, לא?".

בטח שכן. למעשה, אם מנקים לרגע את האלמנטים ההיסטוריים שמבקשים למלא את הדף, ויקה היתה השחקנית הטובה יותר בגמר. בסופו של דבר היא הפסידה משום שבמצב של 4-5 לטובתה במערכה השלישית המכרעת, כשמשחקון ההגשה שלה, כשהקהל - שאמנם אוהב אותה, אבל אוהב יותר את סרינה - יושב לה על הראש, כשהגביע כל כך קרוב לארון שלה בבית בבלארוס - הלחץ גרע ממנה סנטימטר של ביטחון, לא יותר.

אזרנקה. יכולה להתנחם באהדה הגדולה לה זכתה בניו יורקצילום: אי–פי

"ברגעים האלה אין מקום לטעויות", היא תנתח בדיעבד, "אין מקום להחלטות שגויות. וזה
היה באמת מתוח וצמוד, ובאיזשהו מקום בראש ידעתי שעכשיו היא תיתן את כל מה שיש לה. יכול להיות שזה גרם לי לחשוש קצת ולהסס".

סרינה זיהתה את ההיסוס הזה ומיד התנפלה. היא שברה את ויקה, לקחה עוד שני משחקונים ופשוט צנחה אל הקרקע כלא מאמינה. מוחמד עלי של הטניס עשתה זאת שוב.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ