צאו מזה כבר

הטסטוסטרון נמצא בכל מקום

אורלנדו קרוס עורר לאחרונה גלים כמתאגרף הראשון שיוצא מהארון, אבל הגיע הזמן שהעולם יבין שהומואים קיימים גם בספורט

פול פלין, גרדיאן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
פול פלין, גרדיאן

מאז יציאתו מהארון הזהירה והמחושבת של גארת' תומאס ב-2009, נוצר זרם דק אבל קבוע של ספורטאים שמחקים את הדוגמה שהעמיד שחקן הראגבי הוולשי. לא כולם יזכו לשבחים ולסיפורים הוליוודיים, אבל כל אחד מהם מוסיף קצת לכדור השלג המתגלגל של הכרה בגאים בספורט. כדורגלן שוודי, שחקן קריקט אנגלי ועתה המתאגרף הפורטו-ריקני אורלנדו קרוס - כל אחד עורר גלים משלו.

קרוס בן ה-31, המדורג רביעי בעולם במשקל נוצה, הודיע ביום חמישי שהוא הומוסקסואל. "24 שנים אני מתאגרף, ואמשיך לעשות זאת", אמר, "אני רוצה להיות נאמן לעצמי ולאמת שלי, להיות דוגמה וסמל לילדים שרוצים להתאגרף. הייתי ותמיד אהיה גאה להיות מתאגרף וגאה להיות פורטו-ריקני, הייתי ותמיד אהיה גאה להיות גבר הומוסקסואל".

גם בידיעה על קרוס, כמו בכל אייטם חדשותי דומה, מועלה באוב סיפורו הקשה והטרגי של הכדורגלן ג'סטין פשאנו, שיצא מהארון לפני שנים. בכל דיווח מודגשת יותר ויותר חוסר הרלוונטיות של אותו מקרה לימינו אנו.

אורלנדו קרוס. "אני רוצה להיות נאמן לעצמי ולאמת שלי, להיות דוגמה וסמל לילדים"צילום: אי-פי

העניין הוא כזה. בכל מקום בו מעורבות חבורות של גברים במגע פיסי קרוב, תהיה בצורה זו או אחרת איזו משיכה מינית בין גאים. אין פה גילוי מרעיש. יש משהו "בקול, בריח, בניחוח", כפי שכתב מוריסי בשעתו. כריסטופר אישרווד, סופר בריטי-אמריקאי הומו, כתב על היאבקות כמשחק מקדים בספרו על זיכרונותיו מלוס אנג'לס; התמונות של הצלם ברוס וובר, בהן נראים מתאגרפים גבריים מאוד עם אף מחוץ ושפתיים שסועות, מהווות סוג של סאב-טקסט אירוטי לאיגרוף. נופך כזה יש אפילו לדמותו של רג'י קריי, שנראה צופה בקרבות איגרוף בסרט שנעשה על הגנגסטר הבריטי הידוע.

לכן, להיות מופתע מקיומו של מתאגרף הומו זה קצת כמו לקבל בהפתעה פעילות הומוסקסואלית בבתי כלא, בצבא או בפנימיות. הטסטוסטרון קיים בכל מקום. הרבה לפני שאורלנדו קרוס הצטרף לליגה הגדולה של ספורטאים שיצאו מהארון, היה באיגרוף מתח מיני. הסיפור על העיתונאי שנכנס לחדר ההלבשה של אמיל גריפית'ס, אלוף במשקל בינוני בשנות השישים, ומצא אותו מתנשק עם מאמנו, כנראה אינו מקרה בודד.

ייתכן שהגיעה העת להפסיק להתייחס למקרים האלה כיוצאי דופן, אייטמים חדשותיים מסעירים, אלא לבחון את התרבות הרחבה סביבם. כששמעתי על ההודעה של קרוס הרהרתי במסלול הצפוי לו - פרס סטונוול, שמוענק למשפיעים על קהילת ההומואים, הלסביות, הבי והטרנסג'נדרים בבריטניה; שער של מגזין הומוסקסואלי; חוזי פרסום מתאימים ועוד. אבל מה שמעניין באמת בסיפור של המתאגרף הלטיני והקתולי הוא כלל לא העניין הספורטיבי, אלא ההיבטים התרבותיים והדתיים. מדוע בכלל עוד קיים העניין הזה של ההומו הראשון בענף מסוים? האם עלינו להתכונן לגילוי המרעיש של שחקן הדארטס ההומו הראשון?

קרוס במהלך אימוןצילום: אי–פי

כל אחד מהסיפורים הללו על מי שיצא מהארון בענף מסוים, צבר תאוצה, משקל ומשמעות גדולים מהנדרש. זה הזמן לקבלה ולהכרה מוסדית על מנת להפחית מהדרמה, ואנחנו כנראה קרובים לנקודה הזאת יותר מכפי שאנו חושבים.

היה זה מאמן נבחרת איטליה בכדורגל, צ'זארה פראנדלי הג'נטלמן, שסיפק את התשובה הטובה ביותר ואת הנימה הנכונה להתייחסות להומוסקסואליות בעולם הספורט. בתחילת השנה ביקש ממנו הסופר אלסנדרו "צ'קי" פאונה לכתוב הקדמה לספרו "אלופי האהבה: המשחקים האסורים בספורט", המרמז על יחסים הומוסקסואליים בנבחרת איטליה. פראנדלי השיב באיגרת פתוחה, ליברלית ונפלאה, שמדברת על דחיפה למודרניזציה של הממסד כדי שהסיפורים האישיים של ספורטאים יתאימו לכולם.

"בעולם הספורט בכלל והכדורגל בפרט", כתב פראנדלי, "עדיין יש טאבו סביב הומוסקסואליות. לכל אחד צריכה להיות הזכות לחיות בחופשיות עם עצמו, רצונותיו ורגשותיו. כולנו צריכים לפעול למען תרבות ספורט שמכבדת כל פרט, בכל גילוי של אמת וחופש. אני תקווה שבקרוב כדורגלנים ייצאו מהארון".

בשנת 2012 לא צריכה להיות כל הפתעה מכך שגברים הומוסקסואלים מצטיינים בספורט. הסיפור האישי של ספורטאי הומו הוא לאו דווקא הסאב-טקסט של העובדה שהם נוגעים זה בזה כדי להתפרנס. יציאות מהארון כמו זו של קרוס לא צריכות להיות חדשות חמות כפי שהיתה זו של תומאס. אנחנו צריכים להקשיב לפראנדלי.

בילי ג'ין קינג. גם אחת הטניסאיות הגדולות בהיסטוריה יצאה מהארוןצילום: רויטרס

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ