ראלי קצרין |

דוהרים מעל המהמורות הביורוקרטיות

לאחר שנים של מאבקים, וקיום תחרויות בסתר, מרוץ רכבי השטח ב"בירת המרוצים של הצפון" היווה יום חג, כשאפילו השוטרים והפוליטיקאים מחאו כף

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

כשחמדה עודה דהר ב-100 קמ"ש על דרך הבזלת סמוך לקצרין, נדמה היה ה"אימפרזה טורבו" בה נהג, עומדת להחליק בכל רגע – כי הוא עוד שנייה מאבד שליטה על הרכב ומתהפך. בכל פנייה שלקח, מכונת המרוצים הכחולה שלו נעלמה בתוך ענן אבק חום וסמיך שהצליח לטשטש את פסגותיהם של הר בנטל והר אביטל באופק. אולם בכל פעם שנדמה היה כי הרע מכל עומד להתרחש, היגוי מדויק להפליא ולחיצה נוספת על דוושת הגז, יישרו את ה"אימפרזה" שהמשיכה במסעה במעלה השבילים.

באותו הזמן, שוטריה של תחנת הגולן התפרשו על גבעה סמוכה ושלחו מבטים חשדניים על הנהג מכפר קאסם "שהתפרע" להם על השבילים, מאות מטרים בלבד מתחנתם. האם יעצרו אותו ואת שאר הנהגים שמשתוללים להם כעת מתחת לאף? לא הפעם. אחרי שנים בהם הוגדרו כעבריינים והתחרו במחתרת - ב"ראלי ספרינט" החוקי הראשון של ישראל  גם השוטרים והפוליטיקאים מחאו להם כפיים. ככה זה כשהחוק לצידך.

"זה סיפור גדול שזה סוף סוף הפך לחוקי", אומר לנו אלון שלו ,35, שעשה את כל הדרך לקצרין מתל אביב. "הספורט המוטורי מתגלגל בארץ כבר 30-35 שנה, אבל זה תמיד היה תחום אפור שהמשטרה אסרה עליו. שליו, עובד חברת "מאיר", היבואנית של רכבי וולוו, מספר כי בעבר - לפני שהכנסת אישרה ב-2005 את מה שמוכר כיום כחוק הספורט המוטורי - המרוצים התקיימו בהיחבא, הרחק מעיניהן של הרשויות והציבור.

המפלצות הצבעוניות שרפו את המסלול, והמנצח הוא זה שקבע את זמן ההקפה המהיר ביותרצילום: אילן גולדמן

כיום, אחרי 7 שנים של מאבקים ביורוקרטיים קשים, את הסדנאות המחתרתיות, הריתוכים הגסים, והאלתורים המסוכנים של שנות ה-80 וה-90, החליפו תקנות, רישיונות מרוצים ושיתוף פעולה הדוק מצד הנהגים שרק רוצים להתחרות. המילה השולטת בסצנת הראלי היא "בטיחות". הנהגים יודעים שבלעדיה, אף אחד לא יסגור להם את המסלול והניידות תרדופנה אחריהם עד חורמה. "אחרי 12 שנים בהם רק דיברנו, הגיע הזמן שהמנועים ידברו", אומרים בהתאחדות הספורט המוטורי.

איך שלו קשור לכל זה? הוא המוח שמסתתר מאחורי אביזרי הבטיחות שמותקנים בחלק מרכבי המרוצים בארץ. "אתה בא אליי עם פנטזיה ואני יכול להגשים לך אותה תוך חודשיים", אומר המתכנן המכאני, ומציג בפניי רישיון מרוצים תקף. את עבודתו היומיומית ב"וולוו", שליו אינו מתכוון לעזוב בקרוב - הוא עדיין משפשף את עיניו כלא מאמין כשחבריו מחממים את המנועים לפני תחרות שמתרחשת באופן חוקי אצלנו בישראל. פרנסה מהתחום? לא ממש הצחקתם אותו, אבל הוא עוד יודע שהיום רחוק.

אביב קולין עוד זוכר את ימי המרוצים המאושרים של שנות ה-80 שהתקיימו בעפולה ואשקלון. הוא היה אז ילד נלהב בכיתה ט' שהחלום הגדול ביותר שלו היה לנהוג בפיג'ו 205 טורבו – "כמו של נהגי המרוצים". הוא מספר על טריבונות מלאות עד אפס מקום, על 50-60 רכבים שזינקו לכל מרוץ ועל ההתרגשות שאחזה בו בכל פעם שהיה עולה כמרשל על המסלול. "הקטע של הנהיגה הטריף אז אנשים רבים", הוא נזכר.

היום, כמעט 30 שנה אחרי שהענף נכנס לקיפאון, קולין שוב יושב על ראש גבעה ומתצפת על חלק מגיבורי ילדותו עושים קאמבק על מסלול המרוצים. מתרגש? "איך אפשר שלא", הוא משיב בהחלטיות. על שביל העפר הכהה שמתחתינו, ניר בן ארי והנווט שלו, דובי מילר, בדיוק מחליקים את הסובארו הירוקה לבנה שלהם באחד הסיבובים. "יש רמה בארץ", מסכימים פה אחד ביציעים.

אבל לא רק נוסטלגיה. על גבעת התצפית נשמעים גם קולות חדשים. הנשים הן חלק בלתי נפרד מההתעוררות המוטורית הישראלית, ובוגרות מסע השטח "מלכת המדבר", תופסות חלק נכבד מהמקום על המחצלות שביציע. נציגות עדיין אין להן על מסלול המרוצים למטה, אבל שירי פאר, אחת מ-20 מדריכות נהיגת השטח שהגיעו כדי לצפות במרוץ, כבר מבטיחה ללא היסוס כי "נרים קבוצה של נהגות מרוץ ראשונה מסוגה בארץ ובעולם". תחרות נגד גברים היא הדבר האחרון שמפחיד את "המלכות" שחלקן מתכוונות בקרוב להשלים קורס לנהיגת מרוצים.

"תכונה חשובה לנהג מרוצים היא אומץ לב", אומר חמדה עודהצילום: אילן גולדמן

בינתיים השמש עולה וחובטת, והמפלצות הצבעוניות פשוט שורפות את המסלול. סיבוב אחד אלו הם רכבי הראלי הקלאסיים כמו ה"אימפרזה" הכחולה של עודה, סיבוב לאחר מכן מגיעים הג'יפים המשופרים, הרייזרים והטרופי טראק - מעין טנדרים ענקיים בעלי נפח מנוע עצום "שיכולים לפתח מהירויות של 200 קמ"ש בשטח".

החוקים הם פשוטים: המנצח הוא מי שקובע את זמן ההקפה המהיר ביותר (3 ק"מ). הטובים ביותר כמו עודה עוצרים את השעון על 3 דקות, אחרים יסתפקו בזמנים מעט צנועים יותר. הרבה תלוי בסוג הרכב ובקטגוריה אליה הוא משתייך. "אי אפשר לצפות מהטרופי טראק הכבדים לקבוע את אותם הזמנים", מפרשן אחד הצופים.

מסביב, אף אחד אינו מופתע מהעובדה שעודה, 31, קובע את הזמן המהיר ביותר באותו היום. מי שמכיר את התחום יודע כי הערבי-הישראלי מכפר קאסם, מכיר היטב את העבודה אחרי שהתמקצע במרוצי ראלי בירדן ואפילו השתתף באליפות המזה"ת. ע

ודה אינו הערבי היחידי שמתחרה באותו יום על המסלול - גם רמי גדיר וחוסאם עבד אלראני מציגים ביצועים מעולים. האחרון אף מסיים במקום השלישי אחרי רמי שוחטוביץ' הוותיק. עדיין לא ברור עד כמה נהיגת המרוצים נפוצה במגזר הערבי, אבל מה שבטוח: "זה יכול להוביל לדברים טובים, הילדים בכפר קאסם כבר משתגעים אחרי הראלי", מספר עודה עם חיוך.

כדי להגיע לאן שהגיע, הנהג הקטנטן מכפר קאסם משקיע את כל מרצו וזמנו. כל שקל שהוא מרוויח בעבודתו כמכונאי "אני שופך על המכונית", הוא מודה. אין מה לעשות, זוהי אהבת חייו. לאלו ששוקלים להיכנס לתחום הוא ממליץ "לא לחשוב, פשוט לעשות". ומה עושה אותו לדעתו כל כך מוכשר בנהיגה? "זה אומץ לב. אני חושב שלערבים בישראל יש לב מת. לנהג מרוצים זו תכונה חשובה" הוא מסכם.

המילה השולטת בסצינת הראלי היא בטיחות, בלעדיה לא יתקבלו האישורים להתחרותצילום: אילן גולדמן

למוחמד, 18, המאבטח שעשה את כל הדרך מזרזיר, עודה בהחלט נתן זריקת עידוד. "אני אנסה את זה מתישהו בעתיד - זה בטוח", פוסק הנער בעת שהוא מגרש את כותב שורות אלה בחזרה ליציע.

אבל מלבד אומץ, ענף הנהיגה מצריך גם כיסים יחסית עמוקים. "כדי לבנות מכונית מרוצים צריך לפחות 250,000 שקלים", טוען שליו שכבר שלוש שנים מהנדס לעצמו רכב שכזה בעלות מופחתת. לדבריו, הייבוא של מכונה מוגמרת, עדיין בעייתי ויקר מאוד. הנהגים הישראלים שמשתתפים דרך קבע בתחרויות כמו הפאריז דקאר וראלי דרך המשי, בהחלט מודעים לבעייתיות ומנסים לסייע אחד לשני. לעיתים חלק מהם מודים, "המחלוקות האישיות גוברות".

אבל ב"בירת המרוצים החדשה של צפון הארץ", כפי שמכנה אותה ראש המועצה סמי בר לב, מדובר ביום חג. זוהי התחרות הרביעית בסצנת המרוצים החדשה והחוקית, והפקידים במינהל הספורט כבר חוגגים את העתיד לקום ברמה.

אבל בהתחשב במה שעבר על הענף בשנים האחרונות אין מנוס מלתהות: האם המדינה תשטיח את המהמורות הביורוקרטיות ותקל על הנהגים? או שמא הם שוב ייתקעו בבוץ הביורוקרטי וישקעו? מה לעשות, יש דברים שגם נופים מרהיבים ונהיגה פראית ומשחררת, לא תשכיח מליבם של שועלי המרוצים הוותיקים.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ