יום במירוצים עם אבא - ענפים נוספים - הארץ

יום במירוצים עם אבא

קורטני פורס תמיד ידעה מה היא תעשה כשתגדל: תנהג במהירות של 450 קמ"ש במכוניות של 8,000 כח סוס. בדיוק כמו אביה ואחיותה הגדולות

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
דייב קולדוול, ניו יורק טיימס

להתייצב על קו הזינוק לצד ג'ון פורס, אגדה חיה במירוצי הדראג, יכולה להיות חוויה מלחיצה עבור כל נהג רוקי. אולם כאשר קורטני פורס התחרתה נגדו בפעם הראשונה במקצה הדחה, לא נרשמה מצדה התרגשות מיוחדת. "זה פשוט היה אבא במסלול השני", אמרה בחיוך.

הרגע היה בדיוק כפי שדמיינה אותו מילדותה. כאשר חזתה מן היציע בתחרויות של איגוד מירוצי הדראג (NHRA), נהגה לצייר את עצמה ואת אביה מתחרים זה לצד זה. בציוריה היא תמיד ניצחה, בעוד אבא ג'ון נאבק לשווא להדביקה.

במציאות היא גם ניצחה, בפתיחת עונה שעלתה על כל הציפיות של בני פורס. קורטני, שחגגה 24 בקיץ האחרון, הפכה למועמדת רצינית לזכות בתואר הלאומי – תואר אותו אביה בן ה-63 קטף 15 פעמים בעבר.

"מעולם לא ידעתי עד כמה הילדים שלי נהנים מזה", סיפר ג'ון בביקורו במסלול מייפל גרוב שבפנסילבניה. "מעולם לא ידעתי עד כמה הם באמת צופים בתחרויות".

מירוץ דראג. השם "פורס" הוא מותגצילום: אי–פי

לחדשות ועדכונים נוספים הצטרפו לעמוד הפייסבוק של "ספורט הארץ"

ג'ון פורס בורך בארבע בנות, כאשר שלושת הצעירות הפכו לנהגות מירוצים. אשלי פורס-הוד (29) התחרתה במשך ארבע שנים באופן מקצועני, עד שפרשה בשנה שעברה כדי ללדת את בנה הבכור. היא לא שוללת קאמבק למסלול. אחות נוספת, בריטני בת ה-26, התחרתה ברמות נמוכות וכיום עובדת כנהגת מבחן ב"קבוצת ג'ון פורס". היא מתכננת להתחרות באביה בשנה הבאה, בתנאי שהאחרון יצליח לגייס ספונסר ראוי לאירוע.

קורטני, בדומה לאחיותיה הגדולות, מתגאה בתואר אקדמי מאוניברסיטת קליפורניה סטייט. השכלה גבוהה, כך מסתבר, היא עניין חשוב כמעט כמו מכוניות בבית משפחת פורס.

אולם למרות הלימודים, לקורטני לא לרגע ספק בנוגע לעתידה - היא תמיד רצתה לנהוג במכוניות של 8,000 כח סוס השועטות ב-450 קמ"ש, בדיוק כמו אבא. היא היתה מעודדת בתיכון ולמדה במקביל ריתוך ומכונאות; בזמנה הפנוי קראה מגזינים של מירוצי דראג, ובחופשות הלכה יחד עם אחיותיה למסלולי המירוצים. עד גיל 18 היא ידעה כל מה שצריך לדעת על מירוצים, ועל הסכנות הכרוכות בהשתתפות בהם.

עיניים מכוסות לרווחה

בספטמבר 2007, חצי שנה אחרי שאחד מנהגי המבחן שלו נהרג בנסיעת אימון, ג'ון פורס התרסק עם מכוניתו במסלול בטקסס. הוא נפצע קשה בגפיים והושבת מפעילות למשך ארבעה חודשים. "הפילוסופיה של ג'ון אומרת שבאותה מידה אפשר להידרס על ידי משאית כל פעם שחוצים את הכביש", הרגיעה אשתו לורי את החוששים לבריאותו.

בעקבות שתי התאונות, החל ג'ון לפתח מכונית בטיחותית יותר – לא רק עבורו ועבור בנותיו, אלא גם לכל הנהגים בקבוצתו - הנושאת כמובן את שמו המפורש. מירוצי דראג עדיין מסוכנים, אבל עתה קצת פחות.

ג'ון שב לכסא הנהג, כאילו היה ספק. לפני שנתיים הוא הפך לנהג הראשון שזוכה באליפות ה-NHRA לאחר שחצה את גיל 60. יחד עם אשלי, הוא יזם קורס לימודי נהיגה בן שישה שבועות. לפני שהצטרפה לסבב המקצועני ב-2007, הוא הכריח אותה לסיים את לימודיה האקדמאים, ולעבור הסמכה רשמית בבית הספר של NHRA. "לפעמים, מירוצים הם פשוט לא היעד שלך", אמר לה.

סדרת החינוך לא תמה שם. כאשר קורטני התחילה להראות כוונות רציניות, הוא הושיב אותה לפני ההגה, קשר אותה לכסא, וגרר את מכוניתה ברחבי מגרש חנייה מקומי. עיניה כוסו והיא נדרשה למצוא בעצמה את מתג ההצתה. לאחר מכן, ג'ון העניק לה גם קסדה וחליפה חסינות אש, והמשיך לגרור אותה בחניונים, עד שלמדה להכיר את המכונית בעיניים עצומות.

ג'ון פורס. אב, נהג ומחנך גאהצילום: Fr. Dougal McGuire / Creative Commons

כאשר הגיעה השעה, נסעו השנייה לפלורידה וקורטני זכתה לנסיעת מבחן אמיתית, הפעם ללא בעיניים פקוחות. "אבא, אני מאוד שמחה שגררת אותי", היא אמרה לו כאשר המנוע דמם. "אם המכונית תעשה בעיות, את תמיד חייבת להיות צעד קדימה ממנה", השיב.

לאורך עונת הרוקי שלה הם צפו בצילומי המירוצים וניתחו אותם לעומק. לא אחת התיישב לצדה והעניק לה עצות לשיפור נהיגתה. קורטני מתארת את יחסיהם כ"מתוחים", אך מוסיפה בחיוך: "מי יכול להיות מורה טוב יותר?". הם הציבו יעד צנוע לעונת הבכורה שלה - מקום בעשירייה הראשונה.

אולם במירוץ האחרון של העונה, הצפוי להיערך השבוע, היא תזכה להזדמנות לשבור את שיא הדירוג עבור נהגים חדשים, בתנאי שתסיים רביעית בתחרות. "היא הצליחה הרבה מעל לציפיות", הודה ג'ון, "מגיע לה ציון 85, אולי אפילו 90".

"איש לא הולך להיות אגדי כמו אביה, אולם השם 'פורס' הוא מותג", אמר עליה טום קומפטון, נשיא ה-NHRA. ג'ייקוב, בנה של אשלי, חגג לאחרונה יום הולדת שנה. "אני רוצה שהוא יראה שאמא שלו יודעת לנהוג מהר, לא שישמע על כך סיפורים נוסטלגיים", אמרה. מי יודע, אולי יום אחד הוא יישב ביציע, ויצייר ציורים שלו מתחרה נגד אמא.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ