כל חבטה, מרקו סקוטרו - ענפים נוספים - הארץ
בייסבול

כל חבטה, מרקו סקוטרו

פתיחת העונה בקולורדו לא הבטיחה רבות, אבל סיומה בוורלד סיריס שנפתחת הלילה כבר הביאה את החובט המחונן של סן פרנסיסקו לשיא

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
ניר צדוק

בגיל 37, עם רזומה מכובד של 11 שנים מוצלחות יותר ופחות במייג'ור-ליג, פתח מרקו סקוטרו את העונה הנוכחית במדי קולורדו רוקיס, מהקבוצות הנשכחות של הליגה. השורטסטופ מוונצואלה כבר היה בבוסטון וצבר ניסיון באוקלנד ובטורונטו, אבל בוורלד סיריס, הסיבה לשמה משחקים בייסבול, עוד לא יצא לו לבקר.

כל יום אצל הרוקיס הרחיק אותו מהחלום. בקבוצה הזאת אתה מתחיל לחבוט באפריל, מסיים בסוף ספטמבר ואז מתפנה לבדוק עד כמה רחוק היית מהפלייאוף. האם אלה היו 10 משחקים, 20 או 30. למזלו של סקוטרו, ב-27 ביולי צלצל הטלפון של דן או'דווד, הג'נרל-מנג'ר. על הקו היה בריאן סייבן, מקבילו בסן פרנסיסקו. כמה דקות של סלנג סוכנים, והעסקה נחתמה. חצי שנה קודם לכן היה סקוטרו חלק מקבוצה בת שישה שחקנים שצירופם נועד לעורר משהו בקולורדו הרדומה, כעת נבעט למעלה בתמורה לשחקן מהליגות הנמוכות. "אני מקווה לחזור לכאן", אמר רגע לפני שהצטרף לחבריו החדשים, "נהניתי. מעולם לא עברתי קבוצה באמצע עונה. לפחות תינתן לי הזדמנות להתחרות על מקום בפלייאוף".

שלושה חודשים לאחר מכן, חבק בזרועותיו את הפסלון הכסוף שהוענק לו והשתדל לא להסתנוור מאורות הזרקורים. הוא הוכתר לשחקן המצטיין בסדרת הגמר של הנשיונל-ליג, שהסתיימה בשלישי לפנות בוקר בניצחון 0-9 לקבוצתו, 3-4 בסדרה. הוא ייקח אתו לא מעט זיכרונות מתוקים משבעת המשחקים מול האלופה היוצאת מסנט לואיס. 14 ליתר דיוק, כמספר החבטות שלו בסדרה, שהצטברו לכדי ממוצע כמעט לא אנושי של 0.500. "נראה כאילו אין פעם בה הוא מניף את המחבט ומפספס", כתב עליו בן רייטר ב"ספורטס אילוסטרייטד".

מרקו סקוטרו בפעולה. ממוצע חבטות בלתי נתפש בגמר הנשיונל-ליגצילום: רויטרס

הסטטיסטיקה מגבה את התחושה. סקוטרו לא פוגע בכדור רק אחת לכ-20 ניסיונות. "הוא יוצר מגע עם הכדור", החמיא אנחל פאגאן לחברו לקבוצה, שמאז הגיעו למפרץ חבט לממוצע פנטסטי של 0.362 והתגלה כאחד החובטים הקשים לפסילה במשחק, "גם אם זה לא תמיד מסתיים בחבטה מוצלחת, זה מאפשר לנו להשיג ריצה במגוון רחב של דרכים".

מהמקום השני בסדר החובטים של הג'איינטס, הפכה יכולתו להגיע לבסיס בשלום למכרעת בסדרה הצמודה. בשני המשחקים האחרונים, הקובעים, ברחה סן פרנסיסקו ליתרון מהיר, 0-5 ו-0-7. עם משחק הגשה שאיפשר לקרדינלס ריצה בודדת בשלושת המשחקים האחרונים, לא היה צריך יותר מזה. והיה גם רגע אחד, כואב ומסוכן, במשחק השני, בו גלש מאט הולידיי מסנט לואיס לעבר הבסיס השני ולקח אתו למטה את סקוטרו, מותיר את רגלו השמאלית חבולה וכואבת ומחסיר פעימה מלבו של המנג'ר, ברוס בוצ'י.

סקוטרו ופרס ה-MVP. מה הוא מכין לדטרויט טייגרס?צילום: רויטרס

הג'איינטס רגישים לאירועים כאלה. שנה וחצי קודם לכן איבדו לעונה שלמה את כוכב הקבוצה, באסטר פוזי, בעקבות התנגשות דומה בסמוך לבסיס הבית. הם לא התאוששו מהמכה, ומאלופה הפכו לקבוצה שרואה את הפלייאוף דרך לוויין. לאחר דקות של טיפול, קם סקוטרו על רגליו. זו אינה קולורדו. יש יותר מדי על מה לשחק. הלילה (02:00), עם פתיחת הוורלד סיריס מול דטרויט, תגיע סוף כל סוף ההזדמנות לה הוא מחכה מאז 2002.

מומנטום חיובי הוא הכרח בכדי להגיע למעמד המכובד, וגם לדטרויט, שמחצה את היאנקיס, לא חסר ממנו. אך נראה שיותר מדי דברים בסיפור של סקוטרו וסן פרנסיסקו יכולים היו לקבל תפנית אחרת, משמחת פחות, לאורך הדרך; הם יכולים היו לעוף מול סינסינטי, אך מחקו פיגור 2-0 בסדרה של הטוב מחמישה משחקים כשניצחו שלוש פעמים באוהיו. גם יתרון 1-3 ומשחק חמישי ביתי לא הספיקו לקרדינלס כדי להוריד עליהם את הגרזן. סקוטרו עצמו בכלל אמור היה להזמין עכשיו לביתו את טרוי טולוויצקי, בן ארצו ג'וליוס צ'אסין וחברים נוספים מקולורדו כדי לצפות בסדרת הגמר. לראשונה בקריירה שלו, נראה שהכל מסתדר לו כפי שצריך. זו הרגשה נהדרת.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ