יאללה! ספורט

סנוב, סקי בלבנון כבר עשית?

לא פחות מחצי תריסר אתרי גלישה מציעה שכנתנו מצפון, אך עד שלא תושג בה יציבות פוליטית, ימשיכו המקומיים לקנא בשלג האירופי

אילן גולדמן
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אילן גולדמן

כשאנטוני חאג' החליט בחורף שעבר כי הוא יוצא סוף סוף לחופשת הסקי החלומית שתכנן, ההרפתקן הלבנוני לא דמיין לרגע כי יסיים אותה בבית החולים של הצלב האדום עם כתף מחוררת. כיצד זה קרה? במקום שיגלוש בכל אחד מששת אתרי הסקי המובחרים שלבנון מציעה כיום לגולשיה, חאג' דווקא בחר להוביל את חבריו אל "ג'אבל א'-שייח'" - שמו של החרמון בצדו השני של הגבול. הגלישה במקום, כך גילה, אסורה בתכלית האיסור. הצלפים הסורים בסך הכל חשבו אותו למבריח.

אם אתם עדיין המומים לנוכח העובדה שלבנון שופעת באתרי סקי - אינכם היחידים. לא הרבה ישראלים יודעים כי שכנתנו ההררית מצפון, בכלל מכונה בפי האירופאים "שוויצריה של המזרח התיכון" וכי רק בשנה שעברה, "50 אלף איש ביקרו באתרי הסקי שלנו", כפי שמדווח טוני חורי, נשיא התאחדות הסקי הלבנונית וראש המשלחת האולימפית למשחקי החורף. "בכל שנה יותר ויותר אנשים מגלים את אתרי הסקי המדהימים שלנו", מחזקת את דבריו גולשת הסקי האולימפית הלבנונית, שירין נג'ים.

המספרים עדיין לא מדברים בעד עצמם. הגולשת האולימפית שמתמחה ב"ג'איינט סללום", לא תשכח כיצד לפני שנתיים, במהלך משחקי החורף שנערכו בוונקובר, אחד המאמנים הזרים התפקע מצחוק כששמע שהיא לבנונית. "אנשים חושבים שלבנון היא מדבר מלא בחול ובגמלים", היא אומרת, "אף אחד לא מאמין שיורד אצלנו שלג". אותו מאמן בוודאי לא ידע שבלבנון פזורים חצי תריסר אתרי סקי, רובם במרחק 20 דקות נסיעה מהחוף, ואתר נוסף שכבר נמצא בבניה.

גולשים באתר פרבה מזאר. הסוד הוא בשלגצילום: James Gallagher

"היתרון האדיר הוא שאצלנו ניתן לנפוש בחופים ולעשות סקי באותו היום", מסביר אזאד קרייטם, מזכ"ל הוועד האולימפי הלבנוני. הוא לא מגזים. גולשים רבים שמבקרים בהר הלבנון מספרים כי בימים בהירים ניתן לראות ממנו את הים התיכון, ושהנסיעה ממורדות ההר, המתנשא לגובה של 3,088 מטרים, לערי החוף "היא עניין של 30-20 קילומטרים".

נכון להיום, שני אתרי הסקי הגדולים ביותר במדינה הם ה"סדרס" (בתרגום מאנגלית: "הארזים") שנמצא על הר מקמל שבצפון המדינה, ו"פרבה מזאר", הממוקם בנקודה הגבוהה ביותר במחוז קסרוואן – "בסך הכול שעה נסיעה מביירות", כפי שמכריז הבאנר הצבעוני באתר. אגדות השלג מספרות שאת כישרונה המיוחד לסקי, גילתה נג'ים במזאר, כשהייתה רק בת שלוש. על פי הלבנונים, שני אתרים נוספים מתוך השישה הם פרטיים, והכניסה אליהם מיועדת לחברי האלפיון העליון ושאר מיוחסים. האתר השביעי צפוי להיפתח לציבור בשנים הקרובות "ויהיה היוקרתי מכולם", מודיע רונלד סאייג מארגון "סקי לבנון".

לכתבות ועדכונים נוספים הצטרפו לעמוד הפייסבוק של "ספורט הארץ"

"היתרון האדיר שלנו הוא באיכות השלג", טוענת ג'ואן זריף, מנהלת מלון חמישה כוכבים סמוך לאתר הסקי של מזאר, "הוא אוורירי (פודרה) ורך מבחוץ, אך קשה מתחת לפני השטח". לדעתה של זריף, השלג, בשילוב מזג האוויר החמים (ביחס לאירופה) היא הסיבה העיקרית שגולשים רבים מעדיפים להגיע במיוחד אל האתרים הלבנוניים. ייתכן וזריף צודקת, אך גם מומחי התיירות הגדולים ביותר בלבנון מודים, שכשמדובר באתרי סקי מזרח תיכוניים, השלג הוא לא באמת העיקר, אלא היציבות הפוליטית והביטחונית. "ככל שיהיה יותר שקט, יותר אנשים יבואו", מודה סאייג. בהקשר זה חייבים להזכיר את ארבעת גולשי הסקי הלבנונים האולימפיים, שבשנות ה-80, בשיאה של מלחמת האזרחים, הודו בראיון לתחנת רדיו אמריקאית כי "דווקא הסקי מאפשר לנו להראות שאנחנו עדיין חיים".

אבל למרות השפע היחסי באתרים, נראה שהסקי כענף ספורט תחרותי מסרב להמריא בלבנון. 78 שנים אחרי שהמהנדס הלבנוני, ראמז ע'אזוויי, הכיר לחבריו את התחביב החדש שרכש בעת לימודיו בשווייץ, "כבר אפשר היה לצפות שיהיו לנו גולשים שיוכלו להתחרות ברמה הגבוהה בעולם", טוענים עסקני הספורט הלבנונים. "במקום זה, הסקי נשאר בעיקר כתחביב נטול מבנה ארגוני".

על אף שבעבר התקיימו במדינה תחרויות בינ"ל כמו אליפות אסיה לנוער, החלום של הלבנונים, לארח תחרות סבב גביע העולם, יאלץ לחכות עוד הרבה זמן. לפחות עד שמישהו בממשלה יחליט להקים בתי חולים בסמוך לאתרי הסקי, כפי שדורש הקריטריון הבינ"ל. "אין לנו תשתית מקצועית", מסביר פרדי קיירוז, המזכ"ל הקודם של התאחדות הסקי הלבנונית, "במצב הנוכחי, הגולשים שלנו מתאמנים ללא תמורה ואינם יכולים להקדיש את עצמם לענף".

המזכ"ל מספר כי תקופות השפע בהן היו ללבנון לפחות 60 גולשים צעירים ברמה גבוהה, התחלפו במציאות עגומה בה קשה למצוא ילדים שיסכימו להיכנס לתחום. למרות זאת הוא מאמין בעתיד הסקי במדינה: "מסלולי הדאון-היל שלנו נחשבים מספיק איכותיים כדי לארח תחרויות בינ"ל, ואם רק נחליט לפתח את הענף, הפוטנציאל בהחלט שם", הוא אומר.

זה לא ממש מדויק. כדי לממש את הפוטנציאל, הלבנונים ייאלצו להתמודד עם הבעיה הגדולה ביותר של המזרח התיכון: מזג האוויר. בעוד הגולשים האירופאים יכולים ליהנות משלג כמעט בכל ימות השנה, הלבנונים, בדיוק כמונו, נאלצים להסתפק בחורף קצרצר שנמתח לכל היותר על פני שלושה חודשים. "אנחנו חייבים לשלוח את הגולשים שלנו לחו"ל במהלך חודשי הקיץ", מסבירים בהתאחדות הסקי המקומית. הבעיה היא שבביירות אף אחד אינו מוכן לשלם את החשבון. המקסימום שיקבל גולש סקי מצטיין בלבנון היא נסיעה חד פעמית לשלג של אירופה.

המורדות המושלגים של אתר "פקרה קלאב". שוויצריה של המזרח התיכוןצילום: עמוד הפייסבוק הרשמי

כשאלה הם פני הדברים, כנראה לא צריך להתפלא שבדומה למדינות אחרות בעולם, גם בלבנון מתחיל להדיח הסנובורד המחתרתי את הסקי המסורתי. אם בשנת 1991 היו בלבנון רק רשומים רק עשרה גולשי סנובורד, הרי שכיום מדובר באלפים. על פי המידע שמפרסם ארגון "סקי לבנון", בין 30 ל-60 אחוזים מהמבקרים באתרי הסקי המקומיים מעדיפים את הסנובורד על פני מגלשי הסקי.  

מי שאינם מוכנים לוותר על הסקי הם האחים נטשה ואלכסנדר מוחבאת. אלופי הסקי הטריים, בני 18 ו-16 בהתאמה, מדמיינים את עצמם מתברגים בצמרת הגולשים העולמית ומוכנים להקריב הרבה כדי שזה יקרה. "יש להם כישרון אדיר", מודה מאמן הנוער הלאומי, ריאד חדאד, "רק נקווה שבניגוד לרבים אחרים, הם יישארו בענף".

עתידו ההפכפך של הסקי הלבנוני המקצועני אינו יכול לעצור את החיים. בעוד מספר שבועות יפתחו האתרים המקומיים את שעריהם לקהל הרחב ודפי העיתונים כבר מציעים מבצעים אטרקטיביים, וקוראים לכולם לשטוף את המדרונות של הר הלבנון. ומה יהיה עלינו? אנחנו בינתיים יכולים רק לקנא בחגיגה המתרחשת קילומטרים ספורים מהגליל, אולי לפנטז על איזו גיחה לחרמון (בתקווה שלא נחטוף כדור מחייל סורי), או על חופשת סקי זולה בצ'כיה. אם הלבנונים סבורים שמצב הסקי שלהם בכי רע, מה לנו כי נלין?

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ