אלעד זאבי
אלעד זאבי

אם יש ימים שזועקים הסבה מקצועית, 22 ביוני 2011 עשה זאת עבור אנג'ליק קרבר. הטניסאית הגרמנייה הודחה אז בסיבוב הראשון בווימבלדון על ידי לורה רובסון בת ה-17, שדורגה במקום ה-254 בעולם. כתוצאה מכך קרבר גם נפלטה מהמאייה הראשונה בדרוג העולמי לנשים, אבל תחושת הכישלון לא היתה מטרידה כמו התהייה האם היא באמת בנויה לכל זה.

מי שהחלה את הקריירה המקצוענית כבר בגיל 15, אי שם ב-2003, חזרה הביתה כדי לעשות חושבים. במשך עשרה ימים לא נגעה במחבט ואימון הכושר היומי הסתכם בהליכה מהסלון למטבח. "בימים הללו שקלתי לפרוש וערכתי רשימה של בעד ונגד", הודתה השנה בראיון ל"טניס וורלד", "בנקודה הזו הפסדתי בסיבוב הראשון ב-12-11 טורנירים רצופים והייתי צריכה לחשוב על דברים".

בסופו של דבר, כשקרבר הביטה במראה, היא אהבה את ההשתקפות – טניסאית מקצוענית. "בלבי ידעתי שהטניס הוא חיי", אמרה ל"ניו יורק טיימס" ביוני האחרון, "ידעתי שיש לי את היכולות, אבל הפנמתי שאני חייבת לעבוד קשה יותר". זה בדיוק מה שעשתה. במשך חודש עבדה רק על הכושר הגופני, שהכזיב אותה יותר מדי פעמים כשמשחקיה נגררו למערכה שלישית. "אמרתי לעצמי 'כדאי שתעשי זאת, כי זו בהחלט עשויה להיות ההזדמנות האחרונה שלך'", גילתה.

אנג'ליק קרבר. "הפנמתי שאני חייבת לעבוד קשה יותר"צילום: אי–פי

באליפות ארה"ב 2011, כשהיא מצויה בתקופת שפל מקצועית (92 בעולם) וחמושה בתחושה שאין לה מה להפסיד, הושקה הקריירה השנייה של אנג'ליק קרבר. המטרה היתה "לנצח במשחק אחד", לדבריה, וזה קרה. אלא שאז ניצחה בעוד אחד, ובעוד אחד ובעוד אחד. היא נכנעה רק בחצי הגמר לאלופה שבדרך, סמנתה סטוסור. "זה היה הרגע בו באמת התחלתי להאמין בעצמי", אמרה, "ידעתי שאהיה חייבת להמשיך לעבוד כדי לעשות שינויים משמעותיים לקראת 2012, וידעתי גם שלא אתחרט על כך שהחלטתי להמשיך. היתה לי הרגשה שהטניס עוד יוביל אותי רחוק".

איש לא היה מסוגל לחזות עד כמה. גם אחרי אליפות ארה"ב ההיא, רק מעטים התייחסו לקרבר כשחקנית טופ 10 פוטנציאלית. להופעתה הוצמד התואר "הבלחה חד פעמית", אחת מאלו שמתרחשות באופן תדיר למדי בטורנירי גראנד סלאם בסבב הנשים. אלא שהפעם, ידעה קרבר, היא כאן כדי להישאר. היא המשיכה לעבוד על הכושר הגופני עמוק לתוך דצמבר, ויחד עם הביטחון העצמי המשודרג, זו כבר היתה שחקנית אחרת החל בטורניר הראשון השנה, כזו שמכסה את המגרש לא פחות טוב מאף אחת אחרת ומשחקת בצורה התקפית מבעבר.

קרבר מתייחסת למהפך שעשתה השנה כ"סוריאליסטי", וקשה שלא להסכים. מי שנחשבה במשך שנים לעוד טניסאית בשולי הסבב, עקפה בהדרגה את בנות ארצה שנחשבו טובות ממנה – סבין ליזיקי, יוליה גרגס ואנדראה פטקוביץ' – ודילגה משיא אישי אחד למשנהו. בפברואר כבר זומנה לנבחרת הפדרציה הגרמנית וזכתה בתואר ראשון בקריירה, בפאריס, אחרי שהוכיחה אופי מול מריון ברטולי, הפייבוריטית המקומית. חודשיים לאחר מכן עשתה אותו דבר נגד קרולין ווז'ניאקי כשזכתה בטורניר קופנהאגן.

קרבר בשאגה טיפוסית. השאירה מאחור את כל בנות ארצה הפעילותצילום: אי–פי

במאי כבר פיצחה לראשונה את מחסום הטופ 10 ובווימבלדון רשמה תיקון בדמות חצי גמר שני בגראנד סלאם תוך פחות משנה. בלונדון גם נקראה באחד הימים לחדר ההלבשה באופן דחוף. שם גילתה מולה את שטפי גראף, שביקשה לברך אותה על השיפור במשחקה. היא לא היתה היחידה שעשתה זאת השנה. "מגוחך עד כמה שהיא השתפרה", טענה מרי ג'ו פרננדז, שחקנית עבר ופרשנית ESPN בהווה, "אין חורים של ממש במשחקה והיא הפסיקה לנצח את עצמה. בלא מעט משחקים היתה קרובה מאוד להפסיד, אבל מצאה את הדרך לחזור ולנצח".

היא עשתה זאת מספיק פעמים כדי להיות בין שמונה השחקניות המצליחות השנה, שמופיעות בימים אלו באליפות ה-WTA באיסטנבול. אתמול, במשחקה הראשון בטורניר, נכנעה לסרינה וויליאמס 6-4, 6-1 – הפסד מספר 20 בלבד השנה מול 60 ניצחונות. המספרים שאולי מעידים יותר מכל על השינוי הם 2-20, מאזנה במשחקים שהסתיימו בשלוש מערכות.

"מן הסתם דברים השתנו, ולפעמים קשה להאמין שזה קרה בצורה כה דרסטית בזמן כה קצר", אמרה קרבר בת ה-24, שהפכה שלשום לגרמנייה החמישית בסך הכל בטופ 5 מאז החלה שיטת הדרוגים, "אני מהווה הוכחה לכך שאמונה עצמית ועבודה קשה משתלמים בסוף. זו ללא ספק השנה הטובה בחיי. כעת אני נמצאת בטורניר האחרון של השנה עם השחקניות הכי טובות בעולם. לא משנה מה יקרה, זה יהיה שבוע נהדר". 

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ