אמיר ענבר
אמיר ענבר
אמיר ענבר
אמיר ענבר

קל היה לזהות פייבוריטית לפני גביע ריידר בשנת 2004. לזכות ארה"ב עמד מבחר עצום של גולפאים מוכחים ברמה הגבוהה ביותר. תשעה אמריקאים זכו בחמש העונות הקודמות בתארים גדולים, לעומת אפס אירופאים. אם זה לא מספיק, ארה"ב גם אירחה את המפגש, במישיגן. התוצאה אכן היתה חד צדדית, 9.5-18.5. לזכות אירופה.

כבר ביום הראשון היה ברור לאן זה הולך. במשחקי הזוגות הפותחים הציגו האמריקאים ציוות מושלם, לכאורה: טייגר וודס ופיל מיקלסון. הם הפסידו פעמיים. "שפת הגוף של האמריקאים, בעיקר וודס ומיקלסון, הראתה שהם לא מחוברים", ניתח ל-BBC פסיכולוג הספורט פול דנט, "היתה תמונה נפלאה של פני טייגר אחרי חבטה פותחת פרועה של מיקלסון. הן אמרו: מה אני אמור לעשות עם זה?".

אפשר להבין את התחושה. במשך 51 מ-52 שבועות בשנה לערך, גולפאי הוא אדון לעצמו - אחראי להצלחותיו ולכישלונותיו. טורניר אחר טורניר, הוא מתמודד קודם כל עם המסלול במטרה לסיימו במספר החבטות הנמוך ביותר וכך לגבור על כל עמיתיו, שחווים דרך דומה. מדי פעם הם מתמודדים בשיטת ראש בראש, כשהמנצח עובר סיבוב. זה לא מכין אותם לגביע ריידר, שנערך אחת לשנתיים.

מקילרוי. מקווה לשחזר את ההישג של לוק דונלדצילום: רויטרס

במשך שבוע - ארבעה ימי הכנה ושלושה ימי תחרות - הם הופכים מ"אני" ל"אנחנו", גולפאי אחד מבין 12 בנבחרת, המייצגת את ארה"ב או אירופה. אני או אנחנו, במשך עשורים לא היתה לכך משמעות. גביע ריידר בגולף החל ב-1927 כמפגש בין ארה"ב לבריטניה, אליה נוספה בהמשך אירלנד. האמריקאים ניצחו ב-18 מ-22 מפגשים. רק ב-1979 הפכה הנבחרת הבריטית לנבחרת אירופית.

התוצאות לא איחרו לבוא: מאז 1985 עומד המאזן על שמונה ניצחונות אירופיים, ארבעה אמריקאיים ותיקו אחד. בארבעה מחמשת המפגשים האחרונים זכתה אירופה, מייצרת דומיננטיות משלה. ההבדל בין טורניר רגיל לגביע ריידר משמעותי. בכל אחד מימי התחרות מתמודדים הגולפאים במשחקים מסוג אחר. אם את 12 משחקי היחידים בשיטת ראש בראש ביום האחרון הם מכירים היטב, משחקי הזוגות ביומיים הראשונים מצריכים יותר.

במשחק "ארבעה כדורים" (Four Ball) מתמודדים זוגות משתי הנבחרות, כשכל אחד מארבעת השחקנים חובט בכדור משלו. בכל גומה נזקפת לזכות כל נבחרת התוצאה הטובה מהשתיים שהשיגו שחקניה.

במשחק ה"רביעייה" (Foresome) יש לכל זוג כדור בודד ובכל פעם חובט בו שחקן אחר. חבטת שותפך, אם כך, יכולה להציב אותך בעמדה נוחה או איומה לחבטה הבאה. לא כולם יודעים לעודד עמית במקום להפנות מבט מאשים, שלא לדבר על המשמעות עבור ההתמודדות כולה. "זה לחץ שונה", מודה רורי מקילרוי הצפון אירי, "לרוב אם אתה משחק חלש, אתה מאכזב רק את עצמך. בגביע ריידר זה לא כך ואיננו רגילים לזה".

כאן בא לידי ביטוי ההבדל בין הנבחרות. כשהיה קפטן ארה"ב ב-2008, חילק פול אייזינגר את הסגל לשלוש קבוצות בנות ארבעה שחקנים, שעשו הכל יחד בהכנה. האמריקאים השיגו את ניצחונם היחיד מאז 1999. שנתיים אחר כך נמנע מכך מחליפו קורי פייבין. אירופה חזרה לנצח.

"כימיה חשובה ואני בטוח שהיא תהיה טובה". דייויס לאב (משמאל) וטייגר וודס מביטים בגביע הנכסף, השבועצילום: רויטרס

"12 בחורים לא יכולים להתחבר בארבעה ימים, אבל קבוצות קטנות של ארבעה יכולים להשתלב, אם הם מאמינים בכך ושואלים 'כיצד אוכל לשפר את הבחורים בקבוצה שלי'", אמר אייזינגר לאחרונה ל"שיקגו סאן טיימס", "איננו הפלורידאים והטקסנים, אנו אמריקאים.

להם כבר יש קבוצות קטנות קיימות. האירים מייצגים את אירלנד. הם מקושרים ומחויבים זה לזה. האירים ישחקו יחד, האנגלים, הספרדים. במקרים רבים אנחנו מגיעים עם השחקנים הטובים יותר. נדיר שאנחנו הקבוצה הטובה יותר".

לשמונה מ-12 האמריקאים שישחקו השנה יש ניסיון בגביע ריידר. לאיש מהם אין מאזן חיובי בתחרות. בעוד ביחידים מדובר ב-25 ניצחונות לכל נבחרת בחמשת גביעי ריידר האחרונים, בזוגות מובילה אירופה עם 36 ניצחונות ו-17 הפסדים. לוודס מאזן  13-9 בזוגות. "אני חושב שוודס פשוט מטיל אימה על כל מי שהוא משחק לצדו", קובע ברנדל שאמבלי, פרשן ערוץ הגולף ו-NBC.

לדעתו, הקפטנים האמריקאים אשמים בביצוע יותר מדי שינויים בצוותים שלהם, "בעוד הקפטנים האירופאים נוטים לזהות צמדים ובין אם הם מצליחים או כושלים, הם דובקים בהם לאורך התחרות. זה הצליח להם".

אולי הם פשוט רוצים את זה יותר. קולין מונטגומרי הסקוטי, שניצח ב-20 מ-36 משחקיו בגביע ריידר ושימש קפטן בזכייה לפני שנתיים, כינה את התחרות "האולימפיאדה שלנו". זה לא כך בשביל האמריקאים. כשוודס התמודד פעם עם שאלות לגבי המחויבות שלו נבחרת, הוא שאל עיתונאים בכמה נקודות זכה ג'ק ניקלאוס בגביע ריידר.

איש לא ידע לומר שניצח ב-17 מ-28 משחקים. כולם ידעו בכמה טורנירי מייג'ור זכה: 18. בין אם מדובר בהם או בסובבים אותם, ההישגים האישיים של הגולפאים הם העיקר. לי ווסטווד האנגלי הגדיר זאת פעם כך: "האמריקאים בסדר כשהם משחקים עבור עצמם. כשהרוח האירופית נושבת, זה יהיה שונה מאוד".

כשמדובר באיכות השחקנים, ההתמודדות שמתקיימת השנה באילינוי נראית מאוזנת למדי. שני אמריקאים זכו השנה בתארי מייג'ור מול אירופאי אחד. ארבעה מחמשת המובילים בדרוג העולמי אירופאים, אך לארה"ב 11 שחקנים בין 17 הראשונים. ל-11 מ-12 האירופאים יש ניסיון בתחרות, בעוד ארבעה מהאמריקאים יופיעו בה לראשונה. "אנחנו צריכים בחורים שמסוגלים לדבוק אלה באלה ולעזור לנו בפן הקבוצתי", אמר הקפטן האמריקאי למוד הניסיון, דייויס לאב השלישי, "כימיה חשובה מאוד, ואני חושב שהיא תהיה נהדרת".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ