"לאנשים שמנהלים את הוועד האולימפי אין מושג בספורט"

השייט גידי קליגר ספג עונש כבד מהוועד משום שלא חזר ארצה עם המשלחת. מבחינתו, הסיבה ברורה: "כל העניין היה מכור, הצגה גדולה"

אורי טלשיר
אורי טלשיר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אורי טלשיר
אורי טלשיר

בחודש שעבר, בשיאו של טיול בהרי אסיה, איתר גידי קליגר פיסת ציוויליזציה במטרה להתחבר לאינטרנט ולרוקן את תיבת הדואר שתפחה בזמן שהוא וארוסתו הטרייה, השייטת הצרפתייה קאמי לקונטר, טיפסו על רכס ההימלאיה. כשהתיישב באינטרנט קפה, הביט שייט ה-470 הוותיק במסך המחשב והתקשה להאמין ­ מה שהחל ב-11 באוגוסט בלב הכפר האולימפי כתקרית בינו לבין מנכ"ל הוועד האולימפי אפרים זינגר, תורגם במפתיע לקנס בגובה 15 אלף שקל והשעיה לשנתיים על תנאי - ­ עונש חסר תקדים שהטיל עליו הוועד, משום שלא חזר לישראל עם המשלחת בסיום המשחקים ועלה על מעבורת לצרפת.

"סיימתי את התחרויות בלונדון כמה ימים לפני כן, וידעתי שעקב האכזבה מהתוצאות שלי, לא תוכננה לכבודי קבלת פנים חגיגית בארץ", משחזר קליגר, "דיברתי עם האחראים עלי - יו"ר איגוד השיט יהודה מעיין ומנהל ההכנות האולימפיות של הענף, גור שטיינברג - ולכולם זה נראה ברור ובסדר שאני לא חוזר ארצה".

אלא שכאשר הגיע קליגר לכפר האולימפי, הבהיר לו זינגר שאם לא יצטרף למשלחת, מדובר במעשה חמור. השייט, שציודו האישי נותר באתר התחרויות המרוחק בוויימות', התעקש להמשיך בתכניתו המקורית. כשלושה שבועות לאחר מכן, בעודו שוקד בצרפת על לימודי השפה, נדהם קליגר לקבל בתיבת הדואר שלו זימון לדיון משמעתי. "בכלל לא התייחסתי לעניין ברצינות", הוא טוען, "כבר הזמנתי כרטיסי טיסה לנפאל".

גידי קליגר

עורך הדין של סיעת הפועל, אייל פייבל, ייעץ לקליגר לא להופיע לדיון באמצע ספטמבר. "זה היה הזוי לגמרי", משתף השייט ברשמים שהגיעו אליו מאותו דיון, "ניהל אותו עורך דין שקשור לוועד אולימפי, כך שכל העניין היה די מכור. את הפרוטוקול כתבה המזכירה של זינגר, שציינה רק את העובדות שמשרתות את הצד שלהם. לא היתה שום אובייקטיביות, זו היתה הצגה גדולה. אני שייט אולימפי כבר 15 שנה ומעולם לא היה לי תאקל עם אף אחד. האשימו אותי שביזיתי את זינגר, אבל לא הבנתי מה הבעיה ואני עדיין לא מבין".

העונש, כאמור, הוטל עליו רק אחרי כחודשיים מיום הדיון. "כבר התחלתי לחשוב שאולי עזבו את כל העניין, פייבל שיער שתצא משם אזהרה או נזיפה", נזכר קליגר, "הופתעתי מאוד. 15 שנה חזרו ואמרו בוועד שאני עצמאי, לא קשור אליהם בשום דרך ורק מקבל מהם מלגה. לא היו בינינו יחסי עובד-מעביד ומעולם לא שילמו לי ביטוח לאומי. הייתי רוצה שיתקיימו יחסי עבודה מסוג זה, ואז הם באמת היו יכולים לומר לי מה לעשות, אבל במצב הקיים הזוי להטיל עלי קנס. אני בכלל לא מבין איך יגבו ממני תשלום".

לכתבות ולעדכונים נוספים עקבו אחר הפייסבוק של "ספורט הארץ"

קליגר ערער לוועד האולימפי הבינלאומי, וב-23 בדצמבר יתקיים בישראל דיון נוסף, אותו ינהלו דיינים חיצוניים לוועד הישראלי. עד אז, הוא מנסה לתהות מה גרם לראשי הוועד לחולל מהומה כה גדולה מאותה תקרית פעוטה. "הבנתי שיש להם רציונל שונה מלרוב האנשים", הוא אומר, "אולי הם ניסו להסיט את המתקפות מצד העיתונות לכיוונים אחרים ולהראות שספורטאים לא התנהגו כראוי, ואולי זה היה חלק ממלחמה פנימית מול יהודה מעיין. כנראה הם חשבו שהוא יעמוד מאחוריי ואז הם יילחמו בו לקראת הבחירות לראשות הוועד האולימפי בפברואר, אבל הטריק שלהם לא עבד. דיברתי עם יהודה לפני הדיון כדי לוודא שהוא אישר לי לא לחזור לארץ, ופתאום הוא שכח מזה והתחמק. גור אמנם לא הכחיש שדיבר אתי, אבל בדיון הוא גמגם ולא אמר משהו נחרץ. זו השיטה של רוב האנשים שנוגעים לעניין ­ מזגזגים, לא עומדים מאחורי המלה שלהם, הכל כדי לשרוד בתפקיד".

מעיין טוען: "לא אישרתי לקליגר לנסוע לצרפת והבהרתי לו שהכל צריך להיות מתואם מול זינגר, אז איך אוכל לעמוד לצדו? נכון היה להעניש אותו, אבל הקנס שקיבל לא היה מידתי". שטיינברג, מנגד, סבור ש"נעשה לקליגר עוול. מעיין הוביל את הוועד האולימפי לחשוב שגידי ביצע עבירת משמעת ובקלות אפשר היה להימנע מזה. גם בוועדה אמרתי דברים מפורשים, אבל לצערי שימשתי רק כעד. הכל נבע מתסכול אימפולסיבי של יהודה מעיין עקב הכישלון באולימפיאדה".

ממרום 32 שנותיו, קליגר טוען שביכולתו לזהות את הבעיות השורשיות של הענף. "מה שמפריע לי בעונש זה העניין העקרוני", הוא אומר, "כדי להגיע באותו יום מוויימות' לכפר האולימפי בלונדון, תפסתי טרמפ עם השייטים הצרפתים. הם זכו רק במדליית ארד אחת וזו היתה אכזבה עצומה. למרות זאת, כל העסקנים והמנהלים הצרפתים תמכו בספורטאים. ירדתי מהאוטובוס לביתן הישראלי והיתה אווירת נכאים. העסקנים שידרו אשמה כלפי הספורטאים. זה היה עצוב. זו התרבות שלנו, אולי בגלל זה אנחנו לא טובים".

קליגר מתקשה לשכוח את העימות הקולני עם זינגר: "כשהוא צעק עלי, ישב לידנו זוהר זימרו. יום לפי שהוא מתחרה במרתון, זימרו רואה את האחראי על המשלחת צורח על ספורטאים שנכשלו. מה הוא צריך להבין מזה? שאוי ואבוי אם ייכשל. זה ביזיון. פתאום קלטתי שלאנשים שמנהלים את הוועד האולימפי אין מושג בספורט והם לא יודעים איך לנהל אותו. אף אחד שם לא קשור לספורט, הם בכלל לא יודעים איך מרגיש ספורטאי ולמה הוא זקוק. ראיתי אדם שמנהל את המשלחת ואין לו מושג איך לעשות את זה.

"הכריזו על פרס גרנדיוזי של מיליון שקל למי שיזכה בזהב אולימפי, אבל זה לא מה שיגרום לספורטאי לתפקד, זו חלמאות. דיברו על המיליון רק כדי להראות שהוועד האולימפי עושה משהו, וזה במקום לדאוג לספורט הישראלי, לחלק את הכסף בצורה נכונה כמשכורות ולא כבונוסים. לא ייאמן שבזמן האולימפיאדה הייתי בחובות לספקים של ציוד, כי בארץ לא הסכימו לתמוך בפיתוחים שהייתי חייב לעשות. למרות ששמו לי כל כך הרבה רגליים, ידעתי לאן אני נכנס והאמנתי שאפשר לזכות במדליה. קיוויתי שצברתי מספיק ניסיון בהתנהלות הפוליטית, אבל היה קשה יותר מבעבר. אודי גל (שותפו הקודם של קליגר, לפני ערן סלע, א"ט) ידע לצעוק ולהשיג תקציבים, אבל לי עשו בית ספר".

מנכ"ל הוועד האולימפי אפרים זינגר. עימות קולני ערב תחרותצילום: ניר קידר

בתחילת השנה הבאה תיפסק התמיכה החודשית של הוועד האולימפי בקליגר. לפני הערעור, הוא מנסה לעצב את הפרק הבא בחייו. "במונחי שיט אני עדיין צעיר", אומר קליגר בחיוך, "אבל לא בטוח שאוכל להמשיך לחיות על מזוודה, בלי דירה ובלי מכונית. השקעתי את כל כולי רק באולימפיאדה ואחריה נזרקתי למציאות. אני לא רוצה שירחמו עלי כי זו היתה בחירה שלי, אבל יש גבול. מתישהו צריך לוותר. אקח הפסקה של שנה לראות מה קורה. תמיד יהיו לי הצעות לאמן בחו"ל, אבל קודם כל ארצה לתת צ'אנס לשיט הישראלי. יש פה פוטנציאל ענק שלא ממומש בגלל ניהול לא נכון. אני רוצה להגיע למצב שכדי להצליח באולימפיאדה, ספורטאי לא יצטרך להיות פוליטיקאי".

תגובת הוועד האולימפי

"עניינו של קליגר הובא בפני ועדת משמעת שבראשה ישב הדיין כרמל נפתלי, עו"ד עצמאי ומכובד, ששמע את כל העדויות שהובאו מטעמו של קליגר ופסק את שפסק. טענותיו של קליגר בכתבה נדחו מכל וכל על ידי הדיין. גידי ניצל את זכותו לערער, וערעורו בפני בית הדין העליון של הוועד האולימפי בישראל יישמע בקרוב. ברור לנו כי הכתבה נועדה למטרה זו בלבד, וצר לנו שכך הוא נוהג. הוועד האולימפי יכבד כל הכרעה של בית הדין העליון, ובניגוד לקליגר, לא יכפיש את מוסדות השיפוט העצמאיים של הוועד האולימפי בישראל. תמוהה בעינינו כיצד מי שלא טרח להגיע לדיון בעניינו, עלה טענות כנגד ההליך עצמו. ככל הנראה, בשל כך הוא לא יודע שמי שניהל את הדיון הוא הדיין ולא היועץ המשפטי של הוועד האולימפי. תקנון המשמעת של הוועד, המוכר היטב לקליגר, קובע כי את כתב האישום מגיש תמיד היועץ המשפטי של הוועד, כך שטענותיו של גידי חסרות שחר. טענותיו בדבר אופן רישום הפרוטוקול נדחו בפסק הדין על ידי הדיין, ועובדה היא כי טרם מתן פסק הדין, לא ביקש בא כוחו של קליגר לתקן את הפרוטוקול שנמסר לו, מה שמלמד כי הפרוטוקול שיקף את שניתן בדיון. תקנון המשמעת גם קובע רשימת עונשים ואחד מהם הוא קנס, כך שהטענה בדבר יחסי עובד-מעביד כלל אינה רלוונטית ועובדה כי בדיון לא הועלתה כל טענה בהקשר זה על ידי קליגר".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ