החיים הטובים של אנדי רודיק

הטניסאי האמריקאי שפרש מוקדם יותר השנה נהנה מהחיים. ככה זה כשיש לך מיליוני דולרים בבנק, המון זמן פנוי ודוגמנית מצודדת כאשה

קארן קרוז, ניו יורק טיימס
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
קארן קרוז, ניו יורק טיימס

כפי שעשה באין ספור סופי שבוע בעשור האחרון, התעורר בשבת בבוקר אנדי רודיק בעיר זרה ויצא לעבודה. ההכנות שלו נותרו הקבועות כי למרות הרושם העשוי להתקבל, לבדר אנשים למחייתך זו עבודה לא קלה.

במשך שעתיים קולו העמוק הציף את גלי האתר, שעה ששידר את תכנית הרדיו שלו ביחד עם בובי בונס, שניצב מול המיקרופון באוסטין טקסס. רודיק היה באותה שעה באולפן מחוץ למיאמי, מעביר את הזמנים המתים בשידור בקריאה ובלמידה, על מנת שיוכל לנהל שיחה מקצועית על בייסבול עם הפיצ'ר ג'וש ג'ונסון, ולדון עם בונס על ההתפתחויות האחרונות בפרשת הרצח וההתאבדות של ג'ובאן בלצ'ר.

רודיק נעדר מן השעה האחרונה של התכנית עקב התחייבות קודמת: משחק ראווה מול אנדי מארי, הטניסאי המדורג שלישי בעולם, בטורניר הטניס של מיאמי. הוא סיפר למאזינים שהוא צפוי "להישחט על ידי מארי", אלוף ארצות הברית האחרון. את השידור חתם באומרו "אני הולך להזכיר לעצמי מחדש מדוע פרשתי מלכתחילה".

אנדי רודיק באליפות ארה"ב האחרונהצילום: אי-אף-פי

רודיק בן ה-30 העלה אמנם קצת במשקל, אולם החבטות שלו לא איבדו מעוצמתן. מכות גב היד שלו חתכו את מארי משל היה בצל בשל, וההגשות שלו הולידו שני אייסים במהירויות של 205 ו-199 קמ"ש. הוא הפגין משחק כה מוצלח, עד שעלתה השאלה הבלתי נמנעת: האם פרישתו לא היתה מוקדמת מדי?

לא, לא, אלף פעמים לא. רודיק התעקש שלא הגיע לחופי פלורידה כדי לבחון אפשרות לקאמבק. את האישור להשתתפותו באירוע נתן בכלל לפני שהחליט לפרוש, וכאיש של מלתו, הוא כיבד את המחויבות. "כאשר אתה מאשר הזמנה לשחק במקום כלשהו, אפילו אם אינך פעיל עוד, עליך להתייצב שם ולשחק במיטבך", הסביר הטניסאי האמריקאי, שהפסיד לניקולאס אלמגרו, 11 בעולם, ביום המחרת.

"אני מסוגל לשחק קצת", הוסיף. "אני נהנה מכך, זה משאיר אותי מחובר למשחק. אני עדיין נהנה להיות על המגרש לשחק, להתחרות וגם לנצח, אבל איני יודע אם אוכל לשחק עונה שלמה ולהישאר בריא".

בתשע העונות בהן היה בין עשרת הטניסאים הבכירים בסבב, נודע רודיק בזכות הגשות עוצמתיות וחבטות עילאיות, שבקושי השאירו חותם על המשטח, משאירות את ההרגשה השגויה שהן באות לו באופן טבעי ולא הודות לשעות ארוכות של אימונים מייסרים. השחיקה באימונים, לא הלחץ של הטורנירים והנסיעות, היא זו שהכריעה את גורל הקריירה שלו.

"אין לי את החן של רוג'ר פדרר", אמר רודיק בהתייחסו לאיש שזכה ב-17 גרנד סלאמים, "אני צריך להשקיע הרבה יותר מאמץ וכוחות פיסיים כדי להגיע לאותה רמת משחק. הרמה בה אני אני משחק היא הרמה שאני מצפה מעצמי בכל אימון. הגוף שלי דורש עוד ועוד, אבל אני לא חושב שיש באפשרותי להעניק לו את זה. ההתאוששות מכל משחק נעשתה קשה יותר".

רודיק יצא מחדר ההלשה לאחר מקלחת זריזה. מאחור נשאר מארי, מוטל על שולחן העיסויים, נתון לחסדי המעסה שיעניק מזור לרקמות הדואבות. "את זה אנשים לא רוצים לראות", אמר רודיק, שמאז פרישתו הספיק ליטול חלק בעוד שני טורנירי ראווה. "זו משרה מלאה ותובענית, לא רק השעתיים שרואים על המגרש. זה מתחיל כבר בבוקר כשאתה קם מתוח, ממשיך בארוחות מתוכננות היטב ונמשך לאורך כל היום. עבור מי שאינו מחויב לחלוטין למשחק, זה דבר לא פשוט".

אחת מחברותיו הטובות ביותר של רודיק בתחום היא סרינה וויליאמס, שבאמתחתה 15 גרנד סלאמים ביחידות. וויליאמס, שמצליחה לשמור על מקומה בטופ 3 למרות שהיא משתתפת בפחות טורנירים מכל טניסאית אחרת בין ה-20 הראשונות בדרוג, זכתה ללא מעט ביקורת על הלו"ז הדליל שהיא מנהלת. רודיק, עם 32 תארים בקריירה, לרבות אליפות ארצות הברית ב-2003, מסביר שלו בורך בכשרונה הטבעי של וויליאמס, ייתכן והיה משחק שנתיים נוספות.

"אני אומר לה לעתים תכופות: 'אולי השנים החלשות שלך משתלמות לך עכשיו'. אני כנראה עבדתי קשה מדי ונשחקתי. יכול להיות שהורדת הקצב היה מהלך גאוני מבחינתה, למרות כל הביקורות".

כתבות ועדכונים נוספים גם בפייסבוק של "ספורט הארץ"

כעת, משפסקו האימונים הסיזיפיים, איך טניסאי צעיר, הנשוי לדוגמנית ברוקלין דקר, מעסיק את עצמו? "עם כל אותם דברים שצריכים למלא את חיינו – משפחה וחברים", הוא משיב בסיפוק.

כדוגמה, הוא מספר על "יום כיף טיפוסי" שלו עם 11 מחבריו הקרובים, שהחל בריצת חמישה ק"מ ב-08:30 בבוקר, המשיך בסדרת תרגילי התעמלות והסתיים בשורה של בלאדי מארי'ס, ברביקיו וצפייה במחזור ה-NFL, משחק "לייזר טאג" זריז, סרט וארוחת ערב. "הלכנו לישון ב-22:45. היה מגניב", סיכם.

את השמועות על הפיכותו לשדר רדיו במשרה מלאה הוא דוחה על הסף. "אני נהנה כעת ממגוון פעיליות, טוב לי כך". אולי פעמיים בשבוע, הוא מודה, הוא מוציא את המחבט מן הארון ויוצא אל המגרש. "אני נהנה לחבוט בכדורי טניס. לא איבדתי עניין בטניס, כרגע אני פשוט מעדיף לשחק בפני קהל מצוצמם יותר".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ