האיש שמריץ את רוג'ר פדרר

פייר פאגניני, מאמן הכושר של אחד מגדולי הספורטאים אי פעם, חושף כיצד גם בגיל 31, פדרר עודנו נמנה על הצמרת העולמית

כריסטופר קלארי, ניו יורק טיימס
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
כריסטופר קלארי, ניו יורק טיימס

היתה זו השנה בה רוג'ר פדרר סירב להיעלם. בשנה בה חגג הטניסאי השוויצרי יום הולדת 31 הוא הוסיף עוד תואר בווימבלדון ושהה שבועות ארוכים בראש הדירוג.

המורשת שפדרר הנחיל לעולם הטניס מגוונת ורב גונית. סגנונו הסוחף וחבטות גב היד שלו הוסיפו למשחק גוון אסתטי בל יבוטל. האסרטיביות במגרש והדומיננטיות מחוצה לו הביאה להגדלת פרסי הזכייה ולתמורות פוליטיות בענף. אולם כל אלה מתגמדים לעומת העקביות וההמשכיות המקצועית שהוא מפגין. בשנה בו יריבו המיתי, רפאל נדאל בן ה-26, החמיץ חצי עונה עקב פציעה בברך, פדרר, כרגיל, ממשיך בשלו.

העונה הוא השלים 52 טורנירי גראנד סלאם רצופים, רק ארבעה פחות משיאו של ויין פריירה. כאשר התייצב ביום שני על המשטח של טורניר סוף העונה בלונדון, רשם הופעה 11 ברציפות במאסטרס – רק אחת פחות מאיוון לנדל. ואם לא די בכך, הוא מעולם לא פרש במהלך משחק.

"הוא אמן שיודע בדיוק באילו כלים עליו להשתמש כדי לבטא את הווירטואוזיות שלו"צילום: רויטרס

עדכונים נוספים מטורניר המאסטרס בעמוד הפייסבוק של "ספורט הארץ"

היציבות המרשימה של השחקן, שאיש לא שהה במקום הראשון בדירוג ה-ATP יותר ממנו (302 שבועות), נזקפת לזכות של פייר פאגניני, מאמן הכושר השוויצרי בן ה-54, אתלט וכדורגלן בדימוס, שמעולם לא שיחק טניס מקצועני ברמות הגבוהות.

הם נפגשו ב-1994, עת פדרר היה עילוי צעיר שהתאמן באקדמיה הלאומית של שוויץ. פאגניני נכלל בצוות הצמוד של פדרר משנת 2000, כאשר הגה עבורו תכנית תלת-שנתית שתשמור על הטניסאי בן ה-19 כשיר למשך שנים ארוכות. אם לשפוט לפי התוצאות, התכנית עבדה כמו שעון שוויצרי.

מה פדרר נאלץ לעשות עתה באופן שונה בשביל להצליח בגילו?
"לשחקן בן 19 ובן 31 אין אותם יעדים. כאשר אתה עובד עם בן 19, העבודה היא לטווח ארוך, עם מחשבה על הקריירה כולה. ככל שאתה מתבגר, כך כל עונה וכל רגע נעשים חשובים יותר. לרוג'ר יש סיבולת מדהימה ויכולת להמשיך ולשחק. לכן הוא עדיין מתמודד ברמות הגבוהות ביותר – מבחינה מנטלית הוא מתאים את עצמו למאמץ הגופני כל פעם מחדש".

"עבור רוג'ר, חייבים למצוא כל הזמן אימונים חדשים שיאתגרו אותו. הוא ניחן בקואורדינציה יוצאת מן הכלל. בשנת 2000, כשהתחלנו לעבוד יחד, הצעתי תכנית אימונים מורכבת, ולאט לאט הבחנתי שהוא מבצע אותה בשלמות. הוא הבין כאתלט איך עליו לבצע את המשימות, אבל יותר חשוב, הוא הבין למה הן חשובות. זה ריתק אותי. הוא לא אדם שצורך אנרגיה, אלא אחד שמייצר אותה".

כיצד הוא הצליח היכן שאחרים נכשלו? למרות בעיות גב כרוניות, הוא מעולם לא סבל מפציעה רצינית.
"אני חושב שזה נובע מכך שכל חייו סובבים סביב הטניס, אך בד בבד הוא יודע מתי לקחת צעד אחורה ולהתנתק. הוא יודע שמנוחה היא מרכיב חשוב בתהליך ולכן עבורו זה דבר טבעי לעצור ולנוח בין התחרויות. זה מחדיר בו אפילו יותר מוטיבציה לקראת הטורניר הבא. מה שמעניין אצלו, זה שהוא עדיין חדור רוח תחרתיות כפי שהיה לפני עשר שנים, אולי אפילו יותר, בהתחשב באימוני הכושר. כשהוא היה צעיר, הוא היה אמן שרצה להיות אמן; עכשיו, הוא אמן שיודע בדיוק באילו כלים עליו להשתמש כדי לבטא את הווירטואוזיות שלו".

פספוס של מטיל כידון נהדר?צילום: רויטרס

טענה ידועה בעולם הטניס היא שנתוני הטבעיים מסייעים לו להישאר בריא יותר מאשר יריביו. יש דברים בגו?
"אני שומע את הטענה הזו כל הזמן. להיות בעל פוטנציאל זה דבר אחד, אך להביאו לידי ביטוי ב-70 משחקים בשנה זה דבר אחר לגמרי. זוהי המטרה של רוג'ר, לשמור על עקביות בכל טורניר ובכל עונה. אני חושב שאנו מקלים ראש בעבודה שהוא עושה, וזו בעיה חיובית עמה הוא נאלץ להתמודד. אנחנו מזלזלים בכך הודות לצורה בה הוא משחק, לאופן בה האמן שבו מבטא את עצמו. כמו במופע בלט, אנחנו צופים ביופי המתחולל מול עיננו, אך שוכחים את העבודה הקשה שמאחוריו".

עם העוצמה והפיזיות של הטניס המודרני, עושה רושם שמהירות היא מרכיב קריטי.
"זה נכון, אך אל תשכח שאיננו מדברים על מהירות בלבד, אלא גם על סבולת. אנחנו לא מתאמנים עמו על מיאוצים, אלא על אימוני ריצה בני שלוש שעות, הכוללים מנוחה של 90-25 שניות בין מקצה למקצה. אני לא מצפה ממנו לשבור שיאי מהירות, אלא לשמור על קצב גבוה לאורך זמן".

כלומר, הוא אכן איבד קצת מזריזותו.
"אני משוכנע שלא, והוא גם לא איבד שום אספקט אחר. לרוג'ר יש ראיית משחק נהדרת. בטניס, עלייך לא רק לרוץ מהר, אלא גם לרוץ באופן מדויק ולהשתמש במהירות באופן אינליגנטי, ורוג'ר בורך במובן זה. הוא צופה מהלכים קדימה, סבלני, בוגר".

האם הוא צריך להשקיע באימונים כמו ג'וקוביץ' או נדאל?
"זה לא נכון שבגלל שהפיזיות שלו פחות מוחצנות הוא נאלץ לעבוד פחות קשה. המשחק של רוג'ר מגוון מאוד והוא משקיע בכך המון באימונים, בייחוד בעבודת רגליים. זו הסיבה שבלתי אפשרי להנחיל אותה שיטת אימון לשחקנים שונים. פדרר שונה מג'וקוביץ' או נדאל, אבל שלושתם אלופים.

"קח לדוגמה אדם השולט באנגלית ובצרפתית והשווה אותו לאחד היודע אנגלית, צרפתית, רוסית, סינית ויפאנית. עבורי, רוג'ר נמנה על הזן השני. הוא דובר שפות רבות שמסייעות לו להפגין יצירתיות על המגרש. מה יותר מסובך, לדעת שתי שפות או שבע? כמובן ששבע, מה שמוכיח שכאשר יש לך כשרון, אתה צריך לעבוד קשה כדי לנצלו. זה מה שרוג'ר עושה, ובזכות זה הוא שומר על הרמה הגבוהה כל כך הרבה שנים".

כמה משמעותיות בעיות הגב של פדרר?
"אין זה משנה אם מדובר בכאבים בגב או בשרירים, רוג'ר מודע היטב לגופו ולמגבלותיו. היו מספר מקרים בהם הוא חש בכאבים והודיע לנו לפני שהתפתחה פציעה רצינית. התקשורת עמו עוזרת לנו לחזות ולהתגבר על בעיות שכאלו".

פדרר. מתאים את עצמו מבחינה מנטלית למאמץ הגופני צילום: רויטרס

אם פדרר לא היה טניסאי, באיזה ענף ספורט אחר הוא היה מצטיין?
"כדורגל. לרוג'ר יש קואורדינציה מצוינת בין העיניים לבין הרגליים והידיים. הוא היה יכול להיות מטיל כידון נהדר, כמו גם שחקן כדורסל או כדורעף מצוין, הודות ליכולת היציבות שלו. הוא מאוד מגוון.

"אני חושב שספורטאים צעירים יכולים ללמוד רבות ממנו. זה כמו ללמוד שפה: ככל שאתה מפתח אוצר מלים רחב יותר בילדות, כך יותר קל לבטא את עצמך בבגרות. אימון טניס לא צריך להעשות בקו ישר, במנהרה – עליו להיות מפוזר, במגרש הפתוח".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ