הבעיה של האופניים נעוצה בשורשים?

פרשת לאנס ארמסטרונג והרצון לנקות את הענף מעוררים שאלה מהותית: האם ראוי שרוכבי עבר שהיו מעורבים בפרשות סמים יעסקו בניהול, אימון והכוונה?

אילן גולדמן
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אילן גולדמן

כשמאט ווייט רכב עבור קבוצת יו.אס פוסטל בתחילת העשור הקודם הוא נחשב לפועל המושלם: מסור דיו כדי להביא את בקבוקי המים והמזון מהרכב וחזק מספיק כדי לטפס במעלה הפלוטון ולחסום ל"בוס" שלו את רוחות הפנים. אם לשפוט על פי הגילויים החדשים בתיקו של לאנס ארמסטרונג, ווייט גם היה איש סוד מעולה. במשך קרוב לעשור נמנע האוסטרלי מלהפליל את האמריקאי בשימוש בחומרים אסורים.

אבל לא עוד. לפני מספר ימים נחשף קשר השתיקה של ווייט, שהתגלה כ"עד מספר 9" בתיק החקירה של הסוכנות האמריקאית למניעת סימום בספורט (USADA) נגד ארמסטרונג. בעקבות החשיפה נאלץ ווייט לעזוב את תפקידו כמנהל קבוצת הרכיבה האוסטרלית אוריקה גרין אדג' ואת תפקידו הבכיר בהנהלת נבחרת האופניים האוסטרלית.

זו לא היתה הפעם הראשונה שרוכב העבר נאלץ לנטוש משרה ניהולית עקב מעורבות בפרשיות סמים מפוקפקות, מה שמעלה את השאלה: האם ווייט ודומיו בכלל ראויים לעסוק בניהול הענף?

יוהאן בריינל (מימין). פוטר מתפקידו כמנהל רדיושאק ניסאןצילום: אי–פי

לחדשות ולעדכונים נוספים הצטרפו לדף הפייסבוק של "ספורט הארץ"

אם לשפוט על פי ההיסטוריה של ווייט, כנראה שלא. לפני שנתיים בלבד הוא הודח מתפקידו כמנהל מקצועי בקבוצת גרמין-סרוולו, אחרי שהתגלה כי הפנה את הרוכב טרנט לואה לבדיקה אצל ד"ר דל מוראל - הרופא הידוע לשמצה של יו.אס פוסטל. איש לא באמת יודע מה התרחש באותה בדיקה, אך רק עצם העובדה שווייט הפנה אותו לשם היוותה הפרה חמורה של הקוד האתי בקבוצה.

אלא שווייט הוא בסך הכל אחד מיני רבים. מאז ומתמיד נשלט עולם האופניים המקצועני על ידי רוכבי עבר שהביאו עמם ניסיון וידע מקצועי לתפקידים ניהוליים. הבעיה היא שבשנים האחרונות, מורכב הדור הנוכחי של מנהלי הקבוצות מאותם רוכבים שנתפסו במעורבות בפרשיות סמים שונות. לעתים - כמו במקרה של ווייט - אותו ידע מקצועי שרוכבי העבר מביאים מתגלה כרעה חולה ממנה מנסה הענף להתרחק.

לא ממש צריך להתאמץ כדי לאתר את אותם מנהלים. באתר של קבוצת גרין אדג', למשל, ניתן לראות כי אחד מחברי ההנהלה הוא לא אחר מאשר רוכב העבר ניל סטפנס, כוכב נוסף שהיה מעורב בפרשיית הסמים המפורסמת של קבוצת פסטינה בטור דה פראנס 1998. סטפנס עצמו הודה כי נהג להזריק את הסם EPO "תחת הוראות מנהלי הקבוצה". לטענתו, חשב שמדובר בוויטמינים.

כמובן שיהיה נחמד להאמין לסטפנס, רק שיש בעיה אחת קטנה: לפני ימי פסטינה, רכב האוסטרלי בקבוצת הפאר הספרדית ONCE תחת אדם בשם מנולו סייטץ, שאף מינה אותו מאוחר יותר למנהל בקבוצה ספרדית אחרת אליה התגלגלו השניים. לימים נעצר סייטץ לאחר שהתפוצצה פרשיית הסמים הענקית "מבצע פוארטו" ב-2006. אחרי שמגלים את הרקע, האם עדיין ניתן לטעון כי ידיו של סטפנס נקיות לחלוטין? האם ראוי שאדם כזה יעמוד בראש קבוצה?

מאט ווייט (משמאל). נאלץ לעזוב את תפקידו ביו.אס פוסטלצילום: אי-אף-פי

שיין באנן, הג'נרל-מנג'ר של קבוצת גרין אדג', טוען כי שיקולים מסוג זה "לא נלקחו בחשבון" כשהקבוצה החליטה להעסיק את ווייט וסטפנס בתפקידים ניהוליים. "על אף עברם המפוקפק, העבודה הטובה שלהם היא זו שהנחתה אותנו", הסביר. המינוי של סטפנס, בכל אופן, לא הפתיע איש. על פי העיתונאית סמנת'ה ליין, האוסטרלי "כנראה זכה בתפקיד בשל היכרותו הארוכה עם באנן".

ליין טוענת כי הדרך היחידה לשקם את ענף האופניים היא על ידי אתחול מחדש בעידן שאחרי ארמסטרונג, והיא אינה היחידה. "כדי שהניקוי יהיה אפקטיבי, הוא חייב לכלול את בעלי הקבוצות, המנהלים, המאמנים, המעסים, הרופאים, הסוכנים ואפילו העיתונאים", מסביר ג'ון ווילקיקסון, עיתונאי אופניים. בהחלט ייתכן שטענתם נכונה - גם אם לא הוכח דבר, מערכות הקשרים המסואבות שכל הרוכבים הללו מביאים עמם לתפקידיהם החדשים הן בעייתיות בלשון המעטה. חזרה לזירת הפשע היא לעתים בלתי נמנעת.

מספיק לבחון את התנהלותו של ביארנה ריס, זוכה הטור דה פראנס 1996 וכיום הבעלים של קבוצת סקסו בנק, כדי להבין את הבעייתיות. אחרי שרוכב העבר הדני הודה והתחרט על השימוש בהורמוני גדילה שונים וב-EPO בזמן זכייתו בטור, שמו הוזכר לאחרונה כמי ששידך בין הרוכב האמריקאי טיילר המילטון לד"ר יופמיאנו פואנטס, הרופא הספרדי שעמד במרכז פרשת "פוארטו". המילטון חשף את הקשר לריס בספרו "המירוץ הסודי", אך הוא אינו הרוכב היחיד שמקושר לבעלי הקבוצה ולרופא הידוע לשמצה. גם הרוכב האיטלקי איוון באסו והגרמני יורג ישקה היו ידועים בקשרים עם השניים.

"האם אדם כזה בכלל ראוי להנהיג קבוצת אופניים?", תהה מנהל הטור דה פראנס, כריסטיאן פרודום, לאחר שריס הודה כי רימה. גם בביתו סופג ריס חיצי ביקורת. "אם יתגלה קשר בינו לבין פואנטס, הוא יצטרך לדאוג לעתיד שלו", הזהיר לאחרונה נשיא התאחדות האופניים הדנית, טום לנד.

ווייט וריס הם רק טיפה בים המנהלים שהיו מעורבים בפרשיות סמים כרוכבים. אליהם ניתן לצרף כוכבי עבר כרולף אלדג, שון ייטס, יוהאן בריינל, ג'ונתן וואטרס ואלכסנדר וינוקורוב, שהודו בשלב כזה או אחר כי השתמשו בחומרים אסורים. המכנה המשותף של כולם: ההבטחה כי בעקבות ניסיונם המר ינהיגו קבוצות נקיות.

ביארנה ריס. בטור של 1996 השתמש בסמים והיום בעלים של קבוצהצילום: רויטרס

ייטס, המנהל של קבוצת סקיי, הוא דוגמה מצוינת. האמריקאי שחלק חדר עם לאנס ארמסטרונג בשנות ה-90' ולאחר מכן ניהל את קבוצת דיסקברי, נתפס בשנת 1989 על שימוש בחומרים אסורים. כעת הוא מבטיח כי לא יעסיק "אדם שמגיע עם רקע מפוקפק". ומה באשר לקשר האישי שלו לסמים? "עבדתי עם לאנס, אבל לא היה לי שמץ של מושג מה מתרחש", הוא טוען בתוקף. כעת אומר ייטס לכל מי שמוכן לשמוע כי הוא מנסה להנהיג את קבוצת האופניים הנקייה ביותר, "עם אפס סובלנות לסמים". אלא שאת עצמו הוא אינו מחשיב.

גם וואטרס מנסה לשכוח את ימיו האפלים כרוכב. המנהל של קבוצת גרמין, שגם הוא רכב עם ארמסטרונג בסוף שנות ה-90', הודה בבלוג האישי שלו כי "בחרתי לשקר ולא להרוג את החלום שלי. אני מצטער על כך מעומק לבי. האשמה הובילה אותי לפרישה מתחרויות ולהקמת קבוצת אופניים מקצוענית בה האפשרות לסימום אינה קיימת". רק הזמן יעיד האם יצליח להתנתק מכבלי העבר.

בינתיים מעדיפים רוכבים בולטים להרחיק עצמם מאלו שדבקו בהם כתמים. אחרי שנודע כי שמו של בריינל - מנהלו של ארמסטרונג במהלך זכיותיו בטור - מוזכר בדו"ח של ה-USADA ב-129 מקרים שונים, טען פביאן קנצ'לארה כי "איני יודע אם אוכל להמשיך לעבוד אתו". נכון לעכשיו, הרוכב השווייצי יכול לישון בשקט: מנהלי קבוצת רדיושאק ניסאן החליטו כי בריינל יפוטר מתפקידו.

אולם לפני שחורצים את דינם של מנהלי הקבוצות המדוברים, רצוי לדעת שיש עוד תקווה. מריו זורזולי, היועץ הרפואי הראשי של איגוד האופניים הבינלאומי (UCI), קבע כי רוכבים משתמשים כיום פחות בסמים וגם המינונים הפכו קטנים יותר. המומחה האיטלקי ביסס את קביעתו אחרי 11 שנים בהן סרק רטיקולוציטים (תאי דם אדומים צעירים) של רוכבים, כחלק מפרויקט הדרכון הביולוגי. לדבריו, הצניחה הדרסטית בשימוש בחומרים אסורים ארעה בין 2007 ל-2008, תקופה בה מספר הסטיות הלא שגרתיות בבדיקות הדם של הרוכבים ירד. נכון לשנת 2011, סטיות כאלה נמצאו רק אצל 2% מהרוכבים, לעומת 10% בשנת 2007.

אז בעוד ווייט מודה בעצב ב"מעורבות שלי באסטרטגיית הסימום" ובזמן שפרשת ארמסטרונג ממשיכה לזעזע את העולם, חשוב לזכור שהענף בכל זאת מראה סימני התאוששות. הדור החדש של הרוכבים נמצא על פרשת דרכים שבמרכזה שאלה מהותית: האם יחליטו להיפטר מכל החברים בגוורדיית המסוממים הוותיקה או שמא יעניקו להם הזדמנות נוספת.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ