פאולו בנדיני, גרדיאן
פאולו בנדיני, גרדיאן

חולצתו של ג'ובאן בלצ'ר תלויה במקומה הקבועה באיצטדיון ארואוהד בקנזס סיטי. לצדה מונחים שאר פריטיו האישיים: הקסדה, הכתפיות, המכנסיים ושני זוגות נעליים. הרבה אחרי שקבוצתו השלימה ניצחון שני העונה, חפציו בחדר ההלבשה נשארו בדיוק כשהיו.

פחות מ-36 קודם לכן, נטל בלצ'ר את חייו כאשר ירה בעצמו במגרש החנייה של מגרש האימונים של קנזס סיטי צ'יפס. הוא הגיע לשם דקות ספורות לאחר שרצח את אמה של בתו, לה מלאו זה מכבר שלושה חודשים, בביתם המשותף. גם ניסיונותיהם של צוות הקבוצה לא מנעו ממנו להתאבד.

למרות הכל, בצהרי יום ראשון, חבריו לקבוצה התייצבו למשחק נגד קרולינה פאנת'רס, כפי שקבע לוח הזמנים של השבוע ה-13 בליגת ה-NFL. מאמנם הראשי, רומאו קרנל, שחזה ברגעיו האחרונים של בלצ'ר, ניצב ביניהם, עושה כמיטב יכולותו לעזור להם להתרכז במשימה שעל הפרק.

שחקני הצ'יפס מרכינים ראש לפני המשחק. "אני הולך להתגעגע אליו", אמר אחד השחקנים, "אבל אבל אני מרגיש רע בעיקר עבור המשפחה"צילום: רויטרס

עבור אוהדים לא מעטים, תסריט שכזה הוא בלתי נתפש. כיצד אפשר לצפות מקבוצה להמשיך בעסקיה כרגיל, בצל אירועים כה מזעזעים? האם עמידה בלוח המשחקים הספורטיבי חשובה יותר מן האבל על אובדן חיי אדם?

ההחלטה להמשיך הלאה לא הונחתה על ידי ראשי הליגה, אלא הגיעה לאחר שורה של התייעצויות בין מנהלי הקבוצה לרשויות העירוניות. הצ'יפס העניקו לקרנל ושקחניו את זכות המילה האחרונה. "החלטתי להשאיר את זה להם", אמר בעלי המועדון, קלארק האנט, "זימנתי את המאמן וביקשתי ממנו להתייעץ עם הקפטנים ולהגיע להחלטה הנכונה. הם קבעו פה אחד לעלות למשחק".

זו בוודאי לא היתה החלטה פשוטה לקרנל. הוא זה שבישר על מותו של בלצ'ר לשחקנים שעות ספורות קודם לכן, כאשר הקווטרבק בראדי קווין הודה שהמאמן בקושי הצליח לבטא את המלים. מנגד, האלטרנטיבה היחידה היתה דחיית המשחק ביום או ביומיים, כיוון שלוח הזמנים הצפוף של ה-NFL מאפשר גמישות מעטה מאוד במקרה של ביטול משחקים.

משאל שערך העיתון "קנזס סיטי סטאר" מצא שקוראיו חלוקים כמעט שווה בשווה בשאלה האם היה לקיים את המשחק או לדחותו. בין הקהל שהתאסף מחוץ לאיצטדיון ביום המשחק ניתן היה לזהות כמה קולות שהתנגדותו להחלטה, אך במרחק של מספר דקות הליכה מן המקום בו בלצ'ר סיים את חייו לא היה מסובך למצוא אוהדים מתלוצצים, מתמסרים בכדור ואף עורכים את הברביקיו המסורתי של לפני שריקת הפתיחה.

"אני חושב שהם צריך לעלות על הדשא ולשחק", אמר ג'ים ראקר, בעל מינוי שנתי למשחקי הצ'יפס ב-26 שנים האחרונות. "אני חושב שאפשר לראות על פי כל האוהדים שהגיעו שאסור לתת למעשיו של אדם בודד להשפיע על חיי הכלל. זו היתה טרגדיה, אולם אני בעיקר מרחם על הילדה הקטנה שנשארה לבד. זה החלק העצוב באמת בסיפור".

מעט מאוד סימפטיה הופנתה כלפי בלצ'ר, שברובה זכתה בתו הפעוטה, זואי מישל. "היא הקורבן האמיתי, מיותר לציין", אמר בוב דאנלי, אורח קבוע בארואוהד מאז 1978. "למרבה הצער, תוך שבוע היא ככל הנראה תשכח. הסיפור של בלצ'ר יחיה לנצח, אך את הילדה לא יזכרו".

דאנלי, לשעבר עובד בבית הלוויות, שפוקד את משחקי קבוצתו בעשור האחרון עם רכב קבורה מקושט באדום ובלבן, סיפר כי לא חשב פעמיים על משמעות הדבר לקראת המשחק: "זה אולי פחות הולם עתה מבשאר הימים, אך זו עדיין המכונית שלי. אני לא הולך לשנות את הרגליי בגלל טעות של מישהו אחר".

רומאו קרנל, מאמן הקבוצה. ההחלטה לשחק היתה האופציה היחידהצילום: אי–פי

לפי המספרים הרשמיים, 62,860 צופים הגיעו אתמול לאיצטדיון, אך כל מי שנכח במשחק יאמר שלפחות מחצית מן המושבים נותרו ריקים. כמה מכך נבע כתוצאה מאירועי סוף השבוע וכמה מפתיחה העונה הרעה של הצ'יפס (11-1)? קשה לקבוע. גם היריבה, עם מאזן 8-3, לא ממש משכה את ההמונים.

בתום דקת הדומיה, האוהדים המקומיים התנהגו כרגיל. הם צעקו במלוא הגרון "צ'יפס" בסיום ההמנון האמריקאי, שרקו בוז למהלכי הפאנת'רס, ועודדו בקול את שחקניהם. כש"גנגם סטייל" בקע מן הרמקולים, כולם קמו ורקדו את התנועות המוכרות.

הם אמנם לא ישבו בשקט, אך נראה כי העוצמה הקבועה ביציעים הונמכה קמעה. מצד שני, ככל שהמשחק התקדם, הסדר שב על כנו. כאשר הגנת המארחים הצליחה לסכל התקפה של קרולינה, שמונה דקות לסיום המשחק, שאגת שמחה בקעה מפי כל.

לכתבות ולעדכונים נוספים, הצטרפו לעמוד הפייסבוק של "ספורט הארץ"

לתוצאת הסיום, 21-27 לצ'יפס, תהיה השפעה מועטה אם בכלל על מיקום הקבוצות בטבלה, אולם לשחקנים היה זה ניצחון בעל ערך מוסף. בתחנת רדיו מקומית של ESPN דווח שחלק מהשחקנים התבקשו לא לענוד סרטים שחורים על זרועם, כדי לא להביע תמיכה ברוצח, אך בחדר ההלבשה רבים מהם היו טרודים במחשבות וברגשות מעורבים.

"אני הולך להתגעגע אליו", אמר שחקן ההגנה שון סמית', "אבל אני מרגיש רע עבור המשפחה של פרקינס (חברתו של בלצ'ר)". שחקנים אחרים סירבו לדבר עם עיתונאים, ובמיוחד הראנינג בק ג'מאל צ'רלס, מכוכבי הקבוצה, שפרקינס היתה בת דודתה של אשתו.

קרנל התייצב מול התקשורת, אך הצהיר שלא יענה על שאלות הקשורות למאורעות השבת, אלא רק למשחק עצמו, ושיבח את שחקניו על הדרך בה השאירו את הסערה מאחוריהם. "חשבתי שהחלטה לשחק היא הנכונה ביותר עבורנו. אם לא משום סיבה אחרת, זה לפחות הסיט את מחשבותינו לכמה שעות". אין לו אשליות שהסיפור יקנה לקבוצה עוד זמן חסד: "זה לא נגמר היום, אלא ילווה אותנו גם מחר ומחרותיים, אך החיים ממשיכים".

הטרגדיה תמשיך להשפיע על חייהם של המאמן והשחקנים זמן רב אחרי שהחולצה של בלצ'ר תוסר מחדר ההלבשה, אך בעיקר היא תמשיך לרדוף את אותה תינוקת בת שלושה חודשים, שנותרה מיותמת מהוריה.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ