קבוצת ההוקי שקמה לתחייה

לוקומוטיב ירוסלאבל הרוסית איבדה בשנה שעברה 37 שחקנים, מאמנים ואנשי צוות בתאונת מטוס. כעת היא אוספת את השברים

בריאן פינלי, ניו יורק טיימס
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
בריאן פינלי, ניו יורק טיימס

אחרי שהתרסקות מטוס הרגה 37 שחקנים, מאמנים ואנשי צוות מקבוצת ההוקי של לוקומוטיב ירוסלאבל, בעת שהיו בדרכם למשחק פתיחת העונה שעברה, במועדון החליטו לא להופיע למשחקי הליגה העונה עם שחקני קבוצת הנוער. במקום זאת, לוקומוטיב תיבנה מחדש בהדרגה בעזרת שילוב של צעירים מבטיחים ושחקנים מנוסים יותר מאירופה ומצפון אמריקה.

כשהגיע זמנה של לוקומוטיב לחזור לליגה הרוסית הראשונה (KHL), הקבוצה פנתה למועמד מפתיע על מנת שייקח על עצמו את משרת האימון: טום רואו, אמריקאי ושחקן מקצועני לשעבר. רואו, שאימן בעבר בליגת ה-AHL, עמד בפני משימה לא פשוטה שכללה בנייה מחדש והשבת התקווה לירוסלאבל, עיר היסטורית ברוסיה בה היווה ההוקי גורם מאחד במשך עשורים.

הצטרפו לדף הפייסבוק של ספורט הארץ

"זה לא דומה לשום דבר שעברתי", אומר רואו בן ה-56, יליד מסצ'וסטס ויליד ארה"ב הראשון שהבקיע למעלה מ-30 שערים בעונה ב-NHL, "אנחנו לא מדברים על זה יותר מדי, אבל אנחנו רוצים לגרום לקבוצה שהיתה כאן בשנה שעברה להיות גאה בנו ולהמשיך את המסורת של המועדון מאז 1959. יותר מהכל, אזרחי ירוסלאבל היו מדהימים. זה לא קל, אבל בעזרת תמיכתם זה קל יותר".

תחת הנהגתו של רואו, לוקומוטיב פיתחה במהירות כימיה בין קבוצה של צעירים רוסים, סקנדינבים מנוסים ושחקני NHL שהחליטו לעבור לרוסיה בעקבות השבתת הליגה. השוער סמיון ורלאמוב, שחזר לפני כחודשיים לעיר נעוריו אחרי שנתיים בקולורדו אבלאנש
מה-NHL, היה הקטליזטור להצלחה. כרגע מחזיקה לוקומוטיב במאזן 7-22 ונמצאת במקום השלישי באזור המערבי, אחרי דינמו מוסקווה של אלכס אובצ'קין וסט. פטרסבורג של איליה קובלצ'וק. "אני באמת מאמין שהסיבה לכך שאנחנו נותנים עונה כזו היא החבר'ה מהעונה שעברה", אומר רואו, שמתייחס לאנשים שמתו בהתרסקות המטוס.

אוהדת הקבוצה באנדרטה לזכר ההרוגיםצילום: אי–פי

ירוסלאבל, עיר בת 600 אלף תושבים שממוקמת כ-260 ק"מ צפון-מזרחית למוסקווה, ממשיכה להתאבל, ומקבלת תזכורת תמידית לחיים שאבדו אחרי שהמראה כושלת הסתיימה בהתרסקות. בארנה 2000 בירוסלאבל קיימת תצוגה קבועה של תמונות השחקנים שמתו. לפני כל משחק ביתי, אחד הפעמונים המסורתיים של ירוסלאבל ¬ אותם העיר מייצרת מהמאה ה-17 ¬ יורד מהתקרה עד קרוב למשטח הקרח. מצלצלים בו שלוש פעמים לזכר המתים. על החולצות של השחקנים יש תזכורת נוספת ¬ סרט שחור עליו רקום תאריך התאונה.

ירוסלאבל שבה לליגה במשחק חוץ מול סיביר נובוסיבירסק בשישה בספטמבר. היא ניצחה 2-5 וזכתה לעידוד מאוהדי היריבה, מגמה שלא השתנתה בהמשך. "הם צעקו 'לוקומוטיב' במשחק הזה", אומר שחקן ההגנה סטפן קרונוול, "אני חושב שבכולנו עברה צמרמורת בזמן שהושמע ההמנון הלאומי, כשהאוהדים של היריבה שרו את שם קבוצתנו".

למחרת, יום השנה של התאונה, לא התקיימו משחקים. במקום זאת, התקיימו טקסי זיכרון. "בהתחלה היה קצת מלנכולי ביום השנה", הודה שחקן ההגנה מארק פלוד, אחד משני השחקנים הקנדים של הקבוצה, "מאז, האוהדים היו מדהימים. זו קהילה קטנה, ואנשים ניגשים אלינו ברחוב ומודים לנו על כך ששוב יש להם קבוצה. זה די מדהים, וזה כבוד עבורנו להיות חלק מזה".

לכבד את מורשת קבוצת ההוקי של ירוסלאבל זו משימה שמעניקה מוטיבציה לרואו ולשחקניו. המועדון זכה בסופר-ליג של רוסיה שלוש פעמים בעבר. בעונה שלפני התאונה, הקבוצה הגיעה לגמר האזורי. ורלאמוב הוא חלק מהמורשת הזו. הוא עבר לירוסלאבל כנער והוא תוצר של מערכת פיתוח השחקנים הקשוחה של המועדון. בעונת 2004/05 הוא ערך הופעת בכורה בקבוצת הבת של לוקומוטיב. הוא החל לשחק בקבוצה הראשונה ב-2006 והיה לו חלק משמעותי בהצלחתה לפני שעבר ל-NHL ב-2008. "כשאני עולה על הקרח, אני חושב על הטרגדיה", הוא אומר, "זה ממש טוב שאנחנו מנצחים, במיוחד עבור האוהדים, כי הם עברו תקופה קשה מאוד. אני פשוט שמח לשחק כאן שוב, ולעשות הכל כדי שהקבוצה תהיה טובה יותר".

ארטם אניסימוב, שחקן NHL נוסף שעבר בפגרה מהריינג'רס לקולומבוס, שב לירוסלאבל והצית את ההתקפה יחד עם סרגיי פלוטניקוב (22) ואמיל גלימוב (20). אניסימוב כבש 17 פעמים ב-24 משחקים. "אנחנו קבוצה מלוכדת שמשחקת יחד", אומר אניסימוב בן ה-24, שנולד בירוסלאבל והחל בה את הקריירה. אלא שאניסימוב ו-ורלאמוב יעזבו ברגע שייפתר הסכסוך ב-NHL, מה שעשוי להשפיע על הצורה בה יסתיים הסיפור של לוקומוטיב העונה. "מן הסתם אנחנו לא יודעים מתי ההשבתה תסתיים, אבל אני מאוד נהנה עד כה לשחק עבור מועדון נעוריי", אומר ורלאמוב.

ניקלאס האגמן הפיני מהלל את הסגנון הקבוצתי וההגנתי שהנחיל רואו. ב-29 משחקים ספגה הקבוצה 59 שערים בלבד, ההגנה השנייה בטיבה בליגה. "איני יודע אם אי פעם הייתי חלק מקבוצה שמנצחת כל הזמן בתוצאות כמו 1-2 או 0-1", הוא אומר. רואו
אופטימי בנוגע לסיכויי האליפות: "היו ימים טראומטיים וימים רגשניים, אבל כל אחד
מתמודד בדרכו עם מה שהיה. אנשי המועדון היו חיוביים ותומכים מאוד. אני מרחם
עליהם, כי הם היו חברים טובים של האנשים שהיו על המטוס. זו היתה טרגדיה עצומה,
אבל הרבה דברים הלכו לטובתנו השנה. אני באמת מאמין שמישהו מלמעלה דואג לנו".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ