בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שחקניות הקריקט רוצות שוויון

אליפות העולם בקריקט 20/20 הבליטה את השינוי התהומי שחוות נשות הענף. השוויון עדיין רחוק, אבל ברור כי הוא הפך למטרה ראשית

תגובות

מדליית זהב אולימפית ידועה כהישג שמסוגל לשנות חיים. זהב במשחקי אסיה, מסתבר, יכול לשנות ענף שלם. "היו לנו קשיים בתחומים רבים, אבל בשנתיים האחרונות הדברים השתפרו משמעותית", אומרת סאנה מיר, קפטנית נבחרת הנשים של פקיסטן בקריקט, "הגישה שלנו למשחק מקצוענית עתה לחלוטין. זה לא רק משחק, אלא מקצוע שבחרנו להתפרנס ממנו".

לא כך היה בעבר. גם אחרי ייסוד נבחרתן ב-1997 נחשבו הנשים בפקיסטן לחצי מקצועניות לכל היותר. פרנסתן נבעה מעבודתן בחברות שגם החזיקו בקבוצות הקריקט בהן שיחקו. עבור הופעתן בנבחרת קיבלו הקצבות בלבד. ההצלחה במשחקי אסיה 2010 - זהב ראשון לפקיסטן מאז 2002 - שינתה הכל. שלוש שנים אחרי הגברים, זכו 17 מהן לחוזים ממועצת הקריקט בפקיסטן ונכנסו לעידן המקצוענות.

זהו צעד אחד מיני רבים שיצטרך לעשות קריקט הנשים כדי להתקרב אל משחק הגברים. אליפות העולם ב-20/20 (הגרסה המקוצרת של המשחק), שהסתיימה ביום ראשון בסרי לנקה, היוותה דוגמה מצוינת. רוב השחקניות, בניגוד לשחקנים, טסו במחלקת תיירים בלבד. ה-ICC, מועצת הקריקט הבינלאומית, העניקה פרס בסך מיליון דולר לאיי הודו המערבית, שזכתה בטורניר הגברים. אלופת הנשים אוסטרליה הסתפקה ב-60 אלף דולר. בעוד כל שחקן קיבל מה-ICC הקצבה יומית בסך 100 דולר, קיבלו הנשים 60 דולר בלבד. "אנו אוכלות היטב. כמובן שלגברים יש תיאבון הרבה יותר גדול", התבדחה שארלוט אדוארדס, קפטנית נבחרת אנגליה, "זהו משהו שצריך לבחון אחרי האליפות. אני בטוחה שב-ICC יעשו זאת".

אי–פי

לחדשות ולעדכונים נוספים, הצטרפו לעמוד הפייסבוק של "ספורט הארץ"

"אנחנו עובדים למען שוויון בכל", הצהיר דובר ה-ICC בתגובה לקולות רוטנים, "אנו רוצים לקדם את משחק הנשים כך שיזכה לאותה חשיפה, הזדמנויות ופרסים". ייקח זמן לסגור את הפער הכלכלי - התקציב לטורניר הנשים היה נמוך משמעותית - אבל צעדים חיוביים נעשו מאז מוזגה מועצת הקריקט לנשים לתוך ה-ICC ב-2005. עצם העובדה שטורנירי הגברים והנשים התקיימו במקביל בפעם השלישית (לרבות הצגות כפולות) מביאה לנשים יותר צופים באיצטדיון ובטלוויזיה.

"המצב אצלנו משתפר מאוד", אומרת הולי קולבין האנגלייה, "הכיסוי הטלוויזיוני משתפר, הפער בין הנבחרות מצטמצם, יש יותר חבטות שמביאות שש נקודות (כדורים שיוצאים מתחומי המגרש) ומידת המיומנות שלנו דומה. אולי איננו חובטות באותה עוצמה, אבל אנחנו מרוצות מהרמה שלנו".

הן לא היחידות. התקדמות ביחס נרשמה במספר מקומות. גם באיי הודו המערבית, נבחרת המאגדת 15 מדינות בקריביים, החליטו לפני שנתיים להעניק חוזים למספר שחקניות. "כעת אני יכולה להקדיש יותר מזמני לאימונים ויש פחות לחץ בגלל בעיות כלכליות", אמרה הקפטנית מריסה אגילרה, "זהו צעד עצום לקריקט הנשים באיי הודו המערבית והשקעה עצומה בפיתוח הצעירות ברחבי הקריביים. זהו גם צעד עצום לקריקט הנשים ברמה העולמית".

בהודו, מעצמת קריקט גברים, הפערים עדיין עצומים. בעוד קפטן נבחרת הגברים, מהנדרה סינג דהוני, הרוויח אשתקד 26.5 מיליון דולר ממשכורת ומחסויות, נזקקות השחקניות לתמיכת חברת הרכבות המקומית, שדוחפת את קריקט הנשים. רבות מהן מועסקות על ידי החברה במקצועות שונים, ומקבלות חופשות למשחקים. למרות זאת, אומרת הקפטנית מיטאלי ראז', היא ראתה "התפתחות גדולה" מאז החלה הקריירה הבינלאומית שלה ב-1999. "פותחה אקדמיה בבנגלור, ובמשחקים מקומיים אנחנו זוכות להופיע באיצטדיונים בינלאומיים. קריקט הנשים לא היה ספורט פופולרי בזמנו, אבל עכשיו, בבריטניה ובאוסטרליה, רבים באים לצפות במשחקים שלנו".

שמונה נבחרות השתתפו באליפות העולם. רגע היסטורי אמנם נרשם כשפקיסטן ניצחה את הודו, אבל בגמר הופיעו אוסטרליה ואנגליה. הן, יחד עם ניו זילנד, שולטות בקריקט הנשים. מאבקן לשוויון, עם זאת, אינו שונה. רק בפברואר הבחינו באוסטרליה בדבר חריג: בלינדה קלארק, קפטנית הנבחרת לשעבר, הפכה לאישה השנייה בהיכל התהילה של ה-ICC אך לא היתה זכאית להיבחר להיכל התהילה של הקריקט האוסטרלי. תנאי הקבלה לא לקחו בחשבון את העובדה שנשים מופיעות בפחות משחקים, שכן המשחק שלהן אינו כה מפותח ברמה הבינלאומית.

למרות שהן זוכות לתנאי אימון שווים לגברים, האוסטרליות אינן מקצועניות. ליסה סטלקאר חישבה שתחמיץ 56 ימי עבודה לקראת גביע העולם במשחקי יום אחד בשנה הבאה. האנגליות היו ב-2008 הראשונות לקבל חוזים שיאפשרו להן להתרכז בקריקט, אך לא רק במשחק אלא גם בהדרכת שחקניות. קלייר קונור, הקפטנית לשעבר, דווקא מרוצה מהמצב: "אין מספיק נבחרות לשחק נגדן כדי להפוך את הנשים למקצועניות. המבנה הנוכחי מאוזן ומקל על חייהן".

אולי זה עוד יקרה. מאמצים נעשים לקדם את המשחק במדינות כמו סרי לנקה, בנגלדש וזימבבואה. זה לא פשוט. בחלקן מתקשים לקבל נשים שעוסקות בספורט. שחקניות פקיסטן יצאו לפני מספר שנים למסע משחקים ברחבי המדינה, וגילו כי גברים לא מורשים להיכנס ולצפות. יידרש זמן כדי לצמצם את הפער התרבותי, אבל התהליך מתגלגל. "רק בשש-שבע השנים האחרונות צבר המשחק פופולריות בקרב הנשים באזור", אומרת מיר, קפטנית פקיסטן, "הניצחון על הודו היה רגע גדול עבורנו, כי עד עכשיו אף אחד לא לקח אותנו ברצינות, הפוקוס היה על נבחרת הגברים. התוצאה הזו גרמה לאנשים להבחין בנו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#