הכל תלוי ברעב של סרינה וויליאמס

כשהיא במצב הרוח הנכון, אף אחת לא מסוגלת לעצור אותה. חבל שזה לא קורה לעתים תכופות יותר לשחקנית הטובה ביותר השנה

כריסטופר קלארי, ניו יורק טיימס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
כריסטופר קלארי, ניו יורק טיימס

סרינה וויליאמס היא זללנית תארי גראנד סלאם ידועה, אבל היא מעולם לא אגרה בהתלהבות דומה תארים בטורנירים הרגילים של הסבב. מתוך 45 תאריה ביחידות, 30 הגיעו מחוץ לגראנד סלאמים. זה נשמע כמו שלל לא רע, עד שמתחילים להשוות את וויליאמס ­ השחקנית הטובה ביותר במאה ה-21 ­ לקודמותיה המהוללות. מרטינה נברטילובה זכתה ב-167 תארים ביחידות, 149 מחוץ לגראנד סלאמים. כריס אוורט זכתה ב-154 תארים, 136 מחוץ למייג'ורים. שטפי גראף, שפרשה בגיל 30, זכתה ב-107 תארי יחידות. 85 מהם לא היו בגראנד סלאמים.

וויליאמס, שבחודש שעבר חגגה 31, היתה כוח משמעותי, אך הרבה פחות עקבי. הסיבות הן פציעות ומחלות, אימוץ סגנון חיים מסוים והפגנת התלהבות מוגבלת מטניס באופן מסורתי מהרגע שאליפות ארה"ב (הגראנד סלאם האחרון של השנה) מסתיימת בספטמבר. התוצאה היתה פגיעה ביכולתה לסיים את השנה במקום הראשון. היא עשתה זאת רק פעמיים, ב-2002 וב-2009. גם הרזומה שלה באירוע הגדול האחרון של השנה, אליפות ה-WTA, משקף את הלך הרוח של וויליאמס בתקופה הזו.

לחדשות ולעדכונים נוספים הצטרפו לעמוד הפייסבוק של "ספורט הארץ"

השילוב בין כישרונה לבין חיבתה למגרשי טניס מהירים, היה יכול לסייע לה לשלוט בטורניר היוקרתי בעשור האחרון. במקום זאת, היא שיחקה בו שש פעמים בלבד וזכתה רק פעמיים: בהופעתה הראשונה במינכן (2001), כשלינדזי דבנפורט החולה פרשה לפני הגמר, ובדוחא (2009), אז ניצחה את אחותה ונוס. את שני הטורנירים מאז, החמיצה. ב-2010 פרשה עקב פציעה וב-2011 לא העפילה, מאחר שעדיין גיששה דרכה חזרה לצמרת לאחר מחלה. השבוע באיסטנבול, לעומת זאת, היא כבר מפגינה נוכחות, אחרי שנה בה חזרה לכושר שגרר השוואות לימי השיא שלה ובמהלכה כבשה טריטוריה חדשה עם מדליית זהב אולימפית ביחידות.

לטורניר הנוכחי התייצבה וויליאמס עם מאזן נהדר, 53‑4. המאזן שלה מול שבע הטניסאיות האחרות בטורניר, לרבות המדורגות ראשונות ויקטוריה אזרנקה ומריה שראפובה, עמד על 9‑1. המאזן שלה מולן בקריירה עמד על 35‑5. "זה עדיין העולם של סרינה", טוענת דבנפורט, יריבתה לשעבר וכיום פרשנית בערוץ הטניס. כך זה נראה, בייחוד במגרש סגור, מהיר וידידותי לווינרים. "זו במה שמתאימה לשחקניות עם הגשות פתיחה חזקות שאינן חוששות לסיים את הנקודה. זה משטח נהדר עבור סרינה, אם היא תצא לשם עם חשק".

דבנפורט היא דוגמה לשחקנית שהישגיה מדגישים את החריגות בקריירה של וויליאמס. דבנפורט אינה קרובה אליה במספר תארי הגראנד סלאם ­ יש לה שלושה בלבד ­ אבל מדורגת הרבה לפני וויליאמס במספר כולל של זכיות בטורנירים, עם 55. בעידן הפתוח מדורגת וויליאמס רביעית בטבלת הזכיות בגראנד סלאם, אחרי גראף, נברטילובה ואוורט, אבל בטבלת הזכיות הכוללת בטורנירים היא מדורגת רק עשירית, אחרי שחקניות כאיבון גולגונג קאולי, וירג'יניה ווייד ודבנפורט.

וויליאמס היא גם אחת מאותן אלופות נדירות שאחוז ההצלחה שלהן בגראנד סלאמים, בהם הלחץ גדול יותר, הוא טוב מאחוז הניצחונות הכולל שלהן. אוורט ניצחה 90% מכלל משחקיה וירדה ל-88% בגראנד סלאמים. גם אצל נברטילובה המספרים דומים. אצל וויליאמס, לעומת זאת, היחס הפוך באופן בולט: היא ניצחה 84% מכלל משחקיה לעומת 88% בגראנד סלאמים. "היא בדרך כלל מסיימת את השנה אחרי אליפות ארה"ב", אומרת דבנפורט, "אבל זו המנטליות שלה, וזה כנראה מה שישאיר אותה במשחק עד גיל 35‑36". אם כך יקרה, יהיה זה הישג מרשים עבור מישהי שסבלה מפציעות ומחלות רבות ושקלה בגיל צעיר לוותר על טניס לטובת עיסוקים אחרים.

"אנשים זוכרים הרבה יותר טוב את אלה שזכו בגראנד סלאמים מאשר את אלה שזכו בהרבה טורנירים במהלך השנה", טוען המאמן הוותיק ניק בולטיירי, "אנשים זוכרים את הניצחונות הגדולים. אם הייתי בגילה של סרינה, קרוב לוודאי שגם אני הייתי מכוון עצמי לטורנירים הגדולים. היא כבר בשנות ה-30 שלה וזה לא פשוט".

הגישה של וויליאמס כלפי המשחק השתנתה מאוד בשנים האחרונות. היא טענה כי התלאות הבריאותיות שחוותה בשנה שעברה (במסגרתן היה חשש לחייה בעקבות קריש דם שהתגלה בריאותיה) גרמו לה להעריך טוב יותר את הזכות לשחק טניס. "אני חשה רעננה יותר", אמרה לאחרונה, "אני מרגישה כמי שמסוגלת לשחק עוד מספר שנים, וזה נחמד. אני מעריכה יותר כל רגע".

אמילי מאורסמו בת ה-33, שחקנית העבר הצרפתייה ששייכת לדור של וויליאמס, טוענת כי ניתן לחוש בהבדל. "כעת סרינה נראית כמי שמקדישה את עצמה לחלוטין לטניס", אומרת מאורסמו, "נראה כי חשוב לה יותר מאי פעם להותיר חותם, אבל ההבדל החשוב ביותר הוא רמת הריכוז שלה. לפני כן ראית שהיא שיחקה קצת טניס ועשתה עוד המון דברים מעבר לכך, כעת נדמה שאת כל האנרגיה והריכוז שלה היא משקיעה במשחק".

וויליאמס גם משקיעה יותר במשחק מחוץ למגרש. היא חברה במועצת השחקניות של ה-WTA מאז 2008 ונבחרה לאחרונה לכהן בתפקיד שנתיים נוספות. "אני יכולה לומר שסרינה מעורבת, מבינה היטב את הנושאים העסקיים ומסתכלת על התמונה הגדולה בכל הקשור לטובת טניס הנשים", אומרת יו"ר ה-WTA סטייסי אלסטר. אם זה המצב, וויליאמס בהחלט מבינה את חשיבות נוכחותה בטורניר באיסטנבול, בימים בהם סבב הנשים מחפש ספונסר מרכזי חדש במקום סוני.

סבב הגברים שלט בסצנת הטניס בשנים האחרונות בעזרת מקבץ כוכבים שנפגשו באופן קבוע בשלבים המכריעים של טורנירים. סבב הנשים לא הצליח לייצר עקביות או עניין בסדר גודל דומה, חרף העובדה שוויליאמס היא אחת הגדולות בהיסטוריה, ויחד עם ונוס ושראפובה הן נותרו שלוש מהספורטאיות המזוהות ביותר בעולם.

וויליאמס, מצדה, עשתה את שלה בקיץ כשעוררה עניין עם תארים בווימבלדון, באליפות ארה"ב ובמשחקים האולימפיים. את השנה היא שוב לא תסיים במקום הראשון, בגלל לוח הזמנים הקל יותר יחסית לאחרות, אבל לבטח תהיה שחקנית השנה, ללא קשר למה שיקרה באליפות ה-WTA. כשחושבים על כך, אין שום דבר חדש בסיטואציה הזאת.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ